אאא

תשעה חודשים חלפו מאז נרצחו הוריו בפיגוע טרור במומבאיי. מוישי, השריד היחיד למשפחת הולצברג גדל בעפולה. הסבא והסבתא מספרים לשרי מקובר בליקוב מ'מעריב' על חיי היום-יום של היתום הקטן.

לפעמים קשה לתפוס עד כמה גדולה הטרגדיה של משפחת הולצברג. מכל המשפחה נותר רק ילד אחד קטן. האמונה החזקה של הסבא והסבתא והליווי הצמוד של העוזרת המסורה, הם אלה שמחזיקים את הגעגוע להורים שהיו ואינם.

לקרוא ולבכות. המילים הכאובות של הסבתא מהדהדות בראש ולא מרפות: "כל בוקר אנחנו נותנים צדקה ומתחננים, רבקי, תחזרי כבר".

האמונה החזקה שלא מרפה, לא מטשטשת את הכאב. "אין יום בלי בכי. כל מי שאומר לך שהוא מאמין וחזק, זה לא לגמרי נכון. אבל הגעגועים הקשים לא מורידים כי הוא זה, חס ושלום, באמונה בבורא עולם. אנחנו לא אומרים 'למה?'. אנחנו רק שואלים, 'עד מתי?'".

בראיון משתתפת גם המטפלת המסורה שאינה משה מידיו של מוישי הקטן. היא מדמיינת את עצמה בבית חב"ד במומבאיי כשאמו של הילד מבקשת ממנה "תשמרי על הילד".