ליצמן, השבוע (צילום: פלאש 90)
ליצמן, השבוע (צילום: פלאש 90)

האם דווקא סגן שר הבריאות החרדי יעקב ליצמן, הוא זה שבהחלטתו מפלה לרעה בנות חרדיות, ומונע מהן להתקבל ללימודי אחיות? כך לפחות עולה מעתירה שהוגשה הבוקר לבית המשפט העליון, בידי שבעה עותרים חרדים, המיוצגים כולם בידי עוה"ד ד"ר אביעד הכהן.

 על פי העותרים, כאמור - שבעה במספר - כולם חרדים, החליט לאחרונה סגן השר הבריאות יעקב ליצמן, יחד עם ראש מינהל הסעד במשרדו, כי מהיום והלאה יהווה ציון של 500 נקודות בפסיכומטרי, רף קבלה מינימאלי ללימודי אחיות. ללא אפשרות של שקלול תוצאת הפסיכומטרי עם ציוני תעודת הבגרות.

האבסורד שבדבר הינו, כי הוראה זו חלה על בית הספר לאחיות שע"י ביה"ח לניאדו, שאינו ממעניק לבוגריו תואר אקדמי, בעוד שבתי ספר אחרים כמו ביה"ס לסיעוד של האוניברסיטה העברית, הפועל במסגרת בית החולים "הדסה" ו"אסף הרופא" שבהם מתקיים מסלול אקדמי (בשונה מהמסלול בביה"ח לניאדו שאינו מעניק לבוגרותיו תואר אקדמי) ללימודי סיעוד, אין נדרש תנאי סף של ציון 500 במבחן הפסיכומטרי, אלא מסתפקים בשקלול בין הציון במבחן הפסיכומטרי שמשקלו הוא 70%, לבין ציוני בחינות הבגרות שמשקלן הוא 30%.

העותרים גם מציינים, כי המדובר בהחלטה דווקא למגזר החרדי, בעוד שבנות המגזר הבדווי אינן נדרשות לתנאים אלו ע"מ להתקבל ללימודי האחיות.

"חריגה מסמכות, פגישה קשה"

האבסורד ברור וגלוי לעין: בשל ציוני הבגרות הגבוהים שלהן, העותרות היו עשויות להתקבל למסלולי לימודי סיעוד במוסדות אחרים, לרבות כאלה המעניקים תואר אקדמי, אך רק בשל היותן חרדיות, ורצונן ללמוד במוסד החרדי היחיד בארץ להכשרת אחיות, ביה"ח לניאדו בנתניה, נמנע מהן הדבר.

בעקבות כך, פנו כאמור הבוקר לבג"ץ שבעה עותרים חרדים, וביקשו את סעדו של בית המשפט: "מוגשת בזאת עתירה למתן צו על תנאי שיורה למשיבים מס' 2-1, לבוא לנמק וליתן טעם מדוע לא יבטלו את החלטתם להציב תנאי סף בדמות ציון מינימום במבחן פסיכומטרי כתנאי ללימודי סיעוד בישראל, תוך חריגה מסמכות, פגיעה קשה בזכות היסוד של חופש העיסוק והחופש האקדמי, הפרה בוטה של עקרונות השוויון, והפעלת שיקול דעת מינהלי פגום, שאינו נסמך על תשתית ראויה, ולוקה בחוסר סבירות קיצוני היורד לשורשו של עניין".

"לחלופין, יתבקש בית המשפט הנכבד ליתן צו על תנאי המורה למשיבים 1 -2 לבוא לנמק וליתן טעם  מדוע לא יקבעו תנאי סף סבירים ומידתיים יותר, שיתנו משקל ראוי לשונותם של בנות הציבור החרדי, או למצער ישקללו את ציוני הבחינה הפסיכומטרית עם ציוני בחינות הבגרות, בדומה לתנאי הקבלה למוסדות אקדמיים, וייתנו שיקול דעת רחב לכל מוסד המקיים מסלול לימוד לסיעוד להחליט על תנאי קבלה הנראים סבירים וראויים בעיניו".

בהמשכה של העתירה, כותב עוה"ד הכהן, "למרות חשיבותו של מקצוע הסיעוד, והמחסור המשווע שקיים בכוח אדם בתחום זה במדינת ישראל, ולמרות הרצון המקביל – שהוגדר כמשימה לאומית בעדיפות גבוהה – לשילוב הציבור החרדי בשוק העבודה, מונעים המשיבים 2-1 (להלן, על דרך הסתם: המשיבים) מהעותרות 7-3 (להלן – העותרות) ללמוד לימודי סיעוד במסגרת החרדית של בית החולים "לניאדו" בנתניה, בהציבם לפניהן תנאי סף – שאינו נדרש כתנאי סף לא על ידי בית החולים עצמו, המקיים את הלימודים, ואף לא על ידי מסגרות אחרות שמקיימות לימודי סיעוד, לרבות מסגרות אקדמיות המעניקות תואר בסיעוד – שהועמד על ציון 500 לפחות בבחינה הפסיכומטרית.

אין זכר לזה בחקיקה

עוה"ד הכהן גם מוסיף, כי "קביעת תנאי סף זה נעשתה בהוראה מנהלית גרידא, אין לה זכר בחקיקה הראשית או בחקיקת המשנה, ועל פניה היא מהווה חריגה מסמכות". הוא גם מאשים, כי הצבת תנאי הסף ללימודי סיעוד חמורה שבעתיים, בהיותה פוגעת פגיעה קשה ובלתי מידתית בחופש העיסוק של העותרות, וחוסמת בפניהן את הדרך להשתלב בשוק העבודה, רק בשל היותן חרדיות, תוך כדי הפלייתן לרעה על פני מועמדות בדוויות, למשל, המבקשות ללמוד סיעוד ואינן נדרשות לעמוד בתנאי הסף הנזכרים".

את הטענה כי מדובר ברף הנדרש לסוג העבודה הנ"ל, דוחה עוה"ד הכהן בלעג: "למיטב ידיעת העותרות, במערכת הבריאות עובדות כיום מאות אחיות שמעולם לא עברו בחינה פסיכומטרית בציון 500. דומה שאיש לא יטען ברצינות שרק בשל כך (להבדיל מתנאים ענייניים אחרים) עבודתן מסכנת את החולים שבטיפולן (אילו היה הדבר כך, הרי שיש בכך סכנה לשלום החולים ויש להפסיק לאלתר את עבודתן במערכת הבריאות). אם כן הדבר, מה טעם ניתנה לאותן אחיות להמשיך ולעבוד במערכת הבריאות, ואילו מהעותרות נמנעה אפילו האפשרות ללמוד את מקצוע הסיעוד?"

"התוצאה היחידה של דרישה שכזו, הינה חיוב מועמדות חרדיות, המגיעות דרך כלל ממשפחות מעוטות יכולת וברוכות ילדים, להשקיע אלפי שקלים בתשלום למכונים פסיכומטריים, רק כדי לעמוד ברף הנדרש שכאמור, אינו מקיים זיקה הכרחית ללימודי הסיעוד" תוהה עוה"ד הכהן.