אאא

דורשי רשומות בוודאי ימצאו את ההקשר המתאים בין הפטרת נחמו והדיבורים על לב ירושלים ובין ההחלטה שהתקבלה מיד לאחר חצות היום העשירי להפשיר אלפי יחידות דיור בעיר שחוברה לה יחדיו. מאחר ואין לנו עסק בנסתרות וברשומות ( הצופות רק את העבר וטרם גילו לאיש מה יהיה בעתיד. סוג של חוכמה לאחר מעשה), לא נותר לנו אלא לגלות כי בשבוע הבא תתפרסם בעיתון "רשומות" חתימתו של שר הפנים הרב אליהו ישי על תוכניות הבניה החדשות במזרח ירושלים.

עיתוי ההחלטה, צהרי יום רביעי השבוע ותום האבלות רומז אמנם משהו בכיוון המיסטי אך זה לא מה שעמד בפניהם של שני האישים שהתכנסו במועד זה והגיעו להסכמה. וזאת כי המגעים לקיום הפגישה החלו כבר ביום ראשון השבוע והיה זה השר ישי שביקש שלא לערוך אותה ביום שני ואף לא בשלישי. כנראה סבר השר המדקדק במצוות כי לא יהיה זה סימנא מילתא טבא לדון בנושא כה רגיש כמו הפשרת הבניה בירושלים בימים שקטב מרירי שולט בהם.

כך או כך, פחות משעה לאחר שהאש שקעה באותו יום נמהר, הגיעה לסיומה הטוב מסכת התדיינויות ולחצים המתמשכת בעצם קרוב לשנתיים ימים. ראשיתה בהחלטה הרשמית של הממשלה על הקפאת הבניה בשטחים, שכללה גם החלטה לא רשמית להקפיא את הבניה במזרח ירושלים, והמשכה בהחלטה לפני אחד עשר חודש על ביטול ההקפאה בשטחים.

בשל לחצים מדיניים כבדים לא כללה החלטה זו גם את ביטול ההקפאה בירושלים. הנימוק היה שאי אפשר לבטל החלטה שלא התקבלה. שהרי באופן פורמלי ירושלים המאוחדת היא חלק ממדינת ישראל הריבונית ואף אחד לא יכול לעצור שם את הבניה. למעט כמובן כושי אחד בשם ברק חוסיין אובאמה שהפך בשנתיים האחרונות ליו"ר הועדה המחוזית בירושלים.

וכך תיאר באוזנינו בכיר בעירית ירושלים כיצד התקבלו בשנתיים האחרונות ההחלטות על בניה בעיר. 

שלב ראשון: הועדה המקומית מאשרת תוכנית זו או אחרת.

שלב שני: התוכנית מגיעה לועדה המחוזית והעומד בראשה מודיע על כך ללשכת שר הפנים.

שלב שלישי: לשכת שר הפנים מעדכנת את לשכת ראה"מ שמיידעת בו זמנית את עו"ד יצחק מולכו, עוזרו המדיני של בנימין נתניהו.

שלב רביעי: מולכו מגשש את הדופק אצל ג'ון מיטשל , השליח המיוחד של הממשל בוושינגטון לעניני המזרח התיכון שמיידע את שרת החוץ הילארי קלינטון.

שלב חמישי: רייס מעדכנת את אובמה והשניים עורכים שקלול של מערכת היחסים הסבוכה עם הממשלה בירושלים ומצבו הקואליציוני של ביבי נתניהו.

שלב שישי: אם השקלול מעלה כי אין הצדקה להפשרה ההוראה מתגלגלת כלפי מטה עד ללשכת שר הפנים שלא חותם על התוכניות. אם השקלול מעלה תוצאה הפוכה מולכו מעדכן את ביבי על האור הירוק וזה מאשר לישי לחתום. בשלב השביעי( אם התקיימה האופציה השניה של השלב השישי) מחלקת המדינה האמריקאית מפרסמת הודעה המביעה דאגה מחידוש הבניה והשפעותיה השליליות על קידום תהליך השלום. קאט. הפי אנד.

