אאא

לפי סיפורי נוסטלגיה הנשמעים סביבנו, בילדותנו העולם היה שונה. הילדים התנהגו יפה, כיבדו את המבוגרים, עזרו לקשישים, טיפלו בקטנים, קראו ספרים... עולם מתוק וורוד שהתחלף בעידן המודרני הנורא, בו הילדים מבלים שעות מול המחשב, חולמים על הטלפונים הניידים וחיים בעולם הווירטואלי.

יש מעט אמת בדברים האלה, אכן בדור הקודם הילדים לא שיחקו במשחקי מחשב, כי פשוט לא היו מחשבים ביתיים. אבל לצד ילדים חמודים שהקריאו ספרים לאחים הקטנים, תמיד היו ילדים שהשתוללו והשתובבו, וגרמו ללא מעט שיער שיבה אצל הוריהם. ובדיוק כך גם היום, לצד ילדים חמודים המתנהגים למופת, אנחנו רואים ילדים שבורחים אולי לא לסמטאות חשוכות, אבל לעולם הווירטואלי של משחקי מחשב.

אכן, הבעיה היא לא הרוע שבעידן המודרני הממוחשב, אלא בצרכים וקשיים "מסורתיים" שיש לילדים רבים. כשההורים מתלוננים על ילדים שמבלים שעות רבות מול מסך מחשב, הם לעתים מתבלבלים בין הסיבה לתוצאה. ההתמכרות למחשב מתחילה בעולם האמתי שלנו. הסמארטפונים כשלעצמם, כשמגיעים לידי הילד, לא הופכים אותו למתבודד מדוכא שאין לו אינטרסים אחרים מלבד משחקים. דווקא הבדידות, הקשיים והתסכול שממלאים את החיים האמתיים של הילד דוחפים אותו לחפש עולם פשוט ומעניין יותר. והוא כמובן מחכה לו מאחורי מסך מחשב. לכן הפתרון גם צריך לבוא לא מכיוון סיסמאות ותוכנות משחב מסובכות שמנתקות את האינטרנט אחרי שעה של שימוש, אלא מכיוון החיים האמתיים והתמודדות אמיצה עם הקשיים.

כשלילד יש מספיק דברים מעניינים לעשות בבית, בבית הספר, בסביבת חברים, אין לו את החלל שצריך למלא. אבל אם לילד אין חברים ואין עיסוקים בהם הוא מצליח וזוכה לשבחים, איסור גורף על משחקי מחשב לא בדיוק יפתור את הבעיה. אז המחשב לא ימלא את החלל, אבל החור השחור עדיין נשאר, והוא הבעיה העיקרית בה עלינו לטפל. כי בסך הכול ההתמכרות למחשב היא גם לא הדרך המזיקה ביותר לברוח מפתרון הבעיות, ישנן גם שיטות הרבה יותר גרועות עם השלכות קשות בהרבה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חינוך ילדים' ותישארו מעודכנים

לכן, לפני שמטפלים בתסמין של הבעיה, כלומר משחקי משחב ארוכים, חשוב מאוד לוודא שהכנו אלטרנטיבה איכותית שתעזור לילד לפתור את הבעיות שלו, ולא השארנו אותו לבד לחפש מילוי אחר כלשהו לחור השחור שבנפשו.

הגמילה מההתמכרות למחשבים צריכה לכלול לא רק אלטרנטיבה בריאה, אלא גם יחס הולם למחשבים מצד כל בני המשפחה. לא יתכן שאמא תדרוש מילדיה לעזוב את המחשב תוך כדי שהיא עצמה שקועה עמוק בקריאת הפייסבוק בטלפון הנייד שלה. לא יתכן שהאח הגדול ירחם על האח הקטן ויציע לו בסתר לשחק קצת, כאילו מדובר בסוכריה שההורים החביאו. לא יתכן שהאב יבטיח לילד שעת משחקים במחשב תמורת הכנת שיעורי בית.

אם מחליטים להילחם בנוכחות מוגזמת של מחשבים בחי הילד, גם שאר בני המשפחה צריכים להפסיק להתייחס למחשב כאל פרס וחלק בלתי נפרד מחי היום-יום שלהם. כפי שהם רוצים שהילד יתייחס למחשב, למשל כאל בילוי נחמד לזמן מוגבל פעם בכמה ימים, כך הם עצמם צריכים לראות את המחשב בחייהם.