אאא

דרישת שלום חיה מימי בית המקדש הראשון נמצאה ערב יום ירושלים.

בחפירות הנערכות באזור עיר דוד ליד המקום המשוער שבו עמד ארמונו של דוד המלך, נמצא בימים האחרונים חותם עשוי עצם הנושא את השם העברי ´שאל´ (שאול). החותם הוצג היום בביקור של נשיאות הכנסת במקום לקראת "יום ירושלים".

היום בצהריים ביקרה נשיאות הכנסת, בראשות היו"ר רובי ריבלין, בעיר דוד בירושלים. בעת הביקור הוצג לראשונה חותם עברי מתקופת בית המקדש הראשון.

החותם נמצא בחפירה הנערכת בגן לאומי סובב חומות ירושלים מטעם רשות העתיקות בשיתוף רשות הטבע והגנים, בניהולם של פרופ´ רוני רייך מאוניברסיטת חיפה ואלי שוקרון מרשות העתיקות, ובמימון עמותת אלע"ד.

החותם, העשוי עצם, נמצא שבור באלכסון, כאשר חלקו הימני חסר. שני קווים מקבילים מחלקים את פני החותם לשני רגיסטרים שבהם רשום באותיות עבריות: לשאל [ ]ריהו. בקצה השם התחתון מופיעה נקודה מפרידה, ולאחריה פרט דמוי צמח או פרי זעיר.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

שמו של בעל החותם השתמר בשלמותו, והוא הצורה החסרה של השם ´שאול´. לדברי פרופ´ רייך, "חותם זה מצטרף לחותם עברי נוסף שנמצא בעבר ולשלוש בולות (פיסות טין עם טביעות חותם) עבריות שנמצאו בסמוך. לחמשת הפריטים האלה יש חשיבות כרונולוגית לחקר התפתחות השימוש בחותמות: בעוד שהבולות הרבות שנמצאו בבריכה החצובה הסמוכה בזיקה לחרסים משלהי המאה ה-9 וראשית המאה ה-8 לפסה"נ, אינן נושאות אותיות שֵמיות, הרי שבעפר שנחפר מחוץ לבריכה, המכיל חרסים מחלקה האחרון של המאה ה-8, נמצאו חמישה פריטים אפיגרפיים עבריים.

נראה שבמהלך המאה השמינית לפסה"נ חלה ביהודה ההתפתחות בעיצוב החותמות. במקביל לאיורים החקוקים, החלו מרגע מסוים להיחקק גם שמות בעלי החותם: החל הנוהג לזהות בעל חותם על-פי שמו העברי ולא על-פי סמל גראפי כלשהו".

נראה שה´משרד´ אשר ניהל את ההתכתבויות ואת קבלת הסחורות שהיו כולם חתומים בבולות, המשיך להתקיים ולפעול במתכונת רגילה גם לאחר שבית מגורים נבנה בתוך אותה "בריכה חצובה", וכלא תחת רצפתו את העפר והאשפה שהכילו את הבולות הרבות האמורות. ´משרד´ זה המשיך ליצור אשפה, שכללה בולות שנפתחו ונשברו, ולעתים גם חותמות שיצאו משימוש, ונזרקו אל גל האשפה, וזו המשיכה להצטבר בסביבה.