כך התנהלו הדברים במשך שנתיים ולמעט שלושה מקרים חריגים בהם אושרו מספר תוכניות קטנות וחסרות משמעות של מאתיים דירות פה שלוש מאות דירות שם, בכל היתר נתקע התסריט  באופציה הראשונה של השלב השישי. קונדי וחוסייני לא אישרו. ביבי נאלץ להמשיך ולשקר שאין הקפאה בירושלים, ושרי הפנים והשכון מילאו את פיהם מיים כאשר נשאלו מדוע אין בניה בעיר הבירה. רק בחודשים האחרונים הם העזו לרמוז שאכן יש הקפאה וידיהם כבולות על ידי לשכת ראש הממשלה.

בשלב זה מוקדם עדיין לדעת האישור המתפרסם בזאת לראשונה עבר את כל התהליך האמור או שביבי החליט לעשות קיצור דרך ולהחליט בעצמו כבר לאחר השלב השלישי. הבחינה לכך תהיה בעוצמת התגובה האמריקאית. אם זו תהיה מינורית ותספק במחאה רפה- המהלך היה מתואם עם וושינגטון. אם התגובה תהיה בנוסח פרשת גו' ביידן – כנראה שביבי החליט שחולשתו של הממשל בוושינגטון בשל המשבר החמור שלאחר הורדת דירוג האשראי האמריקאי מאפשרת לו להכנס לעימות ולצאת בשלום. בימים כתיקונם ביבי לא נכנס לעימותים גם מסוג זה אך הלחץ הציבורי להורדת מחירי הדיור הוא צידוק מספק ללקיחת הימורים מחושבים.

 אם האפשרות הראשונה של הסכמה אמריקאית שבשתיקה הוא הנכון  יתכנו מספר הסברים שגם אותם יהיה צורך להעמיד במבחן הימים הקרובים.  או הממשל החליט לאותת לפלשתינאים כי להמשך התהליך של פניה לאו"מ בספטמבר  להכרה במדינה עצמאית נגד רצונו של הנשיא אובמה-יש מחיר כבד. או שביבי רמז להם שבתמורה להפשרה במזרח ירושלים הוא יהיה גמיש יותר כאשר תועלה הצעה אמריקאית להסדר במזרח התיכון כתחליף לפניה הפלשתינאית לאו"מ שמום.

בכל מקרה ובכל פרשנות לתושבי ירושלים, ולא רק להם, מדובר בבשורה שהמשמעות המעשית שלה חורגת בהרבה מההקשר המדיני. בשנתיים בהם הוקפאה הבניה בשכונות החדשות בעיר היא הפכה  לתחום המושב לתושביה היהודיים ומחירי הדיור זנקו בה מעל ומעבר לממוצע בערים אחרות. דירות נמכרו בעיקר לרוכשים עשירים מחו"ל וזוג צעיר יכול היה להתגורר בעיר רק אם הוריו אמידים במיוחד. או שיש להם מוסד. 

אישורי הבניה עליהם הוסכם בפגישת ישי- נתניהו הם בהקף החורג מכל מה שאושר בעבר בשל כך תהיה להם השלכה ישירה על מחירי הדיור בעיר. כאשר מאשרים אלף ושש מאות יח"ד להרחבת רמת שלמה (ושלא תתבלבלו. האישורים אודותם פורסם לפני כחודשיים בנוגע לרמת שלמה מתייחסים להרחבת דירות קיימות. כעת מדובר על בנית שלב ב' שהוא כעת גבעות טרשים הנוגעות בשיפולי הבתים האחוריים של שכונת שועפט) שופכים מיים קרים על מחירי הדירות הגואים בכל השכונות החרדיות. אישור של אלפיים דירות בגבעת המטוס ועוד שבע מאות מאות בפסגת זאב - זו פעולה מקבילה המצננת את המחירים במגזר החילוני.

