(צילום: פלאש 90)
תוכן גולשים
(צילום: פלאש 90)
תוכן גולשים
כתבה זו נכתבה על ידי גולש כיכר השבת. אין המערכת אחראית לתוכנה ו/או אמיתותה של הכתבה.

לאור התגובות שהצטברו על הכתבה הקודמת - מכתב אל כל אברך באשר הוא, נוכחתי לדעת כי אחד הנושאים הנדושים אשר שולט בהם בלבול רב ומטריד את רבים מהגולשים באתר, הוא "הפאה הנכרית", האם היא מותרת או אסורה? למרות שאותי נושא זה כלל לא מעניין לאור העובדה שגדולי הדור מרנן ורבנן הגר"ע יוסף והגרי"ש אלישיב שליט"א הביעו את דעתם הברורה בנושא, ובפרט שמאוד לא הייתי רוצה שחלק מגדולי ישראל בכל הדורות יכנו את אשתי בכינויי גנאי כאלה מעליבים ובוטים [כפי שתראו להלן], ויותר מזה אם מרן הגר"ע יוסף שליט"א תולה את קילקול הילדים באי-צניעות האמא, לא יהיה אכפת לי אם אשתי תוותר על הפאה והעיקר שאזכה לרוות נחת מילדי.

וביננו, בואו ונהיה קצת כנים עם עצמנו, זו הרגשה מאוד טובה לצאת לרחוב ולהיות בטוח/ה שכולם מסתכלים. נכון שאנו יודעים להתחבא מאחרי הסינר של אין ספור רבנים שאולי התירו, ומתכסים באלף איצלטאות של יראת שמים, אבל בתכל´ס הכל בלוף, שום רב לא יתיר לאשה למשוך עינים בכוח, ואני שוב מדגיש שאינני מתכוין דוקא על הפאה, אלא על כל צורה מושכת שתהיה!

זה לא משנה איך האשה מדגימה את הפנימיות שהיא אמורה להצניע, אם על ידי פאה שבדרך כלל עדיפה מהמקור, ואם על ידי בגד צמוד שגורם להבין הכל, וכו´ וכו´

יורשה לומר עוד, כי בניגוד לרושם שנוצר, אשתי כלל אינה נראית כמו טליבנית [התמונה היתה בחירה של מערכת האתר], היא גם לא הולכת עם שאל, אין לה פלופלורים על הראש ולא צ´קלקות... ואם תשאלו אותי - אני אישית מתנגד לקיצוניות בזה [ואולי בעתיד אביא מאמר שכתבתי בזה עם עובדות מהשטח לאן הובילה הקיצוניות המופרזת], ורק ארמוז כי כיום היא מאוד שלימה עם עצמה, וגם היא מבינה שההנאה למשוך עיניים ברחוב זוהי בעצם התאכזרות על עצמה ועל הרואים ורק הרגשת שוא שכולם מסתכלים, בעוד שבעצם מדובר רק בקומץ אנשים קלי דעת מטופשים... [שמבדיקה אישית שלי, רובם גרושים או מתוסבכים עם המון תסכולים אישיים!].

חובה עלי לציין, כי הדבר ברור ללא כל ספק שכל אשה שהולכת בצורה מובלטת ברחוב, מבטיחה לעצמה מקום למעלה באגף השמאלי... ואין זה משנה כלל אם היא רק חובשת פאה, או הולכת עם בנדנה, או בגד צר, בושם, בין אם היא אשת רב או בת של רב או בעצמה ערב רב, אם היא ספרדיה או אשכנזיה.

ועוד מילה קטנה, אני מאמין שחלק מהגולשים חשבו פעם על החומרות הרבות שכולנו מחמירים פחות או יותר בנושאים רבים ומגוונים, החל מהקפדה על הכשרות, מה לאכול בפסח, הפרדה בין בשר לחלב, חשמל בשבת, ועוד אלף ואחד נושאים, שאולי ברובם איננו יודעים שהם חומרא. מה שבטוח הוא, שבנושא הפאה בכלל, ההיתר הוא כזה קלוש, עד שאם נעמיד אותו במשקל אחד מול כל החומרות למיניהן, נגלה תמונת מצב מגוחכת כי אנחנו ממש "מדקדקים באיכה ומזלזלים בקריאת שמע".

