אאא

יוחנן נחת באמריקה עם הרגשה כבדה מאין כמוה. הוא הגיע בשליחות מחייבת, אבל אין לו מוכר וקרוב.

הפתק שעליו הכתובת הנדרשת אבד לו. והוא, לא יודע מה יעשה. האנגלית לא שגורה בפיו, והוא מסתובב ברחובות בארא פארק במבוכה אמיתית.

בקרנות הרחובות של ניו יורק ראה את הסחי והשכרות והרבה מראות מכוערים. אשר אולי עולים בקנה אחד עם חירות, אבל לא עם שייכות.

ולאיפה ילך עכשיו?

והנה, מבחין בבנין מואר. הוא נושם לרווחה. המקום הזה, הוא ביתו של כל יהודי. יוחנן נכנס לבית המדרש.

בחדר המבוא יכול היה למזוג לעצמו כוס תה חמה. להירגע מעמל הדרך. בהמשך נכנס לבית המדרש המחומם, פגש יהודים מבני המקום, אשר יושבים ולומדים דבר תורה. קבוצת אנשים שוחחה שם והוא התקרב אליהם. שמע שהם מספרים סיפור חסידי יפה. ואחר כך באו האנשים המתעניינים והציעו לו 'הכנסת אורחים' – "אתה מוזמן אלי!"

היהדות היא גן עדן! מספר הוא לידידיו בשובו מהמסע המפרך. בית כנסת ומקווה ותפילה ושיעור תורה נפלא, והזמנה לבבית לסעודות השבת.

אח! יהודי! זה ייחוס שלא ניתן לתאר.

כשאתה באמת לבד

במטוס חזרה לישראל יושב יוני. איש עסקים מהודר. הוא די מאוכזב. יוני מספר כי המסע הפעם לא האיר לו פנים. "מילא זה", אומר הוא בגילוי לב. "לא נשארתי רעב ללחם. אני רגיל בנסיעות כאלו שלא מממשים בהם נכסים. אני כבר יודע שבמקום עסקה אחת שלא יוצאת לפועל, ייצאו עשר אחרות, טובות יותר. אנחנו נצוד הזדמנויות חדשות. זה לא מה שמתיש אותי. אבל התקופה הזו של עשרה ימים, שבהם אתה מנהל את הביזנס שלך מול 'חיות אדם' ואתה מרגיש שאתה מנהל קרב מדויק זה לא קל.

לא מצאתי כתובת יהודית אחת בכל האיזור בו שהיתי. והרגשתי כל כך לבד!!".

תמיד בתוך המשפחה

אמר פעם איש חכם: ריבונו של עולם, איפה שלא תפיל אותי – אני מתחנן שתעשה את זה ליד המשפחה שלי. בין יהודים. שם תמיד ארגיש רצוי ואהוב. כשנכנס יעקב אבינו כשהוא לבוש בבגדי עשו אל יצחק וביקש את הברכה, אמר לו יצחק בהתרגשות: הנה ריח בני, כריח השדה אשר ברכו השם.

ברגע שנכנס יעקב - הרגיש יצחק ריח גן עדן. המעשים של יעקב, הערכים שלו, מביאים איתו ניחוח של גן עדן.

התורה הקדושה מגדירה את יעקב אבינו: "יעקב איש תם" – איש שלם. מושלם.

או כפי שהוא בעצמו אומר: אנוכי איש חלק!!.

יעקב אבינו יסד את בתי הכנסת בעם ישראל. המוסד הזה ששייך לכל יהודי באשר הוא – הוא חלק מהמורשת של יעקב אבינו.

איזה בית כנסת?

"ויתרוצצו הבנים " כשעברה על פתחי בתי מדרשות היה יעקב מפרכס לצאת. איפה היו בתי מדרשות בזמן ההוא? שואל בעל הרמתים צופים. הרי חוץ מבית מדרשם של שם ועבר, לא היו שום יהודים בעולם. אבל יעקב אבינו נטע בנו את הגעגועים לבתי כנסת.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בכל מקום שנראתה בו נקודה של קדושה, יעקב מפרכס לצאת. מאז, כל הילדים שלו , כשהם רואים את האור של בית הכנסת הם מתגעגעים אליו.

הסיור שלעולם לא תשכח

עשרות טיולים נרשמו בדרכון שלך, אלף חוויות בינלאומיות- היו חלק מסדר היום שלך. אבל בית כנסת שביקרת בו? – אתה לעולם לא תשכח!.

הנצח עומד בכתלים!. האמת האלוקית היא חלק מהתפאורה הבלתי נתפסת.

עשו, אפילו אם יש לו אידאות, במחיר של נזיד עדשים – הוא יכול למכור אותן.

אבל יעקב ובניו? ריח גן עדן מלווה אותם. הבה נשמור על הערכים היפים הללו של לב פתוח לכל יהודי, לא ניתן לשום ויכוח לחלק בין הלבבות, ולהשאיר את המורשת היהודית של יעקב כחלק מאושיותיה של האומה.