אאא

הוא כן אמר "ששה", הזכיר את השואה ואת סבלו של העם היהודי, דיבר על מחויבותו ליהדות, ובעצם, חוץ מלהתנצל הוא עשה הכל. אחרי גל שטיפות המוח שנעשה לנו, קשה לנו להאמין שבנדיקטוס ה-16 אוהב ישראל גדול. את חלקו הגדול בכינון היחסים הדיפלומטיים עם ישראל לא טרחה התקשורת להבליט. לפני 40 שנה היה בין הדוחפים הגדולים לתוספת ה"נוסטרה אטטה" – ההצהרה ההיסטורית והמהפכנית המסירה מהעם היהודי את האשמה מהריגת (או "רציחת") ישו, שבגינה נרדף העם היהודי זה שנות דור. גם עובדה זו נעלמה מעיני כולנו.

אז מה קרה לנו בעצם? נעשינו תאבי התנצלויות? הרי אין בקשת סליחה שתוכל למחות את כתם השואה הנוראה ועוד לא נולדה המחילה לפשע הנתעב ביותר בתולדות האנושות. מה תתן לנו בקשת הסליחה? תחושה טובה של ´הנה אתם מתקפלים´? קודמו בתפקיד כבר התנצל בשם הכנסיה ובהתנצלותו הודה כי לכנסיה היה חלק בטרגדיה בשל שתיקתה.

בחודשים שקדמו לביקור הוצף הוותיקן בכמות אדירה של פניות מגופים אסלאמיים, אנטישמיים, מנוצרים קתוליים שלא אימצו את הפרק האמור המוחק את אשמת היהודית בקטל מנהיגם ומשאר שונאי ישראל. כולם רצו למנוע את הביקור. למרות זאת בחר האפיפיור לבקר בארץ, ולדבר על מחויבותה של הכנסיה לעמנו וארצנו במניעת הישנות פשעי העבר, הבטיח לסייע בעניין גלעד שליט והראה לאלף כלי התקשורת שסיקרו את הביקור כי הוא מכיר בארצנו, עמנו ויהדותנו.

סליחה אין, מחילה אין אבל הערכה והתחייבות יש. רצוי כי נעשה בדק בית ונבחן את עצמנו, האם הפעם לא הגזמנו קצת. צאתך לשלום, בנדיקטוס!

נ.ב. בזמנכם החופשי נסו לשכנע אַלְטֵע-יֶקֶה בן 82 לבקש סליחה על משהו. נשמח לשמוע על תוצאות חיוביות.