אאא

לא נעים לקום בבוקר, לפתוח את החלון ולגלות גדוד חיילים המסתובבים בשטח הפתוח שמול ביתך. אתה מבין שקרה כאן משהו, כי זה, לראשונה, שהמלחמה נגד הטרור מתבצעת ממש מתחת לבית שלי. בדרך כלל היא מעל: המסוקים והמטוסים החגים מעל בדרכם לתקיפת יעדים ברצועת עזה, וכמובן הדי המלחמה שאנו שומעים ביום ובלילה כשביתנו רועד, ובקושי אנו מצליחים להירדם. אלו הם חיינו בימים אלו.

שדרות וישובי עוטף עזה נכנסו למציאות חדשה ומסוכנת: מנהרות טרור הנחפרות מהרצועה לישראל. ממשלת ישראל אינה יכולה להפקיר את התושבים. היום חיילי צה"ל ואנשי המודיעין והשב"כ מגלים עוד ועוד מנהרות, ולפי הספירה נכון לשעת כתיבת שורות אלו – 450 מנהרות הכוללים פירים ושרוולים, מספרים מבהילים.

אני לא קונה את דברי שר הביטחון כי אנו עומדים לפני חיסול כל המנהרות, אנו רחוקים מאוד מסיום הטיפול בתופת שמתחת לאדמה. בכל יום המספרים רק הולכים ועולים. על סכנת המנהרות ישראל ידעה, אבל לא על עוצמתה וגודלה.

עוד תוקם פה ועדת חקירה ממלכתית שתשאל את השאלה המתבקשת: איך נרדמה ישראל בשמירה? ואיך המודיעין כשל כישלון כה גדול? יהיו שיאמרו "כישלון המנהרות" זהו "כישלון מלחמת יום הכיפורים". ותארו לעצמכם שראש הממשלה בנימין נתניהו היה מקבל את "הפסקת האש", בשבוע שעבר, לאן היינו מגיעים?

היום כשנשיא ארצות הברית, ברק אובמה, מנסה בכל כוחו ללחוץ על ישראל לקבל הסכם "הפסקת אש", גם אם הוא לא מחסל את המנהרות ושאר התופת מרצועת עזה, אין לנו – תושבי שדרות ועוטף עזה, אלא להתריע מפני מה שאנו נעשה בשלב שבו יותירו אותנו עם מנהרות התופת מתחת לבית. כי לא ניתן לסכנה הזאת לרצוח אותנו, וחלילה, להפוך את ילדינו לבני ערובה בידי המחבלים, ימ"ש.

אני יודע שזה יעורר קול רעש גדול, אבל אני כותב את הדברים הבאים לא רק בשמי, אלא בשמם של אלפי תושבים: אדוני ראש הממשלה, בנימין נתניהו. אני יודע שאתה נמצא תחת לחץ בלתי פוסק מצד נשיא ארצות-הברית להפסיק מיד את מבצע 'צוק איתן'. נכון להיום אתה עומד מול הלחצים המטורפים הללו, אבל דע לך כי אם חלילה וחס, תיכנע ל"הפסקת אש", אתה לוקח על כתפיך את האחריות כי בכל רגע יוכל המשוגע הבא בעזה לצאת לנו מאיזה מנהרה ולטבוח בילדינו ובנו. לא נהיה מוכנים לקבל שום הסבר כזה או אחר על פירוז או ניקוי השטח בידי כוחות זרים. אנו לא סומכים עליהם, כי ראה ראינו בעזה איך באמבולנסים של האו"ם הם מובילים מחבלים וטילי שיגור לתל אביב.

אנו דורשים כי המבצע ימשך עד אשר תיחשף המנהרה האחרונה ברצועה, ותיהרס עד היסוד. אם לא כן, אנו מודיעים לך אדוני ראש הממשלה, כי בכוונתנו להתפנות מביתנו בשדרות עד אשר הסכנה תחלוף. אנו, נשינו וטפינו נעלה לירושלים ונגור מול ביתך, נדרוש לקבל דיור במקום בטוח. במקום שבו לא נצטרך לקום בבוקר עם מחבלים. כי היום מיגון הבית שלנו בשדרות אינו מספיק. אנא, אל תפקירו אותנו, המשיכו עד הסוף לטפל במנהרות התופת.

ולנו אין אלא להודות ולהלל את ה' יתברך, כי בחסדיו הגדולים והמרובים, חס עלינו, הציל אותנו מצרה וצוקה. כי לו היו עשרות או אולי מאות מחבלים ארורים מבית חנון, בית להייה וסעג'יאה מקדימים את כוחות הצבא, יוצאים ממנהרות התופת ותוקפים בהפתעה את תושבי שדרות ועוטף עזה, מי יודע איזה אסון גדול היה לנו פה?