אאא

עדיין נותר על לשוננו הטעם המתוק של האחדות. הלוואי ונותרנו רק עם הידיעה הזו - שכולנו, למרות הפלגים השונים, ולמרות המחלוקות - מאמינים בערכים המשותפים ומחזיקים בכח בלימוד התורה הקדושה.

לו רק יכולנו להמשיך ולהתמוגג משאריות ההתפעמות שאחזה בכולנו למשמע פסוקי התהילים שקראו כולם יחד.

אבל,

תמיד יגיע היום שאחרי... וביום שאחרי יהיה משהו שיפגע, שיקלקל, שיותיר טעם מר בפה. טעם לפגם. שפוגם בנו, באחדותנו, ופוגע באחרים.

הפעם זה היה "קליפ העצרת" הקליפ ה"רשמי" של העצרת הגדולה. שהפך את מפגן האחדות למשהו כל כך זול. לחומר דליק וקל להתלקחות חברתית וליבוי רגשות שנאה.

אני תוהה באיזו קלות אנו נותנים יד קלה לקלי הדעת. ובאיזה חוסר אחריות אנו משתפים פעולה עם דברים ריקים ובטלים.

לפני כשבועיים רעשה הארץ והמדיה החרדית על קמפיין המגבונים שהפיצו צעירי "יש עתיד" שליבה שנאה חסרת טעם נגד ציבור שלם. הסתה, פגיעה ואנטישמיות - היו המילים שצורפו בכל מקום.

גם בציבור החילוני היו רבים שהודו - שהקמפיין הפוגעני היה מיותר לחלוטין ולא תרם דבר.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

הפעם הגיע תורינו להודות בטעות.

אם בקליפ ה"רשמי" של עצרת תפילה כל כך מרוממת, כל מה שיש לנו לשיר עליו זה שאנחנו יותר טובים מכולם, כי כולם יושבי קרנות הדוברים דברים בטלים. אז טעינו והטענו.

כי אם בקליפ הרשמי של העצרת אנו מגדלים את עצמנו על חשבון השפלת האחר. אם אנו מרגישים צורך לדרוך ולרמוס אחרים - שונים מאיתנו, כדי להרגיש טובים יותר - חטאנו.

במה בעצם אנחנו טובים יותר?!

הם משכימים ומחלקים מגבונים, ואנחנו מפיצים קליפים.

הם ואנחנו פוגעים ונפגעים, משפילים ומושפלים. ואת התקשורת המזיקה הזו בין אחים, חייבים להפסיק.

וכבר אמרו לפני: אבן שזרק טיפש אחד לבור - מליון חכמים לא יצליחו להוציאה.

אוי לנו שנתפסנו על דברים (קליפים) כל כך בטלים.