אאא

זה היה עוד יום שיגרתי ואפילו די מלחיץ, אך עבור עובדיי יום חגם הוא, שהרי העשירי לחודש למיניינם, יום קבלת המשכורת.

הוא פתח את המעטפה בזריזות, עיין ממושכות ב"תלוש המשכורת" והעיר לי על טעות מינורית בחישובי השעות, מבט חטוף מצידי הוביל להסכמה שאכן "טעות סופר" נפלה, תוך הבטחה שהפער יושלם במשכורת הבאה.

עיניו הפכו לרשפי אש, בנוכחות עובדים נוספים וקהל לקוחות, הוא התקרב לעברי ולפתע החל מגדף ומחרף אותי, מנבל פיו ברעם ומשחיר פני, לא האמנתי למשמע אוזני, שהרי "בוס" נוח אנוכי, אינני מלין שכר לעולם ונוהג בעובדיי כבניי ממש.

החוורתי והאדמתי חלופות, החוורתי - כי הלא ממש ברגעים אני חווה על בשרי "הלבנת פני חברו ברבים". האדמתי - כי כעס רב התמלאתי וחפצתי לעשות את הדבר המתבקש ולפטרו לאלתר, אך קול פנימי עמוק קרא לי לא לעשות דבר ולהחריש.

בשעות הערב, התייצבתי למרגלות מיטת חוליו של מורי ורבי הרב בן ציון (המגיד) קלמרסקי זצ"ל, שאז שכב דואב ומיוסר ממחלה קשה. גוללתי את המעשייה וביקשתי את הסכמתו לפטר את העובד הסורר, הרב המתין שאסיים את דברי ואז אמר "דע לך חברון, שהקב"ה זיכה אותך היום, נשמתך עלתה לדרגה גבוהה מאוד וזכות גדולה קנית לך לפני כיסא הכבוד", תוך שהוא מסביר ומצוטט את דברי חכמינו ז"ל בגודל מעלת אדם המבוזה  ומוקנט ברבים ואינו משיב. "אתה צריך להודות לקב"ה על זיכוך הנשמה ולהודות לעובד שלך שהיה שליחו", סיים את דבריו ולחץ את ידי בחום.

שבתי לבני ברק, לא! לא אצתי לבית העובד עם מניין אנשים והתחננתי לעבור תחתיו שוב את טקס "הלבנת הפנים ברבים", אלא הודעתי לו שחפצתי לפטרו לאלתר ולאחר התייעצות עם הרב הוא נשאר בעבודה.

לעוד שלושה ימים נקבע מועד גזר הדין, גם אני זוחל ורועד, עוסק בתשובה, מבקש מחילה, מפשפש במעשיי, מקבל החלטות ורק מבקש בסך הכול...שנה טובה ומתוקה.

בודאיי שאינני רוצה לקבל משמיים רשימה עם הערות, "על זה תקבל מחילה, על זה לא, על זה תחכה עוד שנתיים ועל זה, בחיים לא" אלא אני זועק בלב שבור "אבינו מלכינו מחוק כל שטרי חובותינו".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

אז רגע לפני שאני עומד לפני בית הדין ומבקש זכויות, אני צריך לתקן את עצמי, למחוק את ה"פנקסנות" שאני מנהל, "לפלוני אסלח, לזה לאלמוני אולי עוד שנה, לזה בחיים לא", כי כפי שאי אפשר לעלות לטיסה ללא דרכון וללא "סידורי הקרקע" הדרושים, כך אי אפשר להגיע בבקשת סליחה לשמיים כל עוד שידינו אינם נקיות.

אז אני באופן אישי מודה לכול מי שביזה והקניט אותי ברבים, שהרי רק זיכך את נשמתי, אני גם מוחל וסולח במחילה גמורה ואמיתית לכול אדם באשר הוא אם גרם לי עוול או נזק בהבל פיו על ידי לשון הרע, רכילות, רשעות וצרות עין, אני גם מוחל במחילה גמורה לכול מי שגרם לי צער, עוגמת נפש או התנהג אלי ב"כפיות טובה".

במעמד זה אני פוטר כל אדם באשר הוא לבקש ממני סליחה, אם פגע בי שהרי לכולם אני מוחל כבר בלב שלם.

רגע לפני חתימת הדין - אני קורא לכולם להצטרף אליי, כי רק בדרך זו יפתחו ויסללו שערי שמיים לתפילותינו ונזכה לגמר חתימה טובה ושנה טובה.