אאא

כל האזרח בישראל ישבו בסוכות (ויקרא כד' מב')

הגמרא סוכה כז: מביאה את מחלוקת ר"א וחכמים האם יוצאים ידי חובה בסוכה שאולה (סוכת חברו) ר"א סובר שלא יוצאים ידי חובה כי כתוב בפסוק "חג הסוכות תעשה לך"(דברים טו' יג') לך משלך ולכן הסוכה צריכה להיות בבעלות היושב כדי שיצא ידי חובת המצווה.

חכמים חולקים וסוברים שאדם יוצא ידי חובה בסוכה שאולה כי כתוב "כל האזרח בישראל ישבו בסוכת" מלמד שכל ישראל ראויים לשבת בסוכה אחת ומבאר רש"י שאומנם כל ישראל שותפים בסוכה אבל הבעלות הממונית של כל אחד היא פחות משווה פרוטה וא"כ ברור כי לא צריך בעלות ממונית על הסוכה כדי לצאת ידי חובת המצווה וגם בסוכה שאולה ניתן לקיים את מצוות ישיבת סוכה.

מחלוקת ר"א וחכמים בסוכה גזולה

ר"א וחכמים חולקים במחלוקת נוספת הקשורה למחלוקתם בסוכה שאולה. הגמרא בסוכה בדף לא. מביאה כי ר"א וחכמים חולקים במקרה בו אדם הוציא בכוח את בעל הסוכה מסוכתו ונכנס לשבת בה האם יוצא ידי חובה או לא

ר"א סובר שלא יוצא ידי חובה כי הוא הרי דורש "חג הסוכות תעשה לך" משלך וממילא ממעטים סוכה שאולה וגזולה וגם אם נפסוק שבקרקע אין דין גזילה אז ודאי שהסוכה איננה בבעלות התוקף כי היא הרי נשארת בבעלותה המקורית ולכן התוקף לא יוצא ידי חובה.

חכמים שחולקים על ר"א וסוברים שאדם יוצא ידי חובה בסוכה שאולה וגם סוברים שקרקע איננה נגזלת וממילא ברור שאפילו שהסוכה בבעלותה המקורית התוקף יכול לצאת ידי חובה.

ומבארים האחרונים שלא רק התוקף את חברו ומוציאו מסוכתו אלא גם הנכנס לסוכת חבירו ללא רשות או הבונה סוכה בקרקע חברו ללא רשות גם במקרים אלו יחלקו ר"א וחכמים האם יצא ידי חובה.

קושיית הראשונים מפסול מצווה הבאה בעבירה

התוס' סוכה ט. והריטב"א בסוכה לא. ועוד ראשונים מקשים מדוע לחכמים התוקף את חברו ומוציאו מסוכתו או הבונה סוכה בקרקע חברו ללא רשות יוצא ידי חובה והרי הוי מצווה הבאה בעבירה ודרשה הגמרא בסוכה ל. ממה שנאמר לגבי קורבנות "והבאתם את הגזול ואת הפיסח וכו" גזול דומיא דפיסח מה פיסח פסול לקרבן כי הוי בעל מום אף הגזול פסול לקרבן וא"כ מצווה הבאה בעבירה הרי היא פסולה.(בהמשך יוסבר עוד בהבנת קושיית הראשונים)

התוס' סוכה בדף ט. מתרצים שפסול מצווה הבאה בעבירה הוי רק מדרבנן אבל מדאורייתא יוצא ידי חובה גם במצווה הבאה בעבירה והפסוק והבאתם את הגזול וכו' הוא רק אסמכתא בעלמא.

אבל לראשונים שחולקים על תוס' וסוברים שמצווה הבאה בעבירה הוי פסול מדאורייתא נראה לתרץ באופן אחר. הריטב"א בסוכה דף לא. מתרץ שכיוון ולפי שיטת חכמים אין דין גזילה בקרקע וא"כ גם אם הוציא בכוח את חברו מסוכתו לא עבר על דין גזל וממילא אי אפשר לומר כי מקיים את המצווה באמצעות עבירה כי אין כאן עבירת גזל ולכן לא הוי מצווה הבאה בעבירה.

