אאא

רוחות רעננות נושבות בימים אלה בין כותלי בית דין צדק של העדה החרדית בבנייני זופניק בירושלים. בעיצומה של סערת השבת שהעדה החרדית מנצחת עליה, נפל בה השבוע דבר. חומת סירוב עיקשת ובצורה בת עשרות שנים קרסה, לשמחת רבים מהנמנים עם חוגי העדה החרדית, כך מדווח הבוקר העיתון ´משפחה´.

הגאון רבי חיים אורי פריינד, ראש ישיבת רמ"א ור"מ בישיבת "תולדות אהרן" ובישיבת "אש התורה", הביע הסכמה עקרונית, או לכל הפחות הסיר את התנגדותו העקרונית להצעת חברות בבית הדין של העדה החרדית בירושלים.

שנים ארוכות הפצירו בו כי ייאות לקחת עליו את עול המשימה והוא סירב. השבוע, כאשר בניו, תלמידי חכמים חשובים בזכות עצמם, התבקשו על ידי העדה החרדית להשתתף במסע הלחצים הוא ריכך עמדתו והחל להתעניין במהות ההצעה.

הוא נקרא לבית גאב"ד העדה החרדית הגרי"ט וייס, ובפגישה הביע את הסכמתו להצטרף לשורות הבד"צ. כעת, כשתסתיים הפרוצדורה הקבועה של ישיבות ´הועד הפועל´ והנהלת העדה החרדית, יקבל הגרח"א פריינד את כתב המינוי.

לא קלה היתה הדרך עד שהושג אחיינו, נכד אחיו, הרב טוביה פריינד, מספר ל´משפחה´ שבערב ראש השנה האחרון, כאשר הגר"מ ברנסדורפר עוד היה בחיים, התלווה לסבו, הגאון רבי נטע פריינד כשהלך כהרגלו לבקר את גאב"ד העדה החרדית, הגרי"ט וייס. במהלך הביקור ביקש הגאב"ד מכל הנוכחים שיעזבו את החדר. "כשהם היו לבד בחדר, אמר הגאב"ד לסבי: ´לך לאחיך רבי חיים אורי, ותאמר לו בשליחותי שאני מבקש מאוד שיצטרף אלינו בבד"צ. אבל כיוון שהוא לא רוצה לשמוע לבקשותיי החוזרות ונשנות, עליו להסכים מסיבה אחרת: כתוב ´כבד את אביך ואת אמך´, והגמרא דורשת: ´את´ - לרבות אחיך הבכור. כאח בכור, צווה עליו לקבל את המינוי.

"מייד לאחר הביקור במעונו של הגאב"ד", מספר הרב טוביה פריינד, "ביקש ממני סבי שאסיע אותו לבית אחיו. הם ישבו בארבע עיניים ושוחחו ארוכות בנידון. כשהסתיימה השיחה, לא נראה היה שהיא הזיזה את רבי חיים אורי מעמדתו.

"לפני זמן קצר, לאחר שהגר"מ ברנסדורפר נפטר, אמר סבי לאבי שברצונו ללכת שוב לאחיו ולבקש שימלא את החלל שנפער בבד"צ. סבא עלה שלוש קומות, למרות היותו בן שמונים וחמש, ואמר לגרח"א: ´עכשיו אתה מוכרח לקבל את זה´".

נואם מוכשר בלהט חסידי

הגאון רבי חיים אורי פריינד מוכר בעולם התורה כאחד מגדולי תלמידי החכמים שבירושלים. את ידיעותיו התורניות רכש בישיבת ´עץ חיים´, כתלמידו של הגרא"ז מלצר זצ"ל. הוא אף שמע שיעורים רבים מפיו של הגר"א קוטלר זצ"ל. באותה עת כבר נמנה אחיו של רבי חיים אורי, רבי נטע, על צוות מרביצי התורה בישיבת ´עץ חיים´. כאשר הגר"א קוטלר מסר שיעורים בישיבה, שני התלמידים היחידים שהעזו להתערב בשיעור ולהקשות על הנאמר בו, היו רבי חיים אורי ורבי סנדר פריינד. משחר נעוריו רכש הגרח"א בקיאות בדיני חושן משפט.

