אאא

חג שבועות זה יום החתונה בין בורא עולם (החתן) לכנסת ישראל (הכלה) ושלושת הימים לפני חג השבועות נקראים שלושת ימי ההגבלה. כלומר, אמנם אנחנו עדיין בתוקף של ספירת העומר אך עדיין נמצאים בעליה גדולה קרוב לשער החמישים, יום חג שבועות.

כל ימי ספירת העומר אנו נוהגים מנהגי אבלות כלומר, אסור להתחתן, אסור להסתפר, אסור לשמוע מוסיקה וכדומה. אך מה שמיחד את שלושת ימי ההגבלה זה שהאבל נפסק ומתחילים להתכונן כמו כלה לפני חתונתה, כמו עם ישראל שהתכונן למתן תורה.

ונהגו שלא להתחתן עד אחרי ל"ג בעומר ומצאו לזה רמז שכתב הבני יששכר "דמ״ט ימי ספירה עולים כמנין ל״ב טו״ב, אכן זהו רק כשיום ל״ב בעומר גם כן בכלל, אבל כשהחשוב בלי ל"ג בעומר הוי כמנין ל״א טו״ב וזהו הרמז בפסוק לא טוב היות האדם לבדו כלומר בימים הללו במנין לא טוב עדיין ישאר האדם לבדו וימתין בנשיאת אשה עד שיעברו הימים הללו ואז אעשה לו עזר כנגדו ויזכה למצא אשה מצא טוב".

ועוד רמז שאין מחתנים בספירת העומר, כתוב בתהלים מב ה "כי אעבור בסך אדדם עד בית אלדים בקול רינה ותודה המון חוגג וגו." כי אדדם עולה גימטריה מ״ט כלומר אחרי שיעברו מט ימים ״עד בית אלדים״ כלומר חג השבועות שבאים ליראות בבית אלקים ,אז ״בקול רינה המון חוגג״

לא סתם קוראים לתקופה הזו ״עונת החתונות״ ההזמנות מגיעות אחת אחרי השניה ולפעמים עולות שתי חתונות בלילה אחד, ב״ה.

אמנם כתבה זו נכתבה בשביל הצד המתחתן ולא לצד שבא לראות מי בא לחתונה ולהשביע רעבונו ברבע עוף, אך גם לכם נביא סגולות ובעזרת השם וגם אתם הרי תחתנו בקרוב.

הזוהר כותב בפרשת לך לך דף פ"ט שמיום מתן תורה ולהלאה הקב״ה מזווג זיווגים ואומר בת פלוני לפלוני, אז זה הזמן לבקש ולהזכיר על הזוגיות ואפילו נתנו לנו חכמים זמן לשדך שידוכין הרי היא שבת המלכה ואמר רבי ישראל ממודזיץ זיע לבניו אחרי שהטריד עצמו על שידוך מסויים בשבת שאם אמרו חזל במסכת שבת קנו כי מותר לשדך הבנות בשבת הרי שמצוה היא וסגולה לשידוכים.

סגולות - כן או לא?

ספרים שלמים נכתבו על מנהגים ודרכים לחתן ולכלה. תפילות חוברו וסגולות נכתבו ואפילו הומצאו במיוחד ליום זה, אך השאלה העיקרית היא למה סגולות?

בשביל לסבר את האוזן צריכים אנו להסביר מה זו סגולה? ההגדרה האמיתית לסגולה היא ״מעשה או חפץ שמסוגל להשפיע לטובת מטרה״.

ועוד צריך לזכור שיש גם בורא לעולם שמחליט מתי נתחתן וכמה ילדים יהיו לנו, ולפעמים אנו שוכחים את מה שאנו מבקשים בשבת לפני כל ראש חודש ״שימלא הקב״ה כל משאלות ליבנו לטובה״ ולא תמיד מה שאנחנו מבקשים טוה לנו ולכן זה לא מתקיים.

לצערי הרב, במשך השנים מצאו הרבה שרלטנים פינה חמה בצל תורת הנסתר והרבו גיבובים בכדי למשוך ההמונים לעשות לכיסם שתפח מיום ליום, עד שהתגלו במערומיהם ובכך יצא שם רע לסגולות ולקמעים ובכלל לכל מי  "שמתעסק״ בזה. ״מתעסק״, כאילו זה דבר רע

ערב החתונה

זמן האירוסין מסוגל לרפואה, ומובא בשם הרב הקדוש מרדומסק כששמע שנחלה הרה״ק מציעשונוב זי״ע שהרי כתוב בשם הארי ז"ל בזמירות ליל שבת ״לארוס וארוסא להתקפא חלשין״. ועוד אמרו חז"ל פסחים סח עתידים צדיקים להחיות מתים וזה יהיה באחרית הימים, ועכשיו אנו בזמן הארוסין.

אמנם, הצדיקים יכולים אינם יכולים כיום להחיות מתים אך לרפא חולים הם יכולים ומכאן השתרבב המנהג לבקש מהחתן והכלה המאורסים להתפלל על החולים ועל הרווקים במיוחד ביום החתונה, כאשר נמחלים להם כל עוונותיהם והרי הם בגדר צדיקים.

ועוד סגולה לברכתם של החתן והכלה לפרנסה טובה אך רק כאשר הם מברכים יחדיו שהרי גימטריה ״חתן וכלה״ עולים כמניין שני השמות הידועים לפרנסה - פא״ חת״ך - שהם ראשי תיבות פותח את ידיך וגם סופי התיבות של והיית אך שמח, כלומר, גם מצד של השמחה תבוא פרנסה וגם מצד הברכה של החתן והכלה.

