אאא

עד היום, גם כשאני יושבת במסעדת גורמה ומוגש לי מרק מהביל עם לחם הבית המשובץ במיטב הדגנים, אני נזכרת בה – בחברת הילדות של אימא שסעדה פעם אחת בביתנו. הייתי אז קטנה, בקושי בת שש. אימא ראתה אותה משוטטת ליד התחנה המרכזית, בדרכה לאסוף אותי מבית הספר. היא לבשה סוודר מרופט עם ג'ינס משופשף. גם לאימא היו ג'ינסים משופשפים, אבל בקטע מגניב, לא מוזנח (כן, אימא שלי התעקשה להיראות בת 20 גם כשהיה לה כבר ילד בן 20).

האישה הזרה לי, והמוכרת כל כך לאימא, נסעה אתנו הביתה, ומיד כשנכנסנו אימא מיהרה לחמם מרק עגבניות ולהגיש לנו לשולחן. לראשונה בחיים ראיתי אדם כל כך רעב. היא לגמה מהמרק במהירות, תוך השמעת קולות עונג צרופים, ושאלה את אימא אם יש לחם. לחם? בחיים שלי לא ראיתי עד אז אדם שאוכל מרק עם לחם, ועוד עם מרק עגבניות? זה נראה לי ממש מוזר. הפסקתי לאכול ונעצתי בה מבטים מלאי רחמים, עקבתי אחרי האופן שבו היא בוצעת לעצמה חתיכות לחם גדולות וטובלת באדום-אדום הזה. רק לאחר שהאישה שבה לביתה, אימא סיפרה לי שבעלה נפטר לאחרונה והותיר אותה עם חובות רבים. נוצר לי בראש קישור מחשבתי שלא הרפה למשך שנים – אנשים עניים אוכלים מרק עם לחם.

בסופו של דבר יצאתי מהתפיסה הזו, ואפילו גיליתי שלפעמים כשהתוספות כל כך טעימות, המרק הוא רק תירוץ שיהיה במה לטבול. היום, למעשה, אני לא יכולה לאכול מרק בלי מקלות שום בצד או חתיכות טוסטים מתובלות. כולם יודעים שזאת המומחיות שלי, כשמחלקים חלוקת תפקידים לארוחת ערב קבוצתית. ובכל זאת, אותו זיכרון ילדות עדיין מרחף ומזכיר לי מהם המקורות הקמאיים ביותר לנשנוש קרוטונים ומיני לחמים עם קערת המרק.

אשתף אתכם בדרך הפשוטה ביותר שלי לשדרג את המרק כשאני מארחת אנשים, או כשסתם בא לי להתפנק בסופו של יום ארוך. כסטודנטית מחוסרת זמן פנוי ודלת משאבים עשיתי את זה כמעט מדי ערב בלילות החורף הקרים...

קרוטונים בשמן זית וזעתר

שוב קניתם לחם, שוב שכחתם להקפיא ושוב הוא נשאר להתייבש על השיש? חבל לזרוק, באמת. זה בדיוק הערב להכין מרק עם כל השאריות במקרר, ולהתפנק עם קרוטונים נימוחים. אני באופן אישי חושבת שהתוספת הזאת באה הכי בטוב עם מרק עגבניות. כל מה שעליכם לעשות הוא לשים כמה פרוסות לחם בתבנית, למשוח את הפרוסות בשמן זית ולפזר מלא זעתר מעל. אפשר גם להוסיף שום לחגיגה. את התבנית מכניסים לתנור שחיממתם מראש ל-180 מעלות למשך כעשר דקות. אחרי שמוציאים, חותכים בזהירות מבלי לחטוף כוויה לחתיכות קטנות ומפזרים מעל קערית המרק. מניסיוני, זאת התוספת האידיאלית למרק עגבניות. משהו בשילוב הטעמים בין זעתר ושמן זית עם עגבניות נרקם לטעם מענג במיוחד.

עכשיו שהכנתם את התוספת, כל מה שנשאר הוא מרק עגבניות נהדר.