(צילום: פלאש 90)
תוכן גולשים
(צילום: פלאש 90)
תוכן גולשים
כתבה זו נכתבה על ידי גולש כיכר השבת. אין המערכת אחראית לתוכנה ו/או אמיתותה של הכתבה.

אהבת-ישראל?

לא תאמינו באיזה מהירות יום-כפור פעל את פעולתו. מיד במוצאי היום, אני מתחיל לחוש בבירור בגילויי אהבת-ישראל סביבי, מחייכים אלי, מתעניינים בשלומי וחפצים בקרבתי. בקרבתי אל הדוכן זאת אומרת.

מאחורי הדוכן הראשון עומד לו אדם נחמד, שמזכיר לי בערגה כיצד היינו משחקים יחד בהפסקות בכיתה ג´, ובעצם ניתן לומר כי החברות שלנו צברה ותק של עשרים שנה.

בעל הדוכן השני, הוא קרוב-משפחתי. איך אני יודע, זה באמת קצת מסובך, הוא אח של גיס של אחות של דודה וכו´. אבל אם הוא אומר שהוא קרוב, כנראה הוא יודע על מה הוא מדבר.

בדוכן השלישי והרביעי, מחכים שתיים, שברוב כשרוני - בחרתי לקבוע את מקומי בבית-הכנסת – ביניהם. זה מימיני וזה משמאלי. וגם הם – כמו הקודמים, בדעה חד-משמעית, ארבעת-המינים בודאי שאני קונה אצלם.

ארבעה דוכנים לפניי, וארבעה מינים. המתמטיקה מאוד פשוטה, אחד בכל דוכן. ישתבח שֶמו. נחלצתי מהפלונטר.

אני עוזב את הזירה שמח וטוב-לב, כשבידיי "ארבעת-המינים" מהודרים ביותר, במחיר הזול ביותר כמובן.

ואז מצלצל הסלולארי. אני מניח את האתרוג בזהירות על מקום מזדמן.

- הלו

- מה נשמע, זה מוטי. קנית כבר ארבעת-המינים?

- כן מוטי אחי היקר, מדוע אתה שואל?

- אני שמח לבשר לך שהשנה תוכל לקנות אצלי ארבעת-המינים. אני מחכה לך.

מרוב בהלה הפלתי את האתרוג.

- מה, אתה מוכר ארבעת-המינים? מצויין! אני מגיע מיד לקנות אתרוג!

ניתוח מדעי

נשבר לי מיתוס. חשבתי עד עכשיו שכשהמזגן פועל ומרגישים קריר ונעים – זה בגלל הרעש שהוא משמיע. מסתבר שזו טעות. כיצד עליתי על הטעות אתם שואלים? בשביל מדען כמוני הישיבה בסוכה הספיקה. יושבים בסוכה, יש רעש של מזגן ולא אחד, ועדיין חם. מסקנה: הרעש לא מקרר. תלמדו איך מנתחים מצבים.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

כולם אהובים כולם שרים

אצל משפחת כהן כבר סיימו את המנה הראשונה, וזאת אני יודע גם בלי להיות שם. פשוט השקט שהשתרר קודם, פינה את מקומו אל השירה.

"ו ה י א ש ע מ ד ה . ." הם שרים בהתלהבות. שרים, ולא מתחשבים בזה שהם מכניסים אותנו לבעיה מהותית. סליחה! גם אנחנו אוהבים את "והיא שעמדה", מה נעשה עכשיו? אם נשיר "והיא שעמדה", הם יגידו שהעתקנו מהם.

אספתי מיד את כל המשפחה - שכבר בין-כך היתה ישובה סביב השולחן – לאסיפת-חירום חגיגית. הוראה חד משמעית יצאה, "שלא לטמון הידיים בצלחות", ומיד כשסיימו משפחת כהן את השיר "והיא שעמדה", פצחנו מיד בשירת "על נהרות בבל"! החזרנו להם, מצידי שישירו עכשיו "כולם אהובים", או איזה להיט אחר.

עברנו למנה השניה. והקול נשמע בסוכת משפחת כהן "ע ל נ ה ר ו ת ב ב ל"...

איזה יופי! קהל נכבד, אנחנו אחריהם עם "והיא שעמדה".

אני מקוה שהנעמנו את הערב לסוכות הרבות מסביב, למרות הכפילויות.

רוצים גם לכתוב כתבה משלכם ולפרסם אותה בכיכר השבת? הרשמו לאתר ושלחו לנו את הכתבה לתוכן גולשים.