אאא

בתשעה באב נחרבו בתי המקדש, הראשון והשני. חורבן הבית החל בז´ באב ונגמר בי´ באב, אבל מפני שאי אפשר לצום ארבעה ימים, קבעו את התענית ליום העיקרי, ט´ באב.

עוד אסונות אירעו בתשעה באב:

נגזר על ישראל (אנשי המדבר) שלא יכנסו לארץ, בגלל חטא המרגלים.

חרש טורנוסרופוס את ההיכל שבבית המקדש.

נחרבה העיר ביתר.

וגם אחרי שנקבע היום לצום, היו בו אסונות כמו גירוש ספרד, והיטלר עלה לשלטון (לא בדקתי, שמעתי).

דיני תשעה באב בקצרה:

יודגש, הדינים רבים, ובכל מקום שמתעוררת שאלה חריגה יש לשאול רב. כמו כן, כל הפטורים מהצום ראוי שיתייעצו ברב.

כמו כן, העדות והמנהגים רבים ומגוונים, ואי אפשר להביא הכל, השתדלנו להביא את המוסכם.

דיני תשעה באב:

תשעה באב אסור כמו יום הכיפורים באכילה ושתיה. (יולדות וחולים מסויימים פטורים, וראוי לשאול רב לגבי כל היתר).

וכן אסור ברחיצה של תענוג, ובסיכה.

וכן אסור, בנעילת הנעלים של עור.

בהרגלי אישות, דין האשה בתשעה באב כדין נדה.

כמו כן, עד חצות היום אין לשבת על כסא גבוה, אלא כאבלים על הרצפה.

כמו כן, אסור ללמוד תורה עד חצות היום, כיון שהיא משמחת את הלב.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

עישון: יש אוסרים ויש מתירים בצנעה (ויש אוסרים כל השנה).

כמו כן, אסור לעשות מלאכה ולא משא ומתן. ואחרי חצות אפשר להקל בדברים מסויימים.

כמו כן, נוהגים עד חצות לא לומר שלום או בוקר טוב איש לרעהו, ואם אמר לו אדם יענהו בשפה רפה.

לילה:

ראוי לכל אדם שיעשה מעשה כדי שירגיש את החורבן, שאם רגיל לשכב עם כר ישכב בלי, ואם רגיל לשכב על שני כרים ישכב רק על אחד. ויש נוהגים לשכב על הארץ.

בוקר:

נוטלים ידים עד פרקי האצבעות, כי הרי רחיצה אסורה.

שחרית:

אין מניחים תפילין, אלא רק במנחה לאחר חצות היום.