אאא

חברים ובני משפחה ברכו אתכם מן הסתם בברכה הקלישאתית עד 120 שנה, יתכן שאינכם צרכים לשמוח. מאה ועשרים שנה נראה לכם רחוק? על פי תחזיות מדעיות אנחנו נחיה עד גיל 150, כלומר החברים קיצצו לכם 30 שנה.

אז מאה חמישים הוא ה -120 החדש?

על פי פרופ' ניר ברזילי אחד המדענים המובילים בעולם בתחום חקר ההזדקנות, אתם בהחלט צריכים להחליף את נוסח הברכה בימי ההולדת.  

במועדון הזקנה האקסלוסיבי "מאה פלוס"  חברים בישראל בן 2000-2400, קשישים לא הרחק מאחור משתרכים קבוצת "הצעירים" בני ה-95 המונה בערך כ-9000 איש.

מה גורם לאותם מבוגרים להגיע לתוחלת החיים הגבוהה שלהם? שאלה מרתקת זו נחקרת במכונים לחקר ההזדקנות. פרופ' ניר ברזילי  מנהל המכון לחקר ההזדקנות בקולג' לרפואה ע"ש אלברט איינשטין בניו-יורק ומהמדענים המובילים בעולם בתחום, לקח חלק בכנס שהתקיים בבית החולים רמב"ם בנושא ההזדקנות.

פרופ' ברזילי הרצה בכנס על תפקיד הגנטיקה והסביבה באריכות ימים מופלגת, מהרצאתו של ברזילי עולה כי למרות החשיבות הרבה של המרכיבים הסביבתיים באורח החיים של האדם (תזונה בריאה, ספורט, המנעות מעישון וכו') המתכון הסודי לאריכות ימים הוא בראש ובראשונה- הגנטיקה. אחד הנתונים שהוצג בהרצאתו של ברזילי מדבר על כך שבקרב אשכנזים אחוז בני המאה ומעלה הוא הגבוה ביותר, גם בישראל וגם בארצות הברית, מנגד באוכלוסייה הערבית נמצא שיעור נמוך של קשישים בגילאים מופלגים.

ראוי לציין כי באופן כללי בישראל תוחלת החיים היא מהגבוהות בעולם. על פי דו"ח ה-OCD הישראלים חיים בממוצע 81.6 שנים, שנתיים יותר מתוחלת החיים הממוצעת במדינות החברות בארגון שעומדת על 79.5 שנים. ישראל ממוקמת במקום החמישי בעולם מבחינת תוחלת חיים ועוקפת מדינות כמו שוודיה, קנדה, צרפת והולנד. תוחלת החיים הגבוהה ביותר היא ביפאן, 83 שנים, ואילו הנמוכה ביותר היא טורקיה שאזרחיה חיים בממוצע עד גיל 73.8 בלבד.