אאא

אזרחי ישראל מעריכים שאדם הנפגע אישית מן הטרור, או שהוא בן למשפחה שכולה מן הטרור, הדבר פוגע קשות בנפגע ובמשפחה כולה. אך עד כמה גדולה הפגיעה לא שיערו גם העוסקים בכך, עד לסיומו בימים אלו של סקר ראשון מסוגו המתפרסם הבוקר (יום א´) ומגלה כי נפגעי טרור מתקשים לחזור לשגרת חיים ונאלצים להתמודד בנוסף לכל צרותיהם גם עם קשיים כלכליים, חברתיים ונפשיים זמן וזאת גם רב לאחר האירוע. כך עולה ממחקר חדש של הקרן לנפגעי טרור בסוכנות היהודית שנערך על ידי בית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה.

המחקר החדש מצא כי נפגעי הטרור ומשפחות שכולות, שאיבדו את יקיריהם באירוע טרור, מתקשים לשוב לשגרת חיים סבירה ונאלצים להתמודד עם קשיים נפשיים, כלכליים וחברתיים זמן רב לאחר האירוע. המחקר בדק את השפעת אירועי הטרור על הנפגעים ועל המשפחות השכולות ואת הצרכים שלהם במגוון תחומים. הוא נועד לספק לסוכנות היהודית כלים מעשיים לסייע לנפגעי טרור בתחומים משלימים, אשר אינם נתמכים על ידי הגופים הרשמיים במדינה

הקרן לנפגעי טרור של הסוכנות היהודית הוקמה לאחר מלחמת לבנון השנייה מתרומה של איחוד הקהילות היהודיות בצפון אמריקה וקרן היסוד. מאז הקמתה היא סייעה לכ- 1,300 נפגעי טרור ובני משפחותיהם, במגוון תחומים משלימים שאינם נתמכים על ידי המדינה, בסכום כולל של למעלה מ – 35 מיליון ₪. הקרן פועלת בתיאום מלא עם נציגי המוסד לביטוח לאומי ומשרד הביטחון, המסייעים לה באיתור הצרכים של הנפגעים.

במחקר השתתפו 179 אנשים שנפגעו בפעילות מבצעית (בעיקר במלחמת לבנון) או באירועי טרור (כמו פיגועים, ירי קאסמים, וירי קטיושות) ובנוסף, 75 משפחות שאיבדו את יקיריהם בפעילות מבצעית או באירועי טרור. אחוזי הנכות של נפגעי הטרור נעו בטווח הרחב של 0 ועד 100 אחוזי נכות. כל המרואיינים נתמכו בשנים האחרונות על ידי הקרן לנפגעי טרור של הסוכנות היהודית.

מהמחקר עולה כי ככל שחולף יותר זמן מהאירוע הקשה, כך גובר הצורך של הנפגעים בתמיכה נפשית. נפגעי הטרור (81%) והמשפחות השכולות (63%) ציינו כי חודשים או שנים לאחר האירוע הם חשים צורך בסיוע נפשי מגורם מקצועי כמו טיפול פרטני, קבוצתי או השתתפות בסדנאות. 33% מבין ההורים השכולים ציינו כי הם נזקקו לייעוץ זוגי ו- 44% מבין אלה שנפגעו באירועי טרור ציינו שהם זקוקים לייעוץ זוגי. נפגעי הטרור (97%) ובני המשפחות השכולות (67%) גם ציינו כי הם זקוקים לתמיכה חברתית עבורם ועבור בני משפחתם.

עוד עולה מהמחקר כי רבים מהנפגעים ובני משפחותיהם מתמודדים עם קשיים משמעותיים בתחום הכלכלי והמקצועי: 52% מנפגעי הטרור אינם עובדים ו-94% מאלה שניהלו עסקים עצמאיים, זקוקים לסיוע כלכלי לשיקום העסק.

36% מהמשפחות השכולות לא עובדות, לעומת 2.6% מנציגי משפחות שכולות שלא עבדו לפני נפילת בנם. בנוסף, 15% ציינו כי החליפו מקום עבודה לאחר נפילת הבן ו- 80% מאלה שניהלו עסק עצמאי ציינו כי הם זקוקים לסיוע בשיקומו. 35% מבני המשפחות השכולות גם דיווחו כי בעקבות השכול על מות יקיריהם נוצרו להם חובות משמעותיים.

יותר ממחצית מנפגעי הטרור (58%) ומבני המשפחות השכולות (62%) ציינו כי הם זקוקים לייעוץ כלכלי ולהדרכה בעקבות המצב שנוצר לאחר הפגיעה.

מנהל הקרן לנפגעי טרור בסוכנות היהודית, אלי כרמלי, אמר כי התמונה שעולה מהמחקר מלמדת שההתמודדות המשפחות השכולות כמו גם הנפגעים עצמם עם האירוע היא תהליך ארוך טווח וכי יש לתת לנפגעים תמיכה מתמשכת, על מנת לאפשר להם לחזור למעגל העבודה ולמעגל החברתי.