סגולה היא לבדוק את כל בגדיו של החתן שלא יהיה עליהם שום צורת קשר ופורמים שרוכי נעליו וחגורת הקיטל. ואני ראיתי כאלו שאפילו הורידו מעליהם את העניבה רק שלא תהא צורת הקשר עליו, שהרי ביום קדוש זה אפשר על ידי קשר בודד לקשור החתן והכלה שלא יצליחו בזיווגם.

ולכן גם אלו ששמים טלית החופה עליהם יתנו הציציות בידי חברים טובים או קרובי משפחה טובים, ותמיד טוב לבדוק הציציות אחרי החתונה שלא נעשה בהם קשר ומקור לכך אנו מוצאים מלא אחר מאשר רבי חיים ויטאל שנקשר אחרי נישואיו ולקח לו תשעה חודשים לתקן צרה זו והוא כות בספריו שמי שעושה כך לחתן וכלה אין לו חלק לעולם הבא.

טבעת הנישואין

מובא בספרים שטבעת נישואין צריכה להיות כמו סמ"ך וכמו מ"ם – עגולה (כסמ"ך) מבפנים, ומרובעת (כמ"ם) מבחוץ. וע"פ הקבלה יש לקדש בטבעת של כסף.

אבל אעפ"כ, המנהג בפועל לקדש בטבעת עגולה (גם מבחוץ), ומזהב דוקא. ויש לכך סגולה ומנהג להורות שהרי אין בכל המתכות כזהב שקולו שפל ונמוך להורות שמעלת האשה שהיא צנועה בביתה וקולה לא נשמע דוגמת הזהב. וראשי תיבות זהב הם זה הקול בחשאי, ולפי זה יש לאמר שהרי שופר שציפוהו זהב במקום הנחת פיו פסול, כי בשופר צריך קול ברמה והרי זהב מנמיך הקול (נפש החיים מערכת ק אות י)

יש שנהגו לקחת משברי הכוס ולשים בתוך כיס קטן ולתלות על רווקות, סגולה לזיווג הגון בקרוב ועוד נהגו אחרי החופה לחפש אחרי היין ששתו החתן והכלה ולשתות ממנו גם כן סגולה לזיווג.

מכאן צצה עוד סגולה שהורי החתן והכלה לא היו נותנים את היין מחשש שזה יזיק לחתן והכלה מפאת כישוף כזה אחר.

מובא בספרי הסגולות בזמן החופה, שמי שידרוך ראשון על רגלו של השני יזכה בשלטון הבית ונהגו רבים לעשות זאת. שורש הסגולה במקום נכון אך רבו הרבנים שאסרו זאת.

אם בכל זאת אתם רוצים סגולה, אני אתן לך סגולה והיא להיכנס ל"חדר ייחוד" ראשון, ובאם ישכח להיכנס ראשון בחדר ייחוד, אז כשיגיעו לדירה של הזוג – אחרי החתונה – שהחתן יכנס ראשון.

ועוד לאלו שנוהגים בחדר ייחוד, ישנה סגולה לאהבה וסגולה לפרנסה להוסיף ליום המיוחד הזה.

מנהג עתיק יומין הוא לשים כף כסף בפתח חדר הייחוד של חתן וכלה, ומשתמשים בה כך:

אחת הדרכים שהאישה מתקדשת בהם הוא קידושי כסף, ובדרך זו נוהגים למעשה לקדש את האישה.

אמנם לפועל הקידושין נעשים בהרבה קהילות על ידי טבעת זהב שהיא שווה כסף אך איננה כסף ממש. ומאחר וכסף מסמל על אהבה מלשון "נכסוף נכספתי", לכן כדי להשלים את העניין מבחינה רוחנית, ולהשלים את ה"קידושין בכסף", מניחים כף כסף בפתח חדר הייחוד שלכמה דעות הוא השלמת הקידושין, והרי כף מסמלת כלי קיבול, ובעניין זה כלי קיבול לאהבה בין בני הזוג ובכף הזו משתמשים לסגולה נוספת הנקראת "מרק הזהב" - ביידיש "די גאָלדענע יויך". וזהו כינוי לצלחת מרק העוף המוגשת לחתן ולכלה, שהרי צמו ביום חתונתם.

סגולה לזוגיות טובה נמצאת גם בבסעודת הנישואין שחוטפים לחתן את החלה שבוצע עליה, ומביאים בשם רבי עקיבא איגר שענה אחר ששאלוהו על למקור המנהג ששרשו במקום קדוש שהרי כתוב בברכות ח במערבי כאשר אדם נשא אישה שאלוהו מצא או מוצא? והונצח לשני הפסוקים הראשון מצא אשה מצא טוב והפסוק השני מוצא אני מר ממות את האשה ולכן לפעולה הדמיונית הזו אנו חוטפים לו את ״המוציא״ ולא יהיה יותר ״מוצא״ אלא ״מצא״ אשה מצא טוב

ולבסוף הסגולה הכי טובה לעשירות ולשלום בית וזכות בתלמידי חכמים. כתוב: תנו רבנן איזהו עשיר? כל שיש לו נחת רוח בעשרו דברי רבי מאיר וכו, רבי עקיבא אומר כל שיש לו אשה נאה במעשים. ואני מוסיף, שהרי אשה שהרי היא עיקר הבית אם נאה היא במעשיה הרי גם בניה ובנותיה ילכו בדרכה ותזכה לרוות מהם נחת אמיתי.

הרב חיים פוקס עומד בראש מכון "סגולת האמת" לחקר כתבי הקבלה