אאא

בשנים האחרונות תופסות סוגיות דת ומדינה נפח תקשורתי גדול וזאת מצד המורכבות שבמערכת היחסים בין המגזרים השונים וצמיחתו של הציבור החרדי. מי שנמצאים בקו התפר בין שני העולמות הם העיתונאים לענייני חרדים בכלי התקשורת הכלליים.

בשבוע החולף הוקם תא עיתונאים מיוחד המאגד בתוכו את העיתונאים המסקרים את הציבור החרדי.

כפי שדוח לראשונה ב"כיכר השבת", בתא יהיו חברים אבישי בן חיים (ערוץ 10), סיון רהב מאיר ועופר חדד (ערוץ 2), איציק הלפרין (ערוץ 1), עקיבא נוביק (ידיעות אחרונות), ארי גלהר (מעריב ומקור ראשון), יאיר אטינגר (הארץ), יאיר שרקי (גלי צה"ל), דקלה אהרון (רשת ב'), קובי נחשוני (ynet), יקי אדמקר (וואלה) וג'רמי שרון (ג'רוזלם פוסט). את פעילות התא ירכז יהודה שלזינגר (ישראל היום).

יהודה שלזינגר (30), שהחל את דרכו כמלצר באירועים של חסידות ויז'ניץ והפך ליו"ר התא, מסביר בשיחה עם "כיכר השבת" כי "מתנהלת מלחמה על צביונה של המדינה".

שלזינגר נולד וגדל בבני ברק, בן ל"משפחה דתית לאומית קלאסית" כהגדתו, הוא למד בבית ספר 'חורב' החרדי ואחריו במסגרות דתיות לאומיות. בצבא היה בין מקימי דסק תקשורת דתית בדובר צה"ל ולאחר מכן רכז כתבים בעיתון 'ישראלי' וכתב לענייני חרדים מאז פתיחתו של עיתון "ישראל היום".

איך התחלת להיכנס לעולם החרדי?

"גדלתי בבני ברק כך שהעולם החרדי לא זר לי. הניצוץ הראשוני לתחום היה כשעבדתי בתור מלצר בויז'ניץ - לראות, ובעיקר לחוות, עוצמה וחשמל כשאדמו"ר נכנס לבית מדרש מול אלפי חסידים שרוקדים על פרענצ'ס זו חוויה נדירה, זה עושה לך משהו, משם ההיסחפות ברורה. זה תחום מרתק שונה. דורש הבנה".

למה בכלל צריך כתב מיוחד לסקר את החרדים? מה הם חייזרים?

"לא אחת שמעתי מעסקנים חרדיים 'איזה מזל שיש כתבים שמבינים אותנו', זה הרעיון, יש גנים חרדיים, דרך חיים, הנהגות, זרמים שונים שדורשים התמקצעות ובעיקר דורשים להכיר את הציבור החרדי.

"כתבים שלא מכירים את הציבור הזה חוזרים על טעויות שונות ומביכות, החל מטעויות בסיסיות כמו העובדה שכתב לענייני חרדים לא יכתוב על הציבור החרדי 'העדה החרדית' כי הוא יודע מה זה, וכמו שהוא לא יטען, כפי שכבר קרה פעם באתר אינטרנט מוכר 'שאפילו בבית כנסת יש הדרת נשים והם עומדות מאחורי מחיצה' ועוד שלל דוגמאות".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

מה למדת בשנים האחרונות על הציבור החרדי?

"למדתי בעיקר שאת החרדים אי אפשר להכיר מהתקשורת אלא רק דרך הרגליים, לעבור מחצר לחצר וממפגש למפגש. זה מאד מחזק בטענות החוזרות נגד כתבים לענייני חרדים לדוגמא - רק לאחרונה כתבתי משהו חיובי על החינוך של הציבור החרדי וקיבלתי המון תגובות כמו 'אתה לא מכיר את הציבור החרדי, יש גם מקרים אחרים', וכתבתי דברים שליליים על הציבור החרדי גם אז שמעתי 'אתה לא מכיר את הציבור החרדי, אלו רק שוליים'. אם אתה יודע לבחון גם את הדברים הטובים וגם את הדברים הרעים וחוטף ביקורת פעם מהחרדים ופעם מהחילונים אתה יודע שאתה איפה שהוא שם באמצע".

מה אמור לעשות תא הכתבים הזה?

"לחזק את העבודה שלנו בכל התחומים, אנחנו נעשה  בעז"ה הרבה פעילויות העשרה, כמו סיורים, ימי עיון, עם מגוון רחב יותר של גופים, ומנגד נדאג גם להגברת הנגישות והשקיפות של מוסדות הדת כלפי הציבור בישראל. לא יקרה מצב שכתבים יירקבו מחוץ לדלתות של פורומים שהם יכולים וצריכים להיות פתוחים, שיהיו פרוטוקולים מסודרים. הקמת התא תיטיב גם עם המסקרים וגם עם המסוקרים".

למה דווקא עכשיו תא כתבים לענייני חרדים?

"אנחנו בסיומה של אחת השנים המרתקות בתחום - הבחירות לכנסת עם השארתם של החרדים באופוזיציה וכל המשמעויות של זה, הבחירות לרבנות הראשית, גיוס החרדים, פטירתו של הרב עובדיה יוסף וגם גל חקיקה בכל מה שקשור לנושאי דת ומדינה. זה מכריח אותנו לעבוד קשה יותר, מקצועי יותר ולדרוש אותו דבר גם מהגופים שמולם אנחנו עובדים".

לדברי שלזינגר, "מלבד השינויים שהציבור החרדי עובר הוא גודל דמוגרפית והופך לגורם משפיע בתחומים רבים. יחסי חילונים וחרדים נמצאים בשיא ובימים אלה מתנהלת מלחמה של ממש על אופייה וצביונה של מדינת ישראל. הכתבים לענייני חרדים הם אלו שייקבעו את סדר היום במדינה בלא מעט מקרים. אם ירצה אותו הציבור, וגם אם לא, הוא ישפיע על המציאות המורכבת של מדינת ישראל בשנים הקרובות ויש לכלי התקשורת חלק נכבד בכך".