אאא

מעשה בתלמיד-חכם שנסע בספינה. באותה ספינה נסעו סוחרים עשירים, שהובילו עמם סחורות. היו הסוחרים מתגאים בסחורותיהם איש לפני רעהו . רק היהודי החכם ישב עם ספריו ולמד. שאלו הסוחרים את היהודי: "האם גם אתה מוליך עמך סחורה?". השיב החכם: "כן, אך סחורתי יקרה יותר מכל סחורותיכם".

זהב או יהלומים?

שמעו כך הסוחרים והתחילו לנסות לנחש איזו סחורה יקרה זו שמוביל עמו היהודי. "משי יקר?". "תכשיטי-זהב מרהיבים?". "יהלומים ואבנים יקרות?".

מרוב סקרנותם החלו לחפש את הסחורה. הם שאלו את רב-החובל היכן מצויה סחורתו של היהודי. אמר להם רב-החובל: "היהודי הזה? בכלל לא הביא עמו שום סחורה".

בדקו הסוחרים בחדרו, וראו שאין גם שם זכר לסחורה כלשהי. חיפשו ובדקו ולא מצאו דבר.

למה להתווכח?

לגלגו הסוחרים על היהודי: "לא סוחר אתה, אלא סתם עני שאין לו מאומה". אך החכם שתק ולא השיב להם מלה.

השודדים הגיעו

הספינה המשיכה במסעה ולפתע התנפלו שודדי-ים על האניה ולקחו את כל הסחורה שהיתה בה. הסוחרים העשירים נותרו בלי כסף ובלי רכוש, רק עם בגדיהם אשר לעורם.

אמר להם החכם: "עכשיו תיווכחו שסחורתי יקרה יותר משלכם".

כשהגיעו ליבשה, נכנס החכם לבית-המדרש והחל לשוחח בדברי-תורה עם יושבי בית-המדרש. הללו ראו מיד כי האורח הוא חכם גדול.

הדרשה

מיהרו להזמין את כל תלמידי-החכמים, והאורח דרש לפניהם דרשה נפלאה. מיד הכינו לכבודו סעודה גדולה וכיבדוהו כבוד רב.

אמר החכם למארחיו: "אנא מכם, דאגו גם לסוחרים שבאו עמי בספינה, אשר שודדים גזלו מהם את כל סחורותיהם והשאירום בעירום ובחוסר-כל". שמעו היהודים בקולו, הכינו אכסניה לסוחרים ונתנו להם כסף שיוכלו לקנות אוכל ולחזור לבתיהם". היו הסוחרים מלאי תודה לחכם, ובאו לבקש את סליחתו על שלגלגו עליו בהיותם בספינה. אמר להם: "הלא אמרתי לכם שסחורתי יקרה יותר משלכם; הסחורה שלכם יכולה להינטל מכם, ואילו סחורתי קיימת לעד".

ועל כך אמר דוד המלך: "טוב לי תורת-פיך מאלפי זהב וכסף".

אחרי הכל תישאר המורשת

הירושה היהודית היא חלק מהגנטיקה שלנו. המוסריות אותה הנחילה היהדות בעולם, היא ספר הזכויות של בני האנושות. רק מי שברא את העולם יכול לחוס כך על כל בריותיו.

הדרישה לכבד כל נברא, האיסור להשחית, האיסור לחמוד, הצו האלוקי של שמירת הלשון, קדושת החיים, המצווה של ´ואהבת לרעך כמוך´ – זה משהו שאף אחד לא יכול היה לנסח אלא רק בורא עולם. עשרת הדיברות וכל המצוות חקוקות באושיות העולם.

ומה עם המלחמות הפנימיות?

מהי משימת התורה? להתגבר על דחפים שליליים והרסניים ולבחור בטוב. עשיית טוב מתוך בחירה - זה הביטוי הגבוה ביותר של הטוב. ואנחנו כשירים למשימת התורה. אנחנו יכולים להיכשל, אבל גם להצליח. אנחנו יכולים להרוס, אך גם לבנות. אנחנו יכולים לבחור לעשות את הגרוע שבגרועים, אבל גם לבחור בטוב שאינו ניתן לשיעור.

מושלם כמו מלאך

המלאכים מושלמים: אין להם יצר רע. אין להם בחירה חופשית. הם לא נכשלים אבל גם לא מתלבטים . הם אינם יכולים לבחור בטוב – כי הם טובים ממילא!!.

המלאכים רצו שתישאר התורה בשמים. מה ענה להם משה?: בתורה כתוב ´כבד את אביך ואת אמך´ – האם יש לכם אב ואם? בתורה כתוב ´לא תרצח´? האם יכולים אתם לרצוח מלאך? ברור שלא! בתורה כתוב על יציאת מצרים, האם אתם הייתם שם?לא!! מכאן שהתורה שייכת לנו, בני האדם דווקא בגלל המלחמות הפנימיות!! התורה מיועדת להתמודדויות. היא מותאמת לאנשים. המשימה שלנו, היא לבחור בטוב. כך אנחנו עובדים את ה´. ומה שמאוד חשוב לדעת! מובטח לנו, שעל כל דבר שהבחירה בו קשה והנסיון קשה יותר אזי השכר פי כמה...

כדאי וחשוב! לקחת את הילדים לבית הכנסת בחג השבועות ולשמוע את עשרת הדברות הנקראים מתוך ספר התורה.