אאא

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, השתתף הלילה באמירת סליחות מרגשת שהתקיימה בבית הכנסת במשכן הנשיא בירושלים. בית הכנסת הוקם לפני כעשור והוא מופעל באופן יומיומי עם קבוצת מתפללים קבועה ומתמידה אותה הגיע הנשיא לפגוש הערב. בסליחות שהוביל החזן הצבאי הראשי סא״ל שי אברמסון, נאמרו הסליחות על ידי קהל המתפללים שכלל את תושבי השכונה ואורחים נוספים.

מדברי בנשיא בפתח הסליחות: ״בתפילת הימים הנוראים פונה שליח הציבור בתפילה מיוחדת לריבון העולמים שינחה אותו וילווה אותו כאשר הוא מוביל את הציבור בתפילתו: הֱיֵה עִם פִּיפִיּוֹת שְׁלוּחֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל הָעוֹמְדִים לְבַקֵּשׁ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים מִלְּפָנֶיךָ עַל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, הוֹרֵם מַה שֶּׁיֹּאמְרוּ הֲבִינֵם מַה שֶּׁיְּדַבֵּרוּ ...

פעמים רבות אני מהרהר בתפילתי אם לא כיוון הפייטן לכך ששלוחי הציבור, משרתי הציבור, נציגיו ונבחריו יש להם אחריות יתרה על מעשיהם. הם חייבים להיזהר בלשונם, ללמוד כיצד להתבטא, להבין מתי 'עת לדבר' ומתי 'עת להחריש'. מי שנבחר לייצג ציבור או לשרת אותו חייב לאמץ מבט מקיף וכולל, נועם הליכות וסגנון ראוי, הדר ועוצמה, במעשיו, דיבוריו ובקוד ההתנהגות שלו.

"השנה שעברה עלינו לטובה הייתה שנה מתוחה, שנת בחירות והכרעה, שנה שבה יצאה ישראל למערכה על מנת להגן על גבולותיה. שנה שבה לצד התמודדות יומיומית עם אתגרי החוץ והביטחון, מזרח-תיכון משתנה ואנטישמיות גואה, נדרשה מדינת ישראל לגעת ולטפל בנושאים חברתיים כואבים ומוגלתיים.

אני רואה מסר חשוב בכך שבבית הנשיא יש השנה אמירת סליחות. אני רואה את בית הנשיא על עובדיו תופס מקום מרכזי יותר ומהותי יותר בהוויית החיים הישראלית ובחזית העשייה הציבורית כקול הקורא לאחריות, שיקול דעת, איזון, הקפדה על כללי המשחק ושיתוף כלל החלקים בחברה הישראלית באחריות אמת לעתידה וגורלה. עם פרוש ימי החסד של עשרת ימי תשובה ויום-הכיפורים אני מאחל לכולנו שנדע להכיר במעלת חברנו ושהשנה הבאה עלינו תהיה שנת בטחון וקוממיות, שנת אהבה לארץ ישראל, שנת שלום ותקווה. שנה שבא נעבוד יחד כגוף אחד למען מדינת-ישראל ואזרחיה. 'תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה' ".

והציבור שהגיע, ענה בקול- אמן.