אאא

"מישהו חייב לעזור לנו. לא ייתכן ששערוריה כזו תעבור בשקט. איפה הנציגים שלי בדגל התורה?! למה הם לא מספרים לרבנים את האמת?! אנחנו לא נרדמים בלילות, אשתי בוכה יום ולילה, אני - על סף איבוד שפיות - רגע לפני נטילת כדורים פסיכיאטרים".

הדובר על הקו, הוא תושב אלעד, חרדי, אשכנזי וליטאי מן המניין, בוגר ישיבה חרדית מוכרת, לא לובש חולצה צבעונית, לא משתייך ל"קהילה מודרנית", ואפילו - מנוי על יתד נאמן. הסיפור שהוא מגולל בדמעות, פשוט מרתיח:

"בתי בכיתה ח', היא מסיימת השנה את בית הספר היסודי בית יעקב. בתחילת שנת הלימודים הנוכחית, העברנו אותה ללמוד בבני ברק, כמו הורים אחרים רבים, וזאת בכדי להתקבל אחר כך לסמינר בבני ברק, שלא מקבל תלמידות מבית הספר באלעד.

"הסיבה למעבר הייתה, כי עד כה לא היה באלעד סמינר לבנות אלו, ולכן, כל בת באלעד שרצתה ללמוד בסמינרים בבני ברק, הייתה צריכה לעבור ללמוד בכתה ח' בבני ברק. מאחר ובתי היא מהמצטיינות בכיתה ובמחזור כולו, לא הייתה לה שום בעיה להתקבל לכל סמינר שתרצה. התשובה החיובית העקרונית אף נמסרה לנו בע"פ מפי שני מנהלי הסמינרים בבני ברק, אליהם נרשמנו".

עד כאן, הכל היה טוב ויפה, אלא שאז חל לפתע מהפך: "עסקן מקומי מאלעד החליט ליזום הקמת סמינר מקומי. המדובר אמנם ברעיון מבורך ונדרש לכשעצמו, אולם אותו עסקן משתייך לקבוצה קנאית קטנה, והסמינר החדש מסתבר, נברא בצלמו ובדמותו. רק לבני אברכים מחמירים. ביתי לא יכולה להתקבלה לסמינר החדש. הקריטריונים שם מחמירים יותר מרוב הסמינרים בבני ברק".

"הם רוצים שאשלח את הבת שלי ללמוד באולפנא?!"

אז מדוע שלא תלך לסמינר בבני ברק כמו שרציתם בהתחלה?

"הלוואי, זה מה שאני רוצה. הבעיה היא, שכדי שהסמינר שלהם יצליח, הם הלכו לגדולי ישראל, והוציאו מהם הוראה גורפת לכל הסמינרים בבני ברק, לא לקבל שום תלמידה מאלעד.  אני היום לא יכול להתקבל באלעד ולא יכול להתקבל בבני ברק...

"החלטתי לעבור דירה לבני ברק. כבר התחלתי לברר על דירות. אלא שאז הם הצליחו להביא להוראה, שגם מי שיעבור לבני ברק לא יתקבל, אם היה גר בעבר באלעד... לאיפה הם רוצים שאני אשלח את הבת שלי ללמוד, לאולפנא?!"

למה לא תלך לגדולי ישראל ותספר להם את האמת?

"אני אדם פשוט. אין לי קשרים בחצרות. אני לא יודע עם מי צריך לדבר כדי להיכנס. הציפיה שלי היא, שמי שיטפל בבעיה הם הנציגים שבחרתי בהם, נציגי דגל התורה, אבל לא רק שהם לא עושים כלום, הם מסתבר גם עוזרים ומסייעים לאותם עסקנים".

פנית אליהם?

"בוודאי. אבל התשובה שלהם היא תמיד "אני עסוק, אחזור אליך מאוחר יותר". כמובן שלא חזרו אלי. פעם ראשונה בחיים אני מרגיש שאני לא יודע אם אני הולך לבחור בבחירות הקרובות. אם הם החליטו להוציא אותי מתוך המחנה, שלא יבקשו את הקול שלי...".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

הסיפור מסתבר, חמור הרבה יותר: לפני כשנתיים ניסתה קבוצת הורים להביא לעיר שלוחה של סמינר גדול, מכובד ומוכר בירושלים. אלא שאז, הלך אותו עסקן העומד כעת מאחורי הקמת הסמינר, ואיים על מנהל הסמינר המדובר, לבל יעז להגיע לעיר. הסיבה הייתה, כי לפני שנתיים לא היו מספיק בנות מתאימות להקים סמינר לקבוצה נפרדת משלו, ואם הסמינר ההוא היה מצליח, לא היה יכול הוא להקים בהמשך סמינר נפרד".

ככה עושים 'טוב'

הפרשה הזו, שמסעירה את אלעד בשבועות האחרונים, היא רק דוגמא לאופן התנהלות מוסדות החינוך הליטאיים (בעיקר) ברחבי הארץ.

המסחר שעושים אותם עסקנים בנשמות התלמידות ובבריאות הוריהם, הוא זה שהביא לעולם את אנשי תנועת 'טוב', תנועה שגדלה ומתרחבת על בסיס אותה תחושה של עשרות אלפי משפחות חרדיות נורמטיביות, המרגישות כי הוצאו אל מחוץ למחנה, על לא עוול בכפן.

"אם אני, אדם חרדי סטדנרטי, כזה שמעולם לא נחשב סוג ב', יושב ובוכה יום ולילה ונציגי דגל התורה דוממים, שלא לומר מגבים אותם - אין לתנועה הזו זכות קיום, ואין להם שום אפשרות לבקש את קולי בקלפי", אומר לנו ההורה מאלעד. "בפעם הראשונה בחיי, אני לא אצביע בבחירות הללו".