אאא

אחד מזיכרונות הילדות החזקים שלי הוא האווירה המשפחתית של "סדר" ט"ו בשבט.

גדלתי במושב של פועלי אגודת ישראל במרכז הארץ, גרנו שם חסידי סאטמר, תימנים, אשכנזים ומרוקאים, בהרמוניה נפלאה עד כדי כך שאבי ז"ל חסיד סאטמר שורשי היה מדבר לאדינו ומקשקש במרוקאית.

לקראת ט"ו בשבט היה אבי לוקח אותנו לשדות ההדרים שהקיפו את המושב מסביר לנו על חנטת האילנות ולעתים שהשקדייה פרחה ושמש פז זרחה היה גם מראה לנו תאנה שחנטה פגיה, וכך בין העצים היינו ישובים קשובים להסבריו של אבי על הלכות התלויות בראש השנה לאילן.

לאחר מכן חוזרים היינו לביתנו, מתיישבים סביב שולחן ערוך בשלושים מני פירות של ארץ ישראל, ואבא היה קורא לנו מספר "חמדת ימים" את דבריו של ר' חיים ויטאל" (הוא לא היה מודע לעובדה שאולי כתב את הספר נתן העזתי שהיה שבתאי)

דבריו של אבי וקולו החם עדיין מצטלצלים באזני כעת "ומנהג טוב להולכים בתמים להרבות בפירות בעצם היום הזה ולומר דברי שירות ותשבחות עליהן..." "שלושים מני פירות יש בארץ ישראל עשרה שנאכלים קליפה ותוך עשרה שקליפתם נאכלת ותוכם נזרק ועשרה שתוכם נאכל וקליפתם נזרקת...”

והיה אבי מוסיף והולך בדברי אגדה ובסיפורים עתיקים על מקובלי צפת והיה מפליא בתיאוריו עד שהיינו נשאבים במנהרת הזמן אל שולחנם של מהר"י קארו, ר' חיים ויטאל ומהר"ם אלשייך.

לאחר שפסק מסיפוריו היה נראה כאילו כרגע חזר מהסבה של ט"ו בשבט בצוותא עם גורי האר"י ופניו הבוערות היו חוזרות לכשהיו קודם, ושוב היה אבי עובד אדמה, ושוב היינו במושב, ורגעי ההוד חלפו פרחו ופינו את מקומם ל"סדר ט"ו בשבט", אז היה פותח אבי את הספר "פרי עץ הדר" שקיבל משכננו המרוקאי והיינו מסבים לפי הסדר שנכתב שם: שותים ארבע כוסות יין לבן טועמים שלושים מיני פירות כמובן בלי להחמיץ "שהחיינו" ואומרים קטעים מהמקורות, אח מי ייתן וישובו הימים לאחור.

החוויה המשפחתית של לשבת בסתם יום של חולין ולהסב סביב שולחן מפואר בפירות אין תחליף לה, ומכיוון שרציתי לחדש את הימים ולהעביר את החוויה לילדי שחזרתי את ארוחת החג שהתבססה כולה על שבעת המינים! כפי שאימי ע"ה הייתה מגישה. התוצאות לפניכם.

חיטה: החיטה הייתה מוגשת אצלנו כסלט, אימי הייתה מבשלת חיטה מוסיפה לה פרוסות טונה דקות צרובות מוסיפה לבבות ארטישוק מבושלים קרועים ביד לפיסות מוסיפה אפונה טרייה חלוטה מטבלת בשמן זית מיץ לימון ומלח מוסיפה עלי בזילקום וכך קיבלנו סלט חיטה מהמם.

שעורה: או גריסי פנינה בסלנג השיווקי של היום. כך אימי הייתה מכינה מרק גרגירי שעורה.

מתכון למרק גרגירי שעורה, 8 מנות

המצרכים:
כף שמן זית
1 בצל חתוך לקוביות
3 גזר מגורד גס או קצוץ
8 טימין רק עלים
8 אורגנו- רק העלים
3 כפיות מלח גס
1 קורט פלפל שחור
500 גרם פול ירוק קפוא לנקות את הקליפות
500 גרם פולי סויה קפואים
1 כוסות גריסי פנינה שטופים נקיים
2 ליטר מים- או ציר ירקות
לחמם את הסיר להוסיף שמן זית להוסיף את הבצל עד קבלת שקיפות להוסיף מלח גס ופלפל ואח"כ טימין ואורגנו לאדות עוד 2 דקות ולערבב. להוסיף את הפולים של הפול והסויה להוסיף מים (או ציר ירקות) עד לרתיחה להוסיף את גריסי הפנינה ולבשל על אש נמוכה 25 דק'.

גפן: אחד המתכונים המיוחדים של אימי היה סלט הענבים.

המצרכים לסלט ענבים:

חבילת נבטי סלק או חבילת נבטי סלק או חמנייה
2 כוסות ענבים חצויים (מומלץ בשני צבעים)
1/3 כוס אגוזי קשיו קלויים
60 גרם גבינת פקורינו (או גבינות הדומות לה) חתוכה לרצועות דקות (נעזרים בקולפן)
לרוטב:
3 כפות שמן זית
1 כף מיץ לימון
1 כף חומץ תפוחים
1 כף מיץ תפוזים
1 כפית מלאה דבש
מלח ופלפל שחור גרוס

מניחים את הנבטים בקערה מוסיפים את שאר העינוגים מערבבים היטב את חומרי הרוטב ומטבלים.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

תאנה: גולת הכותרת של הארוחה הייתה עוגת התאנים הבחושה של אמא שאותה לא נטשתי בצוק העיתים והרי לפניכם ככתבה וכלשונה:

המצרכים לעוגת תאנה בחושה

2 כוסות תאנים טריות בעונה מחולקות לארבע
2 ½ כוסות קמח מלא מנופה
1 כוס סוכר חום או כוס סילן
½ כפית מלח
1 כפית אבקת אפיה
1 כפית סודה לשתייה
1 כפית קינמון
¼ כוס ברנדי
1 ½ כוסות שמן מזולה
3 ביצים אורגניות
½ כוס קוקוס (לא הכרחי)

אופן ההכנה

את כל החומרים הרטובים לערבב יחד

את היבשים להוסיף בהדרגה לחומרים הרטובים

את התאנים להוסיף בסוף תוך ערבוב עדין.

לחמם תנור לחום בינוני

להעביר את התערובת רצוי לתבנית של עוגת פלא, או בתבנית עגולה בקוטר 28 או 26

לאפות בחום של 180 מעלות טורבו למשך כשעה.

לפני הגשה ניתן לזרות אבקת סוכר מעל.