הריני מתנצל מראש שאין ביכולתי להתייחס לכל התגובות, מכיון שיש לי המון עיסוקים אחרים הרבה יותר חשובים [תורניים ציבוריים]. מיותר לציין שכל הזכויות לא שמורות וכל הרוצה לפרסם מהדברים רשאי.

כמה פוסקים אוסרים את הפאה

למרות שהמספרים אינם מדד להכרעה בנושא זה, ורוב הספרים שציטט אחד הגולשים [בשיטת גזור הדבק] הם כמעט סילוף מוחלט, וגם אם מישהו האמין לו - ביכולתו לזכות בעשרות אלפי שקלים מאת הרב אברהם ליפשיץ מירושלים שהבטיח סכום גבוה לכל מי שיצליח להוכיח לו מהגמ´ שיש היתר קלוש לפאה [התווכחתי איתו פעם והתחרטתי...] יצאתי לבדוק את יחסי הכוחות, והרי הם לפניכם:

בספרים "דת יהודי כהלכתה", "דת משה וישראל", "דבר ה´", מנו קרוב למאה פוסקים שכתבו בצורה מפורשת דברים חריפים נגד הפאה נכרית, המוכרים מתוכם [שאחרים זוכרים לצטט אותם רק כשדבריהם מתאימים לאינטרסים שלהם...]: הקדמון בעל ספר הערוך, הבאר שבע, מהר"י מינץ, היעב"ץ, הגר"א מוילנא, החתם סופר, ר´ שלמה קלוגר, הכנסת הגדולה, הפרי מגדים, הפחד יצחק, ר´ יעקב אלגזי, החיד"א, ההפלאה [עשה חרם], הישועות יעקב, תלמיד הנודע ביהודה בספר תשובה מאהבה, ר´ אברהם פלאג´י, החסד לאברהם תאומים, הדברי חיים מצאנז, בנו ר´ יחזקאל משינאווה, יד הלוי [אגב, האגדה מספרת שבזכותו הקימה שרה שנירר את בית יעקב...], המהרש"ם מברז´ן, השדי חמד, הפני יצחק, התשורת ש"י, האמרי א"ש, מהרי"ד מבלז, הדרכי תשובה - אביו של המנחת אלעזר ממונקאטש, התפארת ישראל על המשניות, ר´ ישעיה פיק ברלין [שהגהותיו מעטרות את שולי הש"ס], מהרי"ל דיסקין, הגרי"ח זוננפלד, ר´ שמואל סלנט [רבניה של ירושלים], החקל יצחק מספינקא, הגרש"א אלפנדרי [אודותיו להלן], מהר"ץ חיות, הייטב לב מסיגוט, לב העברי, ר´ הלל ליכטנשטיין, השמן רוקח, ר´ יואל מסטמר, ר´ מצליח מאזוז, הגראי"ה קוק, ר´ מרדכי שרעבי, הגרש"ז אוירבך, הגרי"ץ צדקא, הגרמי"ל לנדא, הרב אריה פריינד, הרב משה לוי, קנין תורה בהלכה, ויבלח"א השבט הלוי, הגרי"ש אלישיב, היביע אומר, יצחק ירנן, עולת יצחק, והשיב משה, הרב מאזוז, הרב שמואל אוירבך, ועוד ועוד.

זאת ועוד, המעיין בספרים הנ"ל יראה שחלק מדבריהם של הרבנים שכביכול מתירים, סולפו בזדון והוצאו מהקשרם, ורבים מגדולי האחרונים פירשו שדעתם להחמיר.

מכיון שלאחרונה נתקלתי בספר חדש שהביא מדרשותיו של מרן הגר"ע יוסף שליט"א בזה (מעדני המלך ח"א), הנני מביא את רוב הדברים שנאמרו שם (באדיבות המו"ל), עם קצת תוספת ושינוי ממני. [ולמיטב ידיעתי בכמה משיעוריו התבטא מרן שליט"א ברורות על כמה מחבריו הרבנים שהתירו, אך משום מה הדברים לא הובאו בספר הנ"ל].

מכאן הם דבריו הנוקבים של מרן הגר"ע יוסף שליט"א:

"אנו מזכירים כמה דברים שאנשים חושבים שהם חסידות, או אינם מצד הדין, ועוברים עליהם. וכמו שמורנו הרב יוסף מטראני כותב, יש דברים רבים שהנשים לא שומעות לנו.

