אאא

"מיהי המורה הנהדרת?- זו המורה הנעדרת". משפט המחץ הגאוני הזה הוא רק יחיד, מבין אוצר שלם של שירים/פתגמים/אמרות שפר והמנונים שונים ומשונים, שנהגנו לשיר/לדקלם/לדובב בדבקות בימי ילדותינו הרחוקים. לא אנו המצאנו את השירים הללו. הם נולדו אי שם באחד מהדורות שקדמו לנו, והם המשיכו וממשיכים לעבור הלאה, מסבתא לנכדתה ומאחות לשכנתה, ביחד עם חוסר הסימפטיה למורים, למנהלים ולבית הספר שגם היא ככל הנראה עוברת מדור לדור.

במשך שנים רבות האמנתי כי אין למורים ענין למצוא חן בעיני התלמידים. וכי מה אכפת לה למורה הכבודה והבוגרת אם ילדה בת עשר אומרת עליה שהיא "לא מורה טובה"? ובכלל, חוסר אהבתם של התלמידים למורים נראה לי תמיד כמו עובדה, מין חוק טבע שלא ממש שייך לשנות, אז כשכך הם פני הדברים, מה תעשה או לא תעשה המורה כדי לשאת חן וחסד בעיני תלמידותיה?

רק כשחציתי את הקוים, וערקתי לשורות האויב, כלומר ניסיתי את (חוסר) מזלי במילויי מקום, גיליתי שזה לא ממש כך. היה לי חשוב מאד להיות אהובה על ידי התלמידות, וזה בהחלט ממש כאב לי כששמעתי את רותי ורחלי צועקות לכל הכתה: "אוף, המורה המעצבנת הזו באה, נמאס ממנה כבר".

מתוך ההנחה הבסיסית שאינני המורה היחידה בהיסטוריה שחפצה להיקרא בתואר הנדיר "מורה טובה", החלטנו לערוך סקר קטן, ולפנות לצד שכנגד, קרי התלמידים והתלמידות, כדי לשמוע מהם האם בכל אופן קיים סיכוי לזכות מהם לתואר "מורה טוב", ומי הם המורים והמורות המאושרים שעשויים לקבל אותו.

תחילה שאלנו את חני ילדה חמודה בכתה ג´: חני, איזו מורה את הכי אוהבת?

חני: את המורה בת שבע. היא המורה הכי טובה.

אנחנו: מדוע?

חני: כי היא מחייכת כל הזמן, וכמעט לא נותנת ענשים ושיעורי בית.

כעת פנינו לפנינה, תלמידת כתה ח´: איזו מורה את הכי מחבבת, ומדוע?

פנינה: המורה לחשבון – המורה חנה. היא מתייחסת בחום ובאופן אישי לכל תלמידה, ולא נחה עד שאחרונת התלמידות הבינה את החומר. למשל, בתקופה האחרונה כשהתכוננו למבחני הקבלה לסמינרים, היא הזמינה כמה תלמידות שהתקשו אליה הביתה, והסבירה להן באופן אישי את החומר.

פנינו גם לשמואל, תלמיד כתה ו´: מי הרב´ה הכי טוב שלך?

שמואל: הרב ליברמן, כי הוא מספר לנו הרבה סיפורים, ומאריך לנו את ההפסקות. (טוב, אצלם זה כנראה "עובד" קצת אחרת).

לסיום שאלנו את תהילה, תלמידת כתה י"א.

כיאה לנערת תיכון, ניסחנו את השאלה בצורה מעט יותר מכובדת: מהי המורה האידיאלית לדעתך?

תהילה: מורה שמהווה מודל לחיקוי, בעלת אישיות עצמתית שגורמת לתלמידות להעריך אותה. מורה שנכונה לעזור לכל תלמידה שמצויה בבעיה, מבלי "להתערב לה בחיים" יותר מדי.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חינוך ילדים' ותישארו מעודכנים

כשניסינו לערוך סיכום גס וכוללני של הדברים, הגענו למסקנה הבאה: התלמידים והתלמידות מעריכים את אישיותו של המורה, ואת יחסו אליהם, הרבה יותר מאשר מאשר את כישוריו הלימודיים. הם רוצים שהמורה יהיה חייכן, מגונן ונחמד מעין "אבא או אמא" לשעות הבקר, ומצפים ממנו שיהיה בעל אישיות חמה הנותנת יחס אינדוידואלי לכל תלמיד, ושיהווה מודל לחיקוי.

מחקר קצת יותר נרחב ומקצועי מזה שערכנו, שנערך בעבר, קובע גם הוא שמורה טוב הינו מורה נחמד. במחקר שנערך בקרב 112 נשאלים, הגדירו 90% ! מן התלמידים את המושג מורה טוב - כמורה שהוא נחמד ואכפתי לתלמידיו, ומעודד את יכולותיהם הלימודיות. תכונות נוספות שהוגדרו כחשובות אצל המורה היו: סובלנות, דוגמא אישית ונועם הליכות, פתיחות ויכולת הודאה בטעויות.

מובן שאיננו באים לזלזל בידע ובכישורים הלימודיים הנדרשים ממורה - שבלעדיהם איננו יכול להיות מורה, ביכולת שלו להעביר את החומר בצורה טובה ומושכת, ובעוד קשת רחבה של תכונות ומעלות הנדרשות ממנו, ורק את חלקם הקטן הזכרנו כאן.

מה שרצינו הוא רק להזכיר למורים כי יש תקוה להיות מורה טוב, וזה גם לא קשה. לא צריך ללמוד עוד חומר ולא להשקיע יותר מדי – רק להיות נחמד. וממכם התלמידים רצינו גם כן לבקש – תמיד אתם רוצים שהמורים יפרגנו לכם, אז אנא, פרגנו גם אתם, ותנו להם את התואר "מורה טוב".