מערכות הכשרות המובילות
תוכן גולשים
מערכות הכשרות המובילות
תוכן גולשים
כתבה זו נכתבה על ידי גולש כיכר השבת. אין המערכת אחראית לתוכנה ו/או אמיתותה של הכתבה.

המחאה שהתעוררה לאחרונה על הפקעת המחירים הנוראה של מערכות הכשרות במוצרי הבשר, הפתיעה רבים. בפרט לאחר שהתגלה כי קילו בשר עולה בעשרות אחוזים יותר מכשרות של הרבנות הראשית, בשעה שהצוותות היוצאות לשחיטות בחוץ לארץ אלו אותן צוותות או לכל היותר בתוספת אדם או שניים.

אך מסתבר שיש צדיק בסדום, אחד מגדולי התורה בדורנו, אשר לא חת מאיש, וזעק על כך במלוא גרונו. הוא לא רק זעק בפיו, אלא אף טרח וכתב מאמר שלם ארוך ומנומק אודות הסחיטה המהודרת.

במוצאי שנת השמיטה האחרונה תשס"ח, פרסם מרן הגאון רבי מאיר מאזוז שליט"א בסוף ספר "עט הזמיר" מאמר בשם "אשוו זבינייכו" (הרהורים לקראת שנת השמטה), ובתחילתו הקדים: "מאמר זה רציתי לפרסם בתחלת שנת השמטה התשס"ח, וכיון שהדברים הגיעו למחלוקות בין הרבנים ופנייה לבג"צ וכו', אמרתי אשמרה לפי מחסום עד עבור שנת השמטה בס"ד".

לאחר שהאריך לבאר כמה הקפידו חז"ל על הפקעת מחירים, עד שאף באיסור דאורייתא היקלו כדי שלא יפקיעו מחירים, כתב בנוגע לשמיטה: "ומעתה מה נאמר ומה נדבר במה שקורה בערים חרדיות שלנו בשנת השמטה, שאותן ירקות עצמן שהיו בחנות בערב ראש השנה במחיר 3 ש"ח הק"ג, נמכרים ביום צום גדליה במחיר 12 ש"ח. והם לא סוג א' ולא סוג ב' ולא סוג ג' (שכבר יבשו וכמשו וקמלו) אלא סוג ד', ומעלים מחיריהם פי ארבעה! בטענה "זו שנת שמטה", והם עושים הפך מכוונת התורה, שהתורה אומרת "והשביעית תשמטנה ונטשתה ואכלו אביוני עמך", והם אוכלים את האביונים, משוד עניים מאנקת אביונים (וע' במגלה דף י"ז סע"ב ומה ראו לומר ברכת השנים בתשיעית, כנגד מפקיעי שערים, דכתיב שבור זרוע רשע).

התורה אמרה "שש שנים תזרע שדך וגו' ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ", והם עושים להפך: כל השנים יושבים בטלים ועיקר הספסרות והמסחר בשנת השמטה. שכר המשגיחים והספסרים והמוכרים עולה כפלי כפליים ממחיר הפרי עצמו, עושים אוצר בית-דין כדת וכדין (כמו שהעידו רבותינו בתוספתא רפ"ח דשביעית: בראשונה היו שלוחי בית דין יושבים על פתחי עיירות, כל מי שמביא פירות נוטלין אותם ממנו ונותנים לו מהם מזון שלש סעודות וכו'...), אבל "שכר האריזה" עולה פי כמה משכר הפרי (כמו שמספרים על אחד שנאבד חמורו ונדר שאם ימצאנו ימכור אותו בחמשה דולר. לבסוף מצאו והכריז: "החמור בחמשה דולר והאוכף באלף דולר, ואני מוכר רק שניהם ביחד"), האם לזה כיוון החזון איש זצ"ל כשרצה להחיות מצות השמטה?".

ומכאן עבר הרב שליט"א לענין יוקר הבשר, ודן אם בכלל בדיקת צומת הגידין בעופות, חובה היא לפי ההלכה, ואלו דבריו הנוקבים: "וכן לגבי "עופות למהדרין" שנמכרים במחיר כפול ומשולש מעופות רגילים של "תנובה", ולא שעופות תנובה טריפה ח"ו, אלא שהמהדרין שוחטים יותר במתינות ובודקים צומת הגידין וכו' (והיה רב אחד יצ"ו שרצה לעשות "עופות מהדרין" בתוספת שקל 1 או 2 לק"ג, עם כל ההידורים, ועצרו בעדו שלא ישבור את השוק, כדי שיקבל ראש השוחטים משכורת עתק על חשבון האברכים העניים). ומעיקר הדין אין צריך לבדוק צומת הגידין כלל רק אם יש ריעותא כגון נפוח ונצרר הדם וכיוצא, וכמ"ש הרמ"א ביו"ד (סוס"י נ"ו) ע"ש. וכמו שאין אנו בודקים שבעים טרפיות בבהמה רק סירכות הריאה לפי שמצוי בה סירכות. ומה שאומרים שמצוי היום ריעותא בצומת הגידין כמה אחוזים, אין זה נקרא "מצוי", כי לדעת הרב משכנות יעקב (חיו"ד סי' י"ז, והו"ד בשו"ת שבט הלוי כדלקמן) רק בעשרה אחוזים נקרא מצוי.

