אאא

המחירים של הקוטג´ משתוללים. מחאה נפתחה בפייסבוק על ידי חרדי. אבל האם מותר, הלכתית, למכור מוצר ביוקר, ואם כן - האם מותר למחות נגדו על ידי חרם צרכנים? יצאתי לבדוק.

אני לא בטוח שהשאלה ההלכתית עמדה בראש מעייניו של יוזם החרם נגד הקוטג´. אני לא בטוח שהוא שאל רב, ולא משוכנע בכלל שהוא עשה כדין.

הרמב"ם הטיל את מלאכת הפיקוח על המחירים בידי בית הדין, וכך כתב: "חייבין בית דין להעמיד שוטרים בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך שיהיו מחזרין על החנויות ומצדקין את המאזנים ואת המדות ופוסקין את השערים, וכל מי שנמצא עמו משקל חסר או מדה חסרה או מאזנים מקולקלין רשות יש להן להכותו כפי כחו ולקנסו כפי ראות בית דין לחזק הדבר, וכל מי שמפקיע את השער ומוכר ביוקר מכין אותו וכופין אותו ומוכר כשער השוק.".

כלומר, התפקיד מוטל על בית הדין. האמצעים: מכין אותו וכופין אותו.

ואם כך, בימינו שהדבר לא מתאפשר - אין דרך לפקח על המחירים, וודאי שאסור לכל אדם ליטול את שרביט בית הדין וללכת לחרם צרכנים כי "ככה בא לו".

בשולחן ערוך התייחס בצורה ממוקדת יותר להפקעת השערים, וכך כתב: "חייבים בית דין להעמיד ממונים על השערים שלא ירויח כל אחד מה שירצה, שאין לו לאדם להרויח בדברים שיש בהם חיי נפש (-מוצרי יסוד), כגון יינות שמנים וסלתות, אלא השתות."

שוב, התפקיד הוא של בית הדין.

עוד פרט חשוב הוסיף בשולחן ערוך: רמת המחירים המותרת לכל סוחר היא שתות, כלומר שישית. רווח של 16 אחוז בערך (ויש אומרים שהשתות כולל את מחיר המוצר, כלומר עד רווח של 20 אחוז מותר). יותר מזה - אסור למכור. אם המוכר עובר על החוק צריכים בית הדין לאכוף את החוק. בית הדין ולא אף אחד אחר.

בהמשך דבריו מבאר בשולחן ערוך שהרווח לא כולל את ההוצאות הנלוות למכירה, שודאי מותר לסוחר לגבות אותם.

סייג נוסף כותב שם, שאם בית הדין לא אוכפים את החוק על כולם, וכמו המצב כיום, אין שום איסור לסוחר הפרטי למכור בכל מחיר שירצה, ואינו צריך להיות צדיק בסדום.

אז מה יצא? בית הדין אמורים לאכוף את החוק, אם אינם עושים כך מותר לכולם למכור בכל מחיר.

ומה לגבי אכיפת החוק הפרטית על ידי אדם שאינו אלא אזרח מן השורה? לחלוטין אסור. ומה לגבי מחאות הפייסבוק? ברור שאסור.

כמה עצוב שדווקא חרדי פתח במחאה נגד ההלכה.

ויותר מזה, הגמרא בבבא בתרא מספרת שהאמורא שמואל דרש שלא יעמידו פקחים לשמור על המחיר, ואף קילל פקח שהכריח את הסוחרים למכור בזול.

טעמו של שמואל הוא פשוט, וכבר כתבו הרשב"ם בפירושו לגמרא שם: "סברא הוא... דאם זה רוצה למכור ביוקר, אותו הצריך למעות יתן בזול, וילכו הלוקחין אצלו וימכור זה בזול על כרחו."

מסקנה: השיטה הנכונה לאכוף את המחירים היא רק בעזרת תחרות. וחלילה לא מחאות פייסבוק.

ואם יבוא הטיפש ויאמר: מה רע בכך שאני אעשה הפגנה לתועלת הכלל?

כבר בשולחן ערוך ענה לשאלה הזו, וכך כתב: "רשאים בעלי אומנות לפסוק ביניהם שלא יעשה אחד ביום שיעשה חבירו וכיוצא בזה, וכל מי שיעבור על התנאי יענישו אותו כך וכך. במה דברים אמורים, במדינה שאין בה חכם חשוב ממונה על הציבור. אבל אם ישנו, אין התנאי שלהם מועיל כלום, ואין יכולים לענוש ולהפסיד למי שלא קיים התנאי, אלא אם כן עשו מדעת החכם."

או בקיצור: אם יש חכמים (בתי דין וכדומה) אסור לאף אדם פרטי לעשות "תקנות צרכניות".

השיבה שופטינו כבראשונה.