אאא

בשנים האחרונות הפכו המאבקים בשם ה"קודש" לכלי בידי עסקנים ובעלי אינטרסים פוליטיים וכלכליים, ורק במקרים נדירים למלחמה על אידיאלים כמו שראינו בשבת האחרונה.

אל-על, שפע-שוק ואפילו קרב טרי בין מד"א וארגוני הצלה חרדיים הם רק חלק לדוגמאות של "זעקה להגן על הקודש" שמאחוריה מסתובבים אלפי ולפעמים מיליוני שקלים של בעלי אינטרסים שונים.

במאבק הנוכחי מדובר על פלג קטן יחסית- "העדה החרדית", "לא מאריות החסידות" הנחשבים לחרדים "קנאים" אשר ידם קלה על הדק האלימות והכוחניות יוצאים למאבק נטול פוליטיקה, כסף ויוקרה- רק אמונה דתית עיוורת שהופכת לחומר נפץ מסוכן.

לניר ברקת חלק ניכר בהתלקחות האחרונה, כמי שמופקד על עיר בה חלק גדול מהאוכלוסייה חרדי היה צריך ראש העיר להכיר לעומק את ההבדלים בין ובתוך החרדים עצמם ולפעול בצורה חכמה, אולי לא צודקת אך חכמה. פתיחת חניון בבניין העירייה המתפרשת כצעד הנעשה בחסות הממשל, בהמשך רחוב המוביל לשכונה החרדית ובהודעה חגיגית לציבור מתפרשת מצידו של ראש עיר חילוני כהתרסה ואיום ולא משאירה לרבנים ברירה אל מול חסידיהם אלא לקרוא להפגין.

לא צריך "להיכנע" לחרדים, צריך לנהוג בשכל. אחרי הכל, כבר יותר מעשר שנים שהתנועה זורמת על כביש אחד וכביש רמות, וגם מצעד הגאווה יצעד השנה כל עוד קברניטי העירייה ינהגו בחוכמה.

המאמר פורסם בישראל היום. משפט ממנו צונזר מפאת חוסר התאמה ל"כיכר השבת"