מבחינתו של שר הפנים הרב אליהו ישי מדובר בהישג שהעיתוי שלו הופך אותו למשמעותי הרבה יותר. גלי המחאה הגואים בשל מצוקת הדיור מופנים אמנם כעת רק לכיוונו של ראש הממשלה, אך התגברותם היתה בהכרח מפנה את אצבע גם לש"ס השולטת במשרדי הפנים והשכון. הפשרה של יותר מחמשת אלפים דירות בירושלים, הנזקפת כל כולה ללחציו של יו"ר ש"ס ושר הפנים, בולמת את המגמה המסוכנת וממחישה לעם היושב בציון כי יש בירושלים מי שדואג לפתרון מצוקת הדיור, ולא רק באמצעות הקמת ועדות שדיוניהן יסתיימו לא לפני שבת נחמו בשנה הבאה. אם בכלל.

האוצר נגד השיכון

בעוד שמשרד ראה"מ ומשרד הפנים מגיעים להסכמות על הפשרת בניה נמשך העימות בין משרדי האוצר והשכון סביב החלטת הממשלה להקל את מצוקת הדיור באמצעות הפחתת מחירי קרקעות המשווקות בשיטת המחיר למשתכן. לפי הפרשנות של משרד האוצר הקף ההחלטה אינו מוגבל בכמות הדירות ובסמכות המשרד גם לקבוע את הקריטריונים הקובעים את הזכאות לרכוש דירה בשיטה האמורה.

הקרב הראשון כבר לקראת הכרעה, וזאת לאחר התערבותו של ראש הממשלה בכבודו ובעצמו. הקרב השני על מהות הקריטריונים ימשך בשבועות הקרובים וגם כאן יהיה צורך בהתערבות מלמעלה. את המערכה פתח ראש אגף התקציבים באוצר אודי ניסן שמכתב שהגיע לעיתונות קודם שנחת בלשכתו של אטיאס דרש להעביר לידי מועצת מנהל מקרקעי ישראל את הסמכות לקבוע את הקריטריונים הנמצאת כעת בידי משרד השכון.

הרקע למכתב הוא ברור: גלי ההסתה בתקשורת החילונית התוקפת את הממשלה בטענה כי כל ההטבות לדיור בסופו של דבר מגיעות לחרדים. אחת הדוגמאות לכך , לטענת המסיתים, היא ההעדפה הניתנת למשפחות ברוכות ילדים ומעוטות הכנסה בקריטריונים המזכים ברכישת דירה עם הטבות מהמדינה. בסולם הנוכחי ישנה עדיפות למשפחות אלו על פני משפחות קטנות ועתירות הכנסה. בדיוק מהסוג שמפגיןה היום בשדרות רוטשילד בתל אביב.

הדרישה של ניסן להעביר את הסמכות למועצת המנהל פירושה כתיבה מחדש של הקריטריונים תחת לחץ ציבורי כבד. במשרד השכון לא יושבים אנשים שנולדו אתמול וגם שם מבינים את הרקע לדרישה של ראש אגף התקציבים (יהודי חובש כיפה שמשרדים מסויימים מתייגים אותו כזולל חרדים להכעיס). אי לכך הדרישה נדחתה על הסף תוך הטחת האשמות בנ"ל ואזכור המדיניות שלו  שבעבר טרפדה כל מהלך של פתרון מצוקת הדיור על חשבון הכנסות הממשלה. לא ידוע אם גם שטייניץ עומד מאחורי הדרישה אך כנראה שניסן עשה שיעורי בית קודם שיצא למתקפה.

במשרד השכון אומרים כי אכן יש מקום לדרישת המפגינים לשנות בכמה סעיפים את הקריטריונים. במיוחד זה המעניק ניקוד גבוה במיוחד לברוכות ילדים, אך בשום אופן לא יסכימו לדרישות כמו הנהגת מבחן הכנסה הכולל מיצוי כושר השתכרות של שני בני הזוג (כפי שדורשים באוצר בעקבות הלחץ של השטרסלרים) ולא יסכימו לשינויים שיש בהם פגיעה מהותית בסקטורים מסויימים. ואידך זיל גמור.