אאא

פשטידת ברוקולי בשמנת, פוקצ'ות חצילים וגבינות, רביולי מוקרם, סלט פטריות מוקפץ עם קוביות חלומי ו-3 עוגות גבינה, איך אפשר בלי?! זה רק שליש מהרשימה המתוכננת לארוחה החלבית הרשמית של השנה - סעודת שבועות.

אבל לפני שאת הולכת להעמיס את מוצרי החלב מהמקרר של הסופר ולהניח אותם אחר כבוד בעגלת הקניות שלך, חשוב שתדעי שיש גם צד שני ללבן הלבן הזה, משהו שאולי יגרום לך לחשוב פעמיים לפני שאת מזמינה משאית קירור עבור ההובלה.

ובהחלט צר לי להשבית את שמחת חג החלב שלכם, אבל מסתבר שמדובר בלא פחות מסכנה. המיתוס הישן שאמותינו וסבותינו הרבו להשמיע בעודן רודפות אחרינו עם עוד כפית גבינה כבר שווה גריסה. ומסתבר שמחקרים היו גם בזמנן, אך מודעות ופרסום - קצת פחות. ויתכן גם שהיה מי שדאג להסתרת המידע.

מחקרים מאשימים את החלב במחלות ונזקי בריאות רבים משתוכלו להעלות בדעתכם.

מקובל לומר שחלב מזיק רק לרגישים ללקטוז - שהוא הסוכר שקיים בחלב, אך מחקרים הוכיחו כי גם מי שאינו רגיש ללקטוז עלול להיפגע בטווח הרחוק מצריכת חלב, וזאת בקרב כל שכבות הגיל.

מה אשמה הפרה? אתם שואלים את עצמכם, ובצדק. ובכן, מעבר לזה שחלב הפרה מיועד בראש ובראשונה להזין את העגל, האשמה היא לא בפרה כי אם בהורמונים המוזרקים לגופה בכדי לגרום לה לייצור מוגבר של חלב. אלו עוברים ישירות אל החלב עצמו ומשם בדרך הארוכה עד לכוס הקפה שלנו, וכן, גם לתחליף החלב ולמעדן של ילדינו.

אותו הורמון שגורם להאצת תהליך ייצור החלב בפרות, גורם באותו אופן לריבוי תאים סרטניים בגוף האדם ח"ו. כשהמדובר הוא בסוגים רבים של סרטן.

צילום: פלאש 90

אבל לא צריך ללכת רחוק. מי לא יודע שצריכת חלב ומוצריו גורמים לליחה, אסטמה, כאבי בטן, דלקות גרון ואלרגיות. ואם לא די בכל אלו, מחקרים רבים מוצאים קשר הדוק בין צריכת מוצרי חלב גם למחלות פרקינסון, סוכרת נעורים ותסמונת המעי הרגיז.

מי שבקר פעם ברפת – מן הסתם לא קישר בין המקום מלא הבוץ והצחנה אל כוס החלב הלבן שהוא שותה מדי בוקר. אך אל תתעו, תהליך הפסטור שעובר החלב אמור רק להסיר ממנו את החיידקים. וגם זה אינו מצב אידיאלי, שכן פעולה זו, למרות התהילה שנקשרת בשמה ובשמו של ממציאה – גורמת בכל זאת להריגת חלק מהחיידקים הטובים שבחלב ולנטרול של הערכים התזונתיים שבו.

אבל עוד לפני שהגענו לשלב החלב, הפרות מקבלות שפע של חומרים אנטי בקטריאלים או במילים גסות יותר  אנטיביוטיקה, על מנת להילחם בשפע המזהמים, מה שעלול ליצור מוטציות וזנים חדשים ואלימים יותר של חיידקים שמפתחים עמידות כנגד האנטיביוטיקה.

עוד שקר גס הוא הקשר בין צריכת מוצרי חלב למניעת מחלת האוסטאופורוזיס, שחיקת עצם. מחקר שנעשה ע"י ד"ר דיאן פסקניץ בדק 78000 אחיות במשך 12 שנה ומצא כי נשים ששתו 2 כוסות חלב ליום היו בסיכון גבוה יותר לשבירת הירך והזרוע, מנשים שלא שתו חלב. מחקר נוסף שנערך באוסטרליה קובע כי גברים ונשים מעל גיל 65 אשר צרכו חלב בצעירותם, הגדיל את הסיכוי לשבירה בעצם הירך.

במחקר אחר נבדקו נשים משבט הבנטו, בדרום אפריקה אשר צרכו בממוצע 350 מ"ג סידן ביום (ולא 1,000 על פי ההמלצות הקיימות.) ואשר מזונן אינו מכיל חלב או תוספי סידן, הן יולדות 9 ילדים בממוצע, ומיניקות אותם כשנתיים, רובן חיות מעל גיל 65, אך שיעור האוסטיאופורוזיס או שברים בעצמותיהן נדיר.

צילום: פלאש 90

המסקנה העולה מנתונים אלו היא שאותו חלב הנמכר לנו עבור מילוי מצברי הסידן בגוף, עושה בדיוק את ההיפך. וע"פ קביעת ארגון הבריאות העולמי, הגורם לדלדול העצם אינו חוסר סידן כפי שמקובל לחשוב, כי אם צריכה רבה של חלבון מן החי.

חשוב גם להוסיף שגם הרמב"ם בספריו מוציא את הגבינות הקשות אל מחוץ לתחום, וכן חלב שעברו עליו 24 שעות מהחליבה. אין לי ספק שדרכו של החלב שאנו שותים, אורכת קצת יותר מ-24 שעות עד שהוא מגיע אל קיבתנו.

לחוצים ממחסור בסידן? תוכלו לתת אותו לגופכם ע"י מוצרי מזון רבים אחרים כמו: שקדים ואגוזים, מוצרי סויה, פירות וירקות, סרדינים, טחינה, חלבה, קינואה, ברוקולי ואפילו תפוזים.

האם הכוונה היא שנפסיק לצרוך מוצרי חלב באופן גורף? זאת שאלה מורכבת. בחיי היום יום אנחנו מרבים לאכול מוצרים מתועשים רבים שאיננו מודעים להשלכות שלהם על בריאותנו. כמעט כל מוצר מעובד עובר תהליכים של שימור והוספת חומרים מלאכותיים שמטרתם היא לגרום לו לחיי מדף ארוכים וכמובן להיות טעים יותר. ולמרות זאת אנחנו עדיין ממשיכים לאכול אותם, ולהאכיל בהם את ילדינו. בכל זאת המודעות גורמת לנו לשנות הרגלים ולהימנע  מלצרוך אותם בכמויות ובאופן שוטף.

אז אני לא יודעת מה אתכם, אבל אני החלפתי את כוס הקפה שלי בכוס תה הבוקר.