חידוש השערי ישר במצווה הבאה בעבירה

על פי דברי הריטב"א מחדש השערי ישר בשער ג' פרק יט' שפסול מצווה הבאה בעבירה הוי פסול בעצם החפץ כמו מצה גזולה שהעבירה נעשתה בגוף המצה אבל בגוזל סוכה כיוון שאין קרקע נגזלת אין עבירה בגוף קרקע הסוכה אלא העבירה נמצאת רק במעשה האדם שהוא ביצע מעשה גזילה ולכן אין פסול של מצווה הבאה בעבירה ומביא השערי ישר הוכחה שכך צריך ללמוד בדברי הריטב"א כי הגמרא דרשה והבאתם את הפיסח ואת הגזול, גזול דומיא דפיסח ולכן כמו שפיסח הוי פסול בגוף הקרבן כך פסול מצווה הבאה בעבירה צריכה להיות בגוף החפץ שמקיימים בו את המצווה ולדוגמא מצה גזולה.

קושיית החזון איש לפסול סוכה גזולה

אלא שלמרות הסבר השערי ישר בתירוץ הריטב"א עדיין צריך להבין מדוע התוקף את חברו והוציאו מסוכתו יכול לצאת ידי חובה בסוכת הנתקף. החזון איש או"ח סי' ק"נ סע"ק כ"ב הקשה שאומנם אין קרקע נגזלת ואין מעשה עבירה בגוף הסוכה אבל יש מושג של גזל שימוש ובזה שהתוקף יושב בסוכת הנתקף הרי הוא גוזל את השימושים שהנתקף יכול לעשות בקרקע שלו או בסוכה שלו וא"כ שוב הוי ישיבת התוקף בסוכה מצווה הבאה בעבירה

ומכוח הקושיא לומד החזון איש פשט חדש בגמרא. הנתקף שהוצא מסוכתו לא מפריע לו שהתוקף ישב זמן קצר בסוכה כדי לקיים מצוות ישיבת סוכה אלא כל דאגתו היא שמא הנתקף יתפוס את קרקע הסוכה לעולם וישב בה תדיר וממילא התוקף לא עובר על גזל השימוש בעת הישיבה בסוכה כי לזאת נתרצה הנתקף.

תירוץ המנחת חינוך על קושיית הראשונים

המנחת חינוך במצווה שכ"ה סע"ק ט' מתרץ על קושיית התוס' והריטב"א. הר"ן בסוכה מסביר שבמצווה הבאה בעבירה אינו יכול לצאת ידי חובה כי אין במעשה המצווה נחת רוח לקב"ה כאשר מעורב בה עבירה

ועפ"ז מתרץ המנח"ח שבישיבת סוכה יש שני דינים, יש את קיום המצווה החיובית של "בסוכות תשבו" אבל גם יש בה דין נוסף של איסור אכילה מחוץ לסוכה וא"כ גם אם את החלק של קיום המצווה האדם לא יכול לעשות באמצעות עבירה כי אין לקב"ה נחת רוח אבל ברור שאיננו עובר על האיסור לאכול מחוץ לסוכה כי הרי יושב הוא בסוכה אומנם ישיבה בעבירה אבל נמצא הוא מתחת לסכך כשר

ולכן את מצוות הלילה הראשון של סוכות שיש בו מצווה לאכול בסוכה אי אפשר לקיים בסוכה גזולה כי אין לקב"ה נחת רוח ממצווה הבאה בעבירה

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

אבל בשאר ימי החג שיש בהם רק את האיסור שלא לאכול מחוץ לסוכה ואין בהם מצווה חיובית לאכול בסוכה אז תועיל גם  סוכה גזולה להציל מאיסור אכילה ללא סוכה כי איסור זה אינו תלוי בנחת רוח לקב"ה אלא בשאלה מציאותית האם יושב בתוך סוכה כשרה.

סיכום מצווה הבאה בעבירה

מחלוקת ראשונים האם מצווה הבאה בעבירה הוי פסול דאורייתא או דרבנן.

בהגדרת פסול מצווה הבאה בעבירה נחלקו השערי ישר והחזון איש

לשערי ישר מצווה הבאה בעבירה היא בגוף חפץ המצווה כגון מצה גזולה.

לחזון איש גם כאשר מעשה המצווה הוא בעבירה וכגון גוזל שימוש בסוכה הוי מצווה הבאה בעבירה.