אאא

מי שאוהב את מה שהוא עושה יתמקצע בו ויתחיל לעשות אותו טוב. ומי שטוב במה שהוא עושה יוכל גם להתפרנס בכבוד ממה שהוא עושה. מה כבר יכול להשתבש בשורת הפעילויות הזאת שמביאה הישר אל ההצלחה? יכול להיות שמי שלא הצליח פשוט לא אהב מספיק את מה שהוא עשה? ממש לא.

הסיבה לכישלונות רבים כל כך בדרך "הוודאית" אל האושר והעושר היא רשימת הבדלים עקרוניים בין תחביב לעבודה. מי שלא מודע להם ולא מוכן בסופו של דבר להגיע לפשרה בנוגע לתחביבו האהוב, לא יצליח לגבור על כל המכשולים שבדרך של הפיכת העיסוק האהוב למקצוע.

ההבדל הראשון טמון בהגדרת יעדים. המטרה של התחביב הוא התהליך עצמו, ההנאה שביצירה, שבירת שגרה. היעדים של העבודה הן תוצאות מדידות, לרוב בכסף, אם אנחנו מדברים על הפרנסה. לעיתים קרובות האנשים שמתחילים לצעוד בדרך של הפיכת התחביב למקצוע עדיין שקועים בהנאה שבתהליך, ולא טורחים להציב יעדים ברורים כיאה לעבודה. הם סבורים שהחלום יתגשם בעצמו, רק בזכות האהבה העצומה שלהם לעיסוק שלהם.

תנו הגדרות ברורות

אך אם אנחנו רוצים לא רק ליהנות, אלא גם להתפרנס, עלינו להגדיר כיצד ניתן להתפרנס בתחום הזה, כיצד ניתן להפוך את התחביב לערוץ הכנסה, באילו צעדים יש לנקוט ולאילו פשרות להסכים. ללא ניסוח ברור של היעד והדרך אליו, החלום יישאר בגדר תחביב מהנה ותו לא.

ההבדל השני הוא עצם קיום המסגרת. פעמים רבות אנחנו נהנים מהתחביב שלנו דווקא בזכות העדר גבולות ומסגרות, העדר תאריכי הגשה ואילוצי זמן ומקום. אנחנו עוסקים בו כשמתחשק לנו ועוזבים אותו זמנית כשאין לנו חשק או השראה.

העבודה מול הלקוחות תמיד דורשת מסגרת וגבולות ברורים. אספקת שירות טוב דורשת עבודה גם כשאין חשק ואין השראה, היות והעבודה היא מכוונת לתוצאות, בשונה מהתחביב שמכוון לתהליך עצמו. ומכן נובע גם התנאי השני להצלחה: הנכונות להכניס את התחביב למסגרת ולוותר לפעמים על ההנאה שבתהליך לטובת החשיבות שבתוצאות.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

גם כשאנחנו עובדים בתפקידים מאוד בכירים שדורשים הרבה יצירתיות, אנחנו בעיקר מבצעים ומתאימים את עצמנו להגדרות הקיימות. כשאנחנו יוצרים משהו כתחביב, אנחנו ממציאים לעצמנו הגדרות: הגדרות של מוצר, של תחום, של פרק הזמן הנדרש לעבודה וכו'.

כשאנחנו מתחילים להפוך את התחביב למקצוע, עלינו לתת הגדרה ברורה לעסק שלנו, לתחום בו הוא פועל, לקהל היעד שלו. בשונה מהחופש האבסולוטי שלנו כשאנחנו עוסקים בתחביב שלנו, בעבודה לא נוכל להרשות לעצמנו להרהר בלי סוף ולשנות כיוון, נצטרך להתאים את עצמנו להגדרות המקובלות ודרישות השוק, גם כשזה בא על חשבון חופש היצירה שלנו.

תתפשרו

גם בעבודה הכי שגרתית ומשעממת אנחנו לא אוהבים לשמוע ביקורת ומרגישים די מושפלים אם מישהו לועג לתוצאות עבודתנו. כשאנחנו שומעים ביקורת כלפי משהו שיצרנו תוך השקעה עצומה של משאבים נפשיים, אנחנו מרגישים שהעולם חרב עלינו. אך תהליך הפיכת התחביב לעסק הוא תהליך של שיווק פרות עבודתנו לעולם. ובכל תהליך שיווקי האנשים תמיד נתקלים בביקורת קשה, סירובים והערות לא נעימות.

העדר בטחון עצמי והזדהות מלאה עם העיסוק האהוב יכולים לא רק להכשיל את התהליך העסקי, אלא גם לגרום לטראומה נפשית. והפתרון דומה מאוד לכל הפתרונות הקודמים: להתפשר ולהוריד מהחשיבות הרגשית של התחביב לטובת ההצלחה העסקית.