הפתרון למצוקה

ולדעת מרן הגר"ע יוסף שליט"א רק בשלשים אחוז (והראוני שכן משמע להדיא בשו"ת הריב"ש סי' קצ"א בד"ה גם וכו' שמיעוט מצוי רוצה לומר שהוא קרוב למחצה ורגיל להיות. ע"ש). ותנא דמסייע ליה הוא הרמ"א ביו"ד (סי' ל"ג ס"ט) שכתב שנהגו להקל בעירנו באותן אווזות שמלעיטין לעשות מהם שומן שיש תקנה בעיר לבדוק אחר נקיבת הושט משום דשכיח יותר מסירכות הריאה וכו'. ויותר היה טוב שלא לבדוק כלל ולסמוך ארובא מלבדוק ולהקל במקום דאיכא ריעותא. ע"כ. ובפרט שגם אם יש ניפוח בצומת הגידין אינו טרפה ודאי רק מספק, כמ"ש הרמ"א (סוס"י נ"ו) שאין אנו בקיאים בבדיקת צוה"ג של עוף ולכן מטריפים מספק. ע"ש.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

וכן הראוני בשו"ת שבט הלוי ח"ד (יו"ד סי' פ"א) שנשאל בענין בדיקת צומת הגידין, והאריך בתשובתו, ולבסוף מסיק שאחר שבדקנו כל שטח צוה"ג ולא נמצא כלל ריעותא א"כ לא הוחזק ספק כלל, אלא שאנו רוצים לפתוח הרגל אולי נמצא ריעותא מבפנים, וגם אם נמצא, ספק גדול אם אנו בקיאין בזה וכו', וכיון שלא הוחזק הספק לפנינו אפשר ללכת אחר הרוב, ובפרט שנוגע למניעת הפסד דרבים וכו'. אבל במקום שעשו תקנה רבני העיר לבדוק אין אחרי תקנתם כלום. ע"כ. ואני אומר אם עשו תקנה לבדוק והמחירים פחות או יותר סבירים, אין הכי נמי, אבל אם מוכרים ק"ג עוף מהדרין במחיר 32 ש"ח (במקום 12 ש"ח של תנובה) לא ניחא ליה למרייהו לאבד ממונן של ישראל. ובפרט אחר שכתב הרמ"א (בסוס"י נ"ו) שאין אנו בקיאין בבדיקת צוה"ג של עוף משום דקשה לבדוק ובקל הוא נטרף. ע"ש. ופשט דבריו דבמשמוש היד לפעמים נחתך הגיד ומטריפים אותו בחנם. ועכ"פ בִּמְשָׁקִים שיודעים שאחוז הטריפות בצוה"ג הוא פחות מעשרה אחוז, אפשר לסמוך בהחלט ע"ד הרב משכנות יעקב וא"ץ בדיקה כלל".

את דבריו הוא מסיים במלים: "לכן אשרי המשתדל להוזיל מחירי עופות המהדרין כמה שאפשר, וברכת האברכים ונשותיהם וילדיהם תחול עליו ועל זרעו (כמ"ש באיוב כ"ט י"ג: ברכת אובד עלי תבוא). ושמעתי בשם הגר"מ לוי זצ"ל שאמר שכל החומרות בעופות מהדרין הם רק פוליטיקה. ושפתים ישק. ובודאי שאין לאסור כלים של המשתמשים בעופות רגילים לדידן, מאחר שמדורי דורות לא בדקו צומת הגידין, ולא טובים אנחנו מאבותינו. ומי שאומר שהעופות בזמננו נחלשו גידיהם מהדורות שעברו, עליו להביא ראיה. וזה פשוט...".

עד כאן דבריו דברי אלוקים חיים, והרוצה להרחיב עיונו, יעיין בגוף המאמר בסוף ספר "עט הזמיר".

ובכן, מה ישנה את המצב? אולי יש להקים מערכת כשרות כללית שתפקח על מערכות הכשרות השונות.

במחשבה שניה, כנראה זה יגרום לעלייה נוספת במחירים...

רוצים גם לכתוב כתבה משלכם ולפרסם אותה בכיכר השבת? הרשמו לאתר ושלחו לנו את הכתבה לתוכן גולשים.