מיטתו של זאבי לסינגר ז"ל בהלוויה  (צילום: כיכר השבת)
אאא

עין לא נותרה יבשה במסע הלווייתו של הנער זאב לסינגר ז"ל בן ה-13 מהעיר אלעד, שנהרג לאחר שמעד ונפל מגובה רב במהלך טיול משפחתי בנחל דוד באזור שמורת עין גדי שבמדבר יהודה.

עשרות בני המשפחה, חברים, שכנים ומכרים פרצו בבכי בהפסד האחרון אותו נשא אב הנער שפרץ בבכי שוב ושוב וביקש מבנו סליחה על סיבת המוות אותו הגדיר "סקילה".

הרב יחזקאל שלום לסינגר, אבי הנער, פתח את הספדו ואמר: "כל שבת הוא היה מגיע להתפלל בבית-הכנסת, מתחילת התפילה ועד סופה. כל החברים שלו יכולים לספר איך הוא למד. לא הייתי צריך ללמוד אתו, לא הייתי צריך לעזור לו, הוא היה כישרון. כמה הוא אהב ללמוד, עכשיו בישיבת בין הזמנים הוא היה מגיע שעה קודם הזמן. שאלתי אותו והוא השיב כי אפשר ללמוד גם בלי כסף".

"את התפילות שלו אי אפשר לתאר, את הזמנים, את תפילת הקורבנות בכל יום ויום", ספד האב בבכי, "כל לילה הוא היה שואל אותי 'אבא כיוונת לי את השעון מעורר לשעה 05:50?'. שאלתי אותו 'למה דווקא בשעה 05:50?'. אז הוא אמר 'אני צריך להיות ב-06:30 בתלמוד תורה להניח תפילין. להגיד קורבנות ולסיים עוד מסכת".

"כולו רוחניות. נשמה גדלה. איזה חן, איזה חן", אמר האב ופרץ בבכי קורע לב. "איזה חן, איזה חן היית זאבי", ושוב התפרץ האב בבכי.

"אי אפשר להאמין שאתה לא נמצא אתנו כבר. אוי זאבי", המשיך האב בהספד, "זאבי תרשה להעיר אותך. להגיד לך ללכת להתפלל לא אמרתי לך והלכת לבד וזה חסר לי. אם הייתי הולך לבית-הכנסת בשבת הייתי רואה אותך במניין הראשון".

"היית דוגמה לדקדוק בהלכה. היית דוגמה בשבילי ובשביל כל המשפחה. כל החברים", הוסיף האב ואמר: "חייבים לסיים, כמו שהכרתי אותך לא רצית להתעכב ולכן צריך לקבור אותך כמה שיותר מהר".

בסיום ההפסד המטלטל, ביקש האב את סליחת בנו: "הייסורים שעברת עם הסקילה", זעק האב. "זאבי אני מבקש סליחה אם לא שמרתי עליך היום. אם לא נתתי לך מספיק כל החיים הקצרים שלך, בשמי ובשם אימא".

"הקדוש ברוך ייתן לנו את הכוחות לעבור את הניסיון הגדול הזה לי ולאמא ולכולנו ולכל המשפחה", אמר האב וסיים את הספדו שלא הותיר עין יבשה וטלטל את המשתתפים הרבים.