אאא

דין התורה המוזר שהתגלגל לפתחו של הרב יצחק זילברשטיין רבה של שכונת רמת אלחנן, התחיל בעוד שמחת בר מצווה שגרתית שהתקיימה באחד אולמות השמחה בבני ברק.

הכול היו עסוקים בסעודת המצווה, האורחים ישובים ליד השולחנות, בעל השמחה- אבי חתן בר המצווה סובב בין קרואיו ובידו בקבוק משקה ואינו היה מודע לדרמה שהתרחשה בירכתיים על מפתן הדלת החוצצת בין המטבח לאולם.

אחד המלצרים הסב את תשומת ליבו של בעל האולם, על ילד קטן העומד בקרן זוית שניכר היה על לבושו כי אינו משתייך לאורחי השמחה ומתקשה להוציא מפיו את מבוקשו, בעל הבית רכן לעברו ובטפיחת שכם ידידותית ניסה לדובבו.

האמת המצערת נחשפה- מסתבר שהילד הגיע לאולם בכדי לבקש  מעט אוכל להוריו ואחיו "אין לנו מה לאכול בבית ואם אפשר קצת אוכל משביע".

בעל האולם לא חשב פעמיים כחץ מקשת נכנס למטבח וארז בנדיבות עשר מנות הכוללות את מנות הפתיחה, התוספות, מנות הבשר והקינוחים והעניק בחדווה לילד הרעב.

האירוע הסתיים- אב חתן בר המצווה ובעל הבית נפגשים במשרד לצורך סגירת חשבון, "מגיע לי רק עבור 290 מנות ולא על 300 כפי שהזמנת" הקדים בחיוך בעל האולם את היושב מולו תוך שהוא מגולל בפניו את המעשייה שהתרחשה בעיצומו של האירוע.

"אני הזמנתי את כל המנות שהיו במטבח, הם שלי ולפיכך אני משלם את מלוא התשלום וזכות החסד שעשית עם המשפחה הנזקקת היא שייכת לי ונשארת אצלי" קבע נחרצות בעל השמחה.

הוויכוח עלה וגאה, בעל האולם טען כי זכות המצווה היא שלו מתוקף היותו בעל האולם ואילו בעל השמחה טען מנגד כי האירוע שהתקיים היום הוא שלו וכל גרגר מזון שהיה מצוי במטבח, בבעלותו הוא  ולפיכך זכות החסד נזקפת לזכותו.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

לבסוף- סיכמו שני הצדדים שיעלו לדין תורה בבית דינו של הרב יצחק זילברשטיין, לאחר ששטחו הצדדים את טענותיהם, אמר הרב כי יש בידו פסק הלכה אך ברצונו להיוועץ גם בחמיו מרן הגרי"ש אליישיב, התשובה לא אחרה לבוא- באופן חד משמעי נקבע כי אכן זכות החסד והמצווה שייכים לבעל השמחה שהרי המאכלים שהיו במטבח האולם באותה שעה והוענקו למשפחה הנזקקת היו בבעלותו.

פרשת הסתה חדשה כנגד הציבור החרדי מתגלגלת בתקשורת הכללית סביב אישי ציבור מקרב מחננו המשתתפים באירועים ממלכתיים ובהגיע עת ה"אתנחתא המוסיקלית", נוטשים הם את האולם בעקבות איסור הלכתי של "קול באשה".

"אנשי רוח" מהציבור הכללי אינם חוסכים את שבט לשונם ומשתלחים באישי הציבור מקרב מחננו באשמה של  "הרס התרבות הישראלית".

מחמם את הלב להיווכח שיש מגזרים בציבור שהמושג "תרבות הישראלית" מקבל משמעויות אחרות לגמרי, כמה מרגש לשמוע שיש אנשים שאירועי ה"תרבות הישראלית" עבורם מתרחשים בהתנצחות הלכתית על "זכות של מצווה" ולא במקהלת נשים המזמרות "יהונתן הקטן" בטקסים ממלכתיים.

טורו של חברון גרנביץ מתפרסם ברשת קו עיתונות.