אאא

סערת הכשרות תגיע בזמן הקרוב לפתחו של בית המשפט העליון לאחר ששני בעלי חנויות הגישו עתירה כנגד החלטת הרבנות הראשית שלא לאפשר להם להשתמש במילה "כשר" בשלט החנות מבלי שיש ברשותם תעודת כשרות של הרבנות.

במשך השנים השניים השתמשו בשירותם של משגיחי הכשרות מטעם הרבנות הראשית, אך לאחר זמן התעורר ויכוח בין הצדדים שהביא להחלטת הבעלים להיפרד מתעודת הכשרות ובמקומה להצטרף למערך כשרות אלטרנטיבי שהוקם בעיר, ובמסגרתו ישנם מספר משגיחים דתיים שעושים את עבודת הכשרות ללא כל תמורה.

לפי הדיווח ב"הארץ", הסרת תעודת הכשרות לא הפריעה לאותם בעלי חנויות להשאיר את המילה כשר בשלט החנות, וזאת בניגוד לחוק הרבנות הראשית שכאמור אוסר זאת.

הקנסות שהם קיבלו לא פעם מהרבנות הראשית הובילו אותם להתאגד ולעתור לבג"צ. בעתירה שהוגשה על ידי פרקליטתם עו"ד ריקי שפירא רוזנברג, נכתב: "בענייננו, העותרים הבהירו לציבור לקוחותיהם הבהר היטב כי אין בידם תעודת כשרות של הרבנות הראשית ולכן לא היתה בהתנהגותם כל הטעייה או הונאה, וממילא הם לא עברו על חוק איסור הונאה בכשרות".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

"העובדה שציבור לקוחות בחר לאכול בבית האוכל שלהם, על אף שאין ברשותם תעודת כשרות מטעם המשיבה, מראה שיש ציבור המעוניין באוכל ובשירות שמעניקים העותרים על אף שאין בידיהם תעודת כשרות", נכתב בעתירה. 

עוד נכתב כי "חוק איסור הונאה בכשרות, שנועד להגן על צרכנים מפני הטעייה, תפח עם השנים למכשיר רב עוצמה, שבו משתמשות הרבנות הראשית והרבנויות המקומיות על מנת לקבוע תנאים ולהעמיד לבעלי בתי עסק דרישות שאין בינן לבין החוק ולא כלום. עתירה זאת מטרתה להפסיק את הפגיעה הקשה בבעלי בתי עסק דוגמת העותרים, ולהשיב את החוק לתכליתו המקורית". 

מהרבנות הראשית נמסר בתגובה ל״הארץ״ כי "חוק איסור הונאה בכשרות הוא חוק צרכני ולא חוק דתי. 74 אחוז מהציבור בוחרים לשמור כשרות על פי הלכה. הזכות שעליה מגן החוק היא זכות לצרוך אוכל כשר על פי ההלכה. החוק הזה עמד כבר בעבר במבחנים משפטיים. נקרא את העתירה ונגיב בבית המשפט".