למשל, אני מזהיר השכם והערב שנשים לא יצאו לרשות הרבים עם פאה נכרית.

זו חומרא?!

ה´ערוך´ שחי לפני תשע מאות שנה, כותב, מה שאמרו בירושלמי "היוצאת בקפליטין תצא בלא כתובה", ´קפליטין´ היינו פאה נכרית. אם כן זו לא חומרא שבדו אותה האחרונים מלבם, אלא יש לה יסוד בירושלמי, והתלמוד שלנו לא חולק על כך, וקיימא לן בכל דבר שמפורש בירושלמי וסתום בבבלי, ילמד סתום מן המפורש, ולא מצאנו אף אחד מראשונים שחולק עליו. מי יעיז לחלוק על הערוך שרש"י מזכיר את דבריו בדחילו ורחימו, בחבה וברוב כבוד? אמנם הפני משה פירש שקפליטין היינו מטפחת דקיקה ששערותיה נראות דרכה ולכן נחשבת כראש פרוע, ורוב ככל האחרונים הסכימו לאסור.

החרם!

בספר ´מחנה לויה´ שחיבר בנו של הגאון העצום ר´ פנחס לוי איש הורביץ, אב"ד בפרנקפורט, מחבר ספר ´הפלאה´, שהיה לפני מאתיים שנה, כותב, כשראה אביו ובית דינו שמתחילות הנשים ללכת בפאה נכרית, לקח את שני הדיינים שעמו, הוציאו ספר תורה, והחרימו בחרם גמור כל אשה שתצא עם פאה נכרית לרשות הרבים. חרם של גאון עצום כזה, איך לא יראים לפני הקב"ה? ´מדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה´?

כשהגאון ´נודע ביהודה´ שהיה גאון עולם, ראה את הספר ´הפלאה´ אמר "אני מקנא ממנו שלא זכיתי לחבר חיבור כזה"! והוא יחד עם בית דינו עמדו והחרימו בספר תורה אשה שתעיז ללכת עם פאה נכרית ברשות הרבים, איך לא יראים? איך לא פוחדים?

ויש חושבים, אם זה מהודו אסור, ואם זה מג´הנם מותר, מה החילוקים ובילוקים האלה? זה אסור משום צניעות ולא בשביל עבודה זרה דווקא.

הנאה מן המת

רוב הפאות הנכריות האלה הן משער נשים שמתו, משפחתן עניים, רוצים להרויח כסף, חבל להם לקבור אותן עם השערות שלהן, גוזזים את השערות שלה ומוכרים אותם בכסף לפאה נכרית! ולדעת מרן, שערות שהיו על המת אסורים בהנאה, והיא לובשת אותם על ראשה ומתייפה בהם! גם בלא עבודה זרה, שערות של מתים זהו דבר שאסור בהנאה. למה לא יחושו לדברי הגאונים האלה שאסרו?

השלטי גבורים

אמנם ר´ יהושע בועז בשלטי גבורים הוכיח מהמשנה בשבת דף סד: יוצאה אשה בכבול ובפאה נכרית לחצר, מכאן ראיה שמותר לצאת לרשות הרבים בפאה נכרית. כבר האחרונים דחו שזהו רק בחצר ולא ברשות הרבים, ואפשר שמדובר בגרושה או ברווקה שמותרת ללכת בגילוי ראש. ובעיקר הרבה דברים בזה בספר באר שבע מאת ר´ יששכר אילנבורג שהיה בדורו של מרן, תלמיד רבי מרדכי יפה בעל הלבושים, ורבו של בעל בינה לעתים וגידולי תרומה, והיה מגדולי דורו ומהר"ל מפראג כתב לו הסכמה, והוא כותב בספרו באר שבע שזה איסור דאורייתא.

כל האחרונים אסרו!

חפשנו בדברי הגאונים, וראינו כי הגאון מוילנא אסר, החתם סופר אסר, הגאון יעב"ץ אסר, ובשו"ת שאילת יעב"ץ בב´ מקומות התבטא שזהו מנהג של פרוצות. רבני הספרדים כולם אוסרים פה אחד, רבי אברהם פלאג´י כתב בספרו לאסור בהחלט, אמר "תצא בלי כתובה", הגאון מהרש"א אלפנדרי פסק תצא בלי כתובה, וכן כותב רבי יצחק אבולעפיא. כמה מגאוני עולם הספרדים כתבו בפירוש שאשה כזו שמה "פרוצה", וצריך לגרשה בלי כתובה! למה לא יחושו לדברי הגאונים האלה?

