אאא

שופטת ביהמ"ש המחוזי בחיפה יעל וילנר דחתה היום (ג') את העתירות שהוגשו כנגד אישור תכנית מתאר ותכנית מפורטת לישוב חריש, המייעדות את הישוב לאוכלוסייה החרדית בלבד.

חריש הינו ישוב כפרי בן 1,300 תושבים השוכן מזרחית לחדרה, באזור נחל עירון (וואדי עארה); הממשלה מתכוונת ליישב בחריש למעלה מ-50 אלף חרדים.

בית המשפט פסק כי בעקבות התיקון לתכניות, שבוצע לאחר שהתקיים הדיון הראשון בעתירות בביהמ"ש , ניתן מענה סביר לצרכיהם של העותרים ונערך איזון בין הצורך לתת מענה למצוקת הדיור של האוכלוסייה החרדית, לבין צרכיה של האוכלוסייה הקיימת לשמר את אורח חייה.

בתגובה לפסק הדין, אמר היום ל"גלובס" עו"ד עמנואל סולומונוב, המייצג את אחת העותרות, "חריש הירוקה - אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית", כי הוא "בוחן את הנימוקים בפסק הדין", ומתוך קריאה ראשונה, הוא סבור ש"יש מקום לערער לבית המשפט העליון".

בפתח החלטתה, כותבת וילנר כי "שוכנעתי שתוכנית המתאר, ובמיוחד הפרוגרמה עליה היא מתבססת, וכן התוכנית המפורטת טרם תיקונה, מניחות קיומו של ישוב עירוני שיאוכלס על ידי אוכלוסייה חרדית בלבד, תוך התעלמות מצרכי האוכלוסייה הקיימת שאינה חרדית. התעלמות זו פוגעת בזכויות האוכלוסייה הקיימת מעבר לנדרש. עם זאת, תיקון התוכנית המפורטת על ידי גריעת טבלת השימושים ממנה - טבלה שהותאמה לצרכי אוכלוסייה חרדית בלבד, שינה מהותית את תפישת היסוד עליה נשענות התוכניות, ובכך ניתן מענה תכנוני לצרכי האוכלוסייה הקיימת".

השופטת וילנר הבהירה כי לפני תיקון התוכנית "לא נעשה איזון שכזה ולא ניתן כל ביטוי לפגיעה האפשרית בזכויות האוכלוסייה הקיימת ובאורחות חייה. למעשה, רשויות התכנון התעלמו מהיות הישוב חריש עיר המיועדת לאוכלוסייה מובחנת בתוך ישוב קיים והתייחסו אל הפרויקט כאל הקמת עיר חדשה המיועדת לאוכלוסייה החרדית בלבד. עיון כאמור מעלה, כי אין כל התייחסות לצרכים ציבוריים האופייניים לאוכלוסייה שאינה חרדית, כגון מוסדות חינוך מעורבים, מתנ"סים מגרשי ספורט ועוד. הנחת העבודה של עורכי הפרוגרמה הייתה כי 'אנו מניחים כי כל האוכלוסייה הינה אוכלוסייה חרדית על המאפיינים ועל הצרכים של אוכלוסייה זו'".