לצד גאונותו התורנית, יש באישיותו אש חסידית לוהטת מבית היוצר של חסידות קרלין שעל ברכיה גדל. הגרח"א פריינד נמנה עם ´קהל חסידי ירושלים´, קהילה שפרשה מחסידות קרלין והשתיתה את הנהגותיה על מבועיה של חסידות קרלין. כאשר האדמו"ר מסאטמר, בעל ´ויואל משה´ הגיע ארצה, דבק בו רבי חיים אורי, והאדמו"ר מסאטמר העריכו עד מאוד. או אז קיבל עליו את דרכה של העדה החרדית ואף חדל מללכת לכותל המערבי, כי כך היתה דעתו של האדמו"ר מסאטמר.

שלושה אחים הם, האחד איננו, והשניים ממשיכים לפאר את כותל המזרח של רבני היישוב הישן: רבי סנדר פריינד זצ"ל, רבי נטע (שהעניק ראיון-חג מרתק ל´משפחה´ לקראת חג הפסח האחרון) ורבי חיים אורי. הגרח"א פריינד הוא חתנו של רבי אברהם רוט זצ"ל, מייסדו של ועד הכשרות הפופולרי של העדה החרדית ויושב הראש הראשון שלו.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

אנקדוטה מרתקת מסופרת לנו על ידי הרב טוביה פריינד, אותה שמע מאביו כאשר בשורת המינוי הגיעה לאוזניו: "בזמנו", מספר הרב פריינד, "פנו הגר"ד יונגרייז והגר"פ אפשטיין לאביו של רבי חיים אורי, רבי מנחם פריינד זצ"ל וביקשו ממנו כי יתמנה למורה הוראה מטעם העדה החרדית. הגר"מ סירב והפטיר: ´יום יבוא ובני, רבי חיים אורי, יהיה אצלכם´. השבוע נסגר המעגל".

דרישת ה´פרושים´

לקראת יום פטירתו העשרים של גאב"ד העדה החרדית ה´מנחת יצחק´ זצ"ל, הגיע ארצה נכדו הגדול הגאון רבי יוסף יהודה לייב וייס ארצה, כדי להשתתף באירועי ההילולא שערכה העדה החרדית בירושלים, כשגולת הכותרת הייתה סעודת יארצייט שנערכה בבנייני זופניק בירושלים.

הגר"ל וייס לא הופתע במיוחד כאשר משלחת של רבנים מטעם העדה החרדית עלתה לאכסנייתו השבוע. הנושא הנידון היה ברור כמו מאליו. הם ביקשו את הצטרפותו לגלריית חברי הבד"צ של העדה החרדית. זה היה עוד קודם שניתנה תשובתו החיובית של הגרח"א פריינד. הרב וייס, שהכין עצמו מראש לפנייה הצפויה (שעל אודותיה פורסם ב´משפחה´ לפני שלושה שבועות) - מנה שורה של תנאים שרק בהתקיימם הוא יקבל על עצמו את המינוי. הוא הבהיר שמדובר בהקרבה גדולה מצידו, לנטוש את הבירה הבריטית ואת הקהילה האהובה עליו ולעלות לירושלים כדי לשבת בה על מדין, אך למען כבוד בית אבא, הוא נתן את האות לפתיחת הליכי המינוי. יהודי תושב לונדון המקורב לגר"ל וייס, מספר ל´משפחה´ שכאשר הגיעה בשורת הסכמתו של הגרח"א פריינד לאוזנו, נשם הרב וייס לרווחה ואמר: "ברוך ה´, קיבלתי עוד כמה שנים של חופש"...

קהילת ´הפרושים´ הירושלמית המזוהה אף היא עם העדה החרדית, העלתה בעת האחרונה דרישה לצירופו של הגאון רבי נתן קופשיץ, מחשובי רבני בית שמש, לשורת דייני העדה החרדית. משלחת המורכבת מראשי הקהילה עלתה ביום שלישי השבוע לביתו של גאב"ד העדה החרדית, ודרשה בתוקף את המינוי. בעדה החרדית רואים עין בעין עם ראשי הקהילה את חשיבות המינוי, וגדולים הסיכויים כי הגר"נ קופשיץ יצורף אף הוא לבד"צ בעת הקרובה.