המגמה שלנו להקל!

איני אומר שום דבר מדעתי, הכל מדברי הספרים, למה לא יחושו לדברי הספרים האלה? וכי סתם אנו רוצים להכביד על בנות ישראל? כולם יודעים שהמגמה שלנו להקל לישראל בדבר שהוא על פי ההלכה, אבל כאן זהו דין מפורש בגמרא לפי דברי הערוך וכל הפוסקים שנהרו אחריו, אפילו לומר שהמנהג להקל - זהו מנהג משובש, אותיות ´גהנם´!

החתם סופר לא זז מדברי הגאון יעב"ץ ימין ושמאל, היה מקלס אותו מאוד, וכתב שדברי הבאר שבע אמתיים ונכונים. שו"ת דברי חיים גם בחלק א´ וגם בחלק ב´, וכן מהר"ר צבי הירש חיות כותב, שבכל פולין לא מצאנו אשה שתצא בפאה נכרית. וכן ר´ יאודה אסאד בשו"ת יהודה יעלה, וכן ר´ יצחק דוב הלוי במבמרגר מויצבורג, וכן מהרי"ל דיסקין.

נצא נגדך בחנית וחיצים

ומעשה היה ברב אחד שבא לירושלים ואשתו לבשה פאה נכרית, ושלח לו הגאון ר´ שמאול סלנט: דע לך שכאן איננו הולכים בפאה נכרית, ואם אשתך לא תסיר אותה אנחנו נצא נגדך בחנית וחצים, או עד שתחזור לעירך! קיבל עליו, ותכף ומיד שינתה את דעתה ולבשה כובע, וכמובא בספר ´מרא דארעא דישראל´ על הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד.

ויש עוד חבילות חבילות של פוסקים למעלה מששים-שבעים פוסקים, בין חסידים בין פרושים, שאוסרים. ויפה צפורנם מכרסו של מי שמתיר, לא צריכים לשמוע לו, ´לא תאבה לו ולא תשמע אליו´.

אין להביא ראיה מנשי הרבנים והאדמורי"ם

בספר ´חסד לאברהם´ תאומים כותב: ברור לי שאילו גדולי הדור היו מוחים כראוי בנשותיהם ובנותיהם לא היה מתפשט דבר זה והיו שומעים להם, וגם ה´שדי חמד´ אוסר. וב´כנסת הגדולה´ (אבן העזר סימן כא) אוסר בהחלט משם הרב ´משא מלך´. אלא שהמשא מלך אסר גם אם קושרת בד שחור שנראה כשערותיה משום מראית העין, והכנסת הגדולה חלק עליו, ומ"מ שניהם פשיטא להו שהפאה אסורה.

ואלה שלובשות פאה נכרית חושבות שזה מותר, אינם רוצים להאמין שהפאה אסורה. אומרים להם שזה אסור, ושעשו חרם, וכולם כתבו שזה אסור. והם אומרים, "לא! למה אדמו"ר פלוני רואה את בתו הולכת גם כן כך ושותק? למה רב פלוני אשתו הולכת גם כן כך ושותק"? משלים את עצמם, לכן אין להם יסורי מצפון, ועושים כן לכתחילה. ומי שלא עושה כך, אדרבה, בזים לו.

כמה אדמורי"ם הביעו בפני את צערם שבנותיהם הולכות בפאה נכרית, אבל אינם יכולים להתגבר עליהן. לא יתכן שהנשים יכתיבו לנו את הפוסקים, לא נזוז מדבריהם ימין ושמאל.

אנו יודעים כמה רבנים שנשותיהם מכתיבות להם, ואחר כך הולכים אחריהם ברצון, ´תחילתו באונס וסופו ברצון´, ´וילכו אחרי ההבל ויהבלו´. מה יעשו יתגרשו מהם? וכי מי אמר שהאשה השניה תהיה יותר טובה? וכי אנחנו צריכים ללמוד מיחידים? וכי אין לנו ספרים, מה אכפת לנו מהאיש הזה שאשתו הולכת כך? יש לנו ב"ה פוסקים, תפתח ותראה שאין אחד שמתיר.

איזוהי אשה כשרה?

יש רבנים כשאני אומר לו למה אשתך הולכת בפאה, הוא עונה: יש לי ממנה כמה ילדים, אם אגרשנה להיכן אלך עם הילדים? וכשלא מעמידים את הדת על תילה אי אפשר ללמוד מאיזה נשים שהולכות כך.

וכי בשביל שיש רשעה אחת שהולכת כך, מזה מביאים ראיה? מה יעשה בעלה מסכן? כתוב ´איזוהי אשה כשרה? שעושה רצון בעלה´, והיא לא עושה רצון חכמים ולא רצון הקב"ה.

לא יתכן לפסוק אחרת!

וגם אם יש חכם שכותב נגד הפוסקים צריך להעמיד אותו במקומו, מי אתה שתחלוק על הפוסקים האלה? אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם, אם ראשונים כבני אדם אנו כחמורים ולא כחמורו של רבי פנחס בן יאיר. זו חוצפה לחלוק על בעל הערוך שמפרש כך את הירושלמי. וכי אנחנו עניים-יתומים-אלמנות, אין לנו פוסקים שנוכל להורות על פיהם?!

אם כן, עוונם כפול כפל כפליים. איפה יראת שמים? אדם צריך לחוש לדברי גאוני עולם שכתבו כן בספריהם. כולם, אחד אחרי השני כתבו שזה אסור. למה לעבור על דבריהם? בשביל מעט יופי? וכי חסרים כובעים יפים? חסרות מטפחות ראש יפות, משי, רקמה? כך זה גם צניעות, זו הדרך של התורה, צריך אדם להתרחק מדברים של פריצות, לעשות סייג לתורה, שח"ו אנשים לא יסתכלו בשערותיה.

מה נענה ביום הדין?

אנחנו מתקרבים עכשיו לכיפור, הקב"ה יאמר להם: אתם שמעתם שזה אסור! קודם לא ידעתם, אבל עתה שמעתם שזה אסור, שכך אמרו כמה גאוני עולם, מדוע לא עשיתם כדבריהם? מדוע לא יראתם לעבור על דבריהם? מה יאמרו? מה יענו? ´אין לנו פה להשיב ולא מצח להרים ראש´... לכל הפחות בעשרת ימי תשובה יתחילו כבר לחזור בתשובה, יתקנו את המעוות.

למי נאמין???

צריך לחזור בתשובה, לא רק על הדברים הרעים, גילוי עריות שפיכות דמים, וכל הדברים שהקב"ה מצווה אותנו, אלא גם העבירות שאדם דש בעקביו, תופסים וחונקים אותו ביום הדין. אלה עבירות שהאדם משלה את עצמו שהם מותרים, "הנה רב פלוני שבתו הולכת כך, הנה אדמו"ר פלוני שאשתו כך", כך לומדים הלכות? אין לנו פוסקים שאנו לומדים מהם? כל אלו הפוסקים גאוני עולם שאנו חיים מפיהם, לא נאמין להם? למי נאמין אם כן?

לכן בכל הדברים האלה חייב אדם להתנהג אפילו לפנים משורת הדין, אפילו לא היה הדין כך, כל שכן אלו שהם באמת יסודתם בהררי קדש, וגדולי עולם כתבו כך.

כל אחד ואחד חייב להגיד לאשתו, לבניו לבנותיו שירחיקו מהם את העבירה הזאת, זו עבירה חמורה.

רבני האשכנזים לא שותקים!

יש טוענים "האשכנזים שותקים", אבל לא כולם שותקים, יש מהם שכותבים בספריהם שזה אסור, אבל האנשים לא יודעים מה שכתוב בספרים, וכי כל אחד הולך לעיין בספרים?! ב´שבט הלוי´ (ח"ה (סי´ קצט אות ד), לאחד מגדולי הדור הגאון הרב וואזנר, כותב שזה אסור. אבל מי קורא בספרו? רק תלמידי חכמים, אלה שיש להם נשים שהולכות בפאה נכרית ילמדו בספרו? זה ספר מיוחד לתלמידי חכמים! למה לא יחושו לדבריו? למה לא יחושו לדברי הפוסקים? למה יעברו על דברים אלה?

ראש של עז...

גם האשכנזיות שלבשו פאה נכרית, אני ראיתי לפני ארבעים-חמישים שנה היו נשי רבנים אשכנזים שלבשו פאה נכרית, אבל תכף אתה מרגיש שזה פאה נכרית, נראית כמו שער של עזים, אתה רואה את ראשה כמו ראש של עז... ללא יופי ולא הדר, שערות מוזרות ומשונות שהיום אף אשה שמכבדת את עצמה לא תלך עם זה בכלל... מה לי אם לובשת מטפחת מה לי אם לובשת שער עזים, מהיכא תיתי שיהיה אסור? איני אומר שזה מותר, גם זה אסור, כי בספר דברי חיים מצאנז כותב בשצף קצף, כל אלה שלובשות פאה נכרית זה מעשה השחקניות, ועוברות משום ´בחוקותיהם לא תלכו´, וכן כותב רבי צבי הירש חיות והגאון יעב"ץ.

[ציטוט מיביע אומר ח"ה (אה"ע ס"ה בהוספות ומילואים): בדורות הראשונים הפאות הנכריות היו ניכרות מאד לעין, ולא היה בהן חשש למראית העין שידמו לשערות טבעיות, ואילו הפאות הנכריות שנתחדשו בזה"ז, לא רק שהן דומות לשערות הטבעיות, אלא גם עולות עליהן ביופיין ובטיבן ובמראיתן, עד שאף הפרוצות משתמשות בהן לנוי וליופי. ומכיון שאין שום היכר בין פאות אלו לשערות הטבעיות, הא ודאי שיש לחשוש בהן משום מראית העין, שיחשבו אותן לפרוצות ההולכות בגילוי שערות ראשן ברה"ר. ועכ"פ כשיש טעם להחמיר בזה"ז יותר מן הדורות הקודמים בטל לעז הראשונים.]

גם הצמח צדק מלובביץ´ אוסר!

כך כותב גם בצמח צדק מלובביץ´ שהיה לפני מאה ועשרים שנה, רבם של חסידי חב"ד, מה שנוח להם אומרים ´כך אמר רבינו´, ומה שלא נוח להם זורקים אותו... אם כן זה שקר שאומרים שהולכים אחריו, "אותם חסידים אין רוח חכמים נוחה מהם", כמו שאמרו בשבת קכא (ע"ב).

[הערת המו"ל: מכיון שרבים מהרוצים להתיר נתלים בדעתו של האדמו"ר האחרון מחב"ד זצ"ל, כאן המקום להביא ציטוט מדברי האדמו"ר זצ"ל בעצמו בספר תורת מנחם (חלק יב, תשי"ד - ח"ג עמ´ 189): "החילוק בין פאה נכרית למטפחת הוא בכך שבנוגע לפאה נכרית אין ברירה על אתר, ובנוגע למטפחת יש ברירה להסירה. למשל, כשיושבים במסיבת אנשים, הרי כשהאשה חבושה פאה נכרית, אפילו אם ייכנס "פרעזידנענט אייזנהאווער" [נשיא ארה"ב בזמנו] לא תסיר את הפאה, משא"כ בנוגע למטפחת קל להסירה". (עמ´ 190 ההדגשות במקור): יכולה היא לטעון, שהיא תלך לבושה במטפחת "כראוי", בודאי שטוב הדבר "אם" יהיה כך, אבל "מהמציאות" יודעים "שאין הדבר כן". עכ"ל. עי"ש. ומבואר בפירוש שכל העדיפות של פאה היא רק באשה כזו שיש לגביה חשש שבמקום בושה וכדו´ תסיר ביודעין את כיסוי ראשה ותשאר פרועת ראש, ובודאי שטעם זה לא שייך ברוב ככל הנשים בארץ שכביכול נתלות בדעתו של האדמו"ר זצ"ל.]

סגולה לבנים צדיקים ותלמידי חכמים!

כל אשה שרוצה שבניה יהיו צדיקים תתנהג בצניעות, כך כותב הזוהר הקדוש. קמחית, היתה אשה שזכתה לראות את שבעת בניה כהנים גדולים, אמרו לה במה זכית? "מימי לא ראו קורות ביתי שערות ראשי", אפילו את שערות ראשה לא ראו קורות ביתה, כשהיתה מסתרקת היתה שמה סדין על ראשה ומסתרקת אף שהקורות אינם בעלי רוח חיים, רק בשביל שאף אחד לא יראה את שערות ראשה. כך התנהגה בצניעות, ולכן זכתה לשבעה בנים שכולם כהנים גדולים!

דא עקא שיש לנו בית ספר היחיד "בית יעקב", זהו בית ספר מצויין שמחנכים לתורה ויראת שמים, אך המורות שלהם באו מאלה שלובשות פאה נכרית, ומה תעשה התלמידה? הבת אומרת וכי אני יותר טובה מהמורה שלי, ´דיו לעבד להיות כרבו´, והיא הולכת אחרי המורה שלה, ´ומורה לא יעלה על ראשו´...

ויש מורות שהחזיקו מעמד ולבשו כובע והיו ללעג וקלס בעיני חברותיהן על שלובשות כובע, לא די שהן חוטאות ולובשות פאה נכרית אלא גם לועגות ללובשות כובע. כמה פעמים פנינו למנהליהן וביקשנו שהמורות הנשואות לכל הפחות ילבשו כובע. וגם עד שהקימו לנו בית ספר ספרדי ... הביאו את כל המורות מבית יעקב הולכות עם פאה נכרית, וכדי בזיון וקצף שיאמרו התירו פרושים את הדבר.

צריך לדעת, מעשים לחוד ותורה לחוד. התורה שלנו לא תתבטל מפני איזה מורה, ישאלו את המורות האלה הם יודעות את כל הפוסקים האלה שצריך לגרש אותן בלי כתובה, כולן יודעות אחת מחברתה, ´חברך חברא אית ליה´.

[ציטוט מיביע אומר ח"ה (שם): ומצוה רבה לפרסם האיסור ברבים, ובפרט לספרדיות שנהגו לאסור מימות עולם ומשנים קדמוניות, ורק כעת התחילו ללמוד מאלו המורות היתר לעצמן שלא ברצון חכמים, דילפי הני נשי מקלקלתא ולא מתקנתא. ומצוה להודיען שזוהי פירצה חמורה בגדר הצניעות של בנות ישראל הכשרות, וכמ"ש הגאון מהר"א תאומים בעל חסד לאברהם, שצריך למחות ולמנוע בנות ישראל לצאת בפאה נכרית. (ומה מאד יש להזהיר את עורכי העתונות הדתיים שנעשה להם כהיתר לפרסם המקומות שמוכרים פאה נכרית, ומכשילים בזה את הרבים).]

היום יש כמה בחורים רוצים להתחתן, ובאים לדבר על התנאים שביניהם, היא אומרת "איני הולכת רק עם פאה נכרית", חסר רק שיכתבו את התנאי הזה בכתובה... בושה וחרפה, וכדי בזיון וקצף. מי יתן והיינו יכולים לעשות בית יעקב שלנו שילמדו לפי ההלכות ולפי המנהגים שלנו של הספרדים [מציאות שהתגשמה... פ. כ.].

בכל הדברים שלנו אנחנו סומכים על הפוסקים האלה, באיסורי דאורייתא בדיני איסור והיתר, ופה לא נסמוך עליהם?

שום דבר לא יעזור להן!

ואלה לא חושבים שעושים עבירה בכלל, יש אדם שעושה עבירה ואחר כך מצפונו מכה אותו על העבירה, אבל אלה לא חושבים שעושים עבירה. יבואו לשמים יתנו להם פולסי דנורא ויענישו אותם, שום דבר לא יעזור להן, לא אביהן ולא הבעל!

אוי לאותם בחורי ישיבות!

ויש בחורי ישיבות, תצלנה אזן משמוע, "בחורי ישיבות", מתנים תנאי עם האשה, שתלך דוקא בפאה נכרית. עינים להם ולא יראו, טחו עיניהם מראות, עיורים! לא רואים פוסקים! לומדים בבא-קמא בבא-מציעא בבא-בתרא, ואת הדברים האלה אינם יודעים, ולא רוצים לדעת, ואפילו יגידו להם לא יאמינו.

אפילו הבחורה טובה רוצה ללבוש מטפחת או כובע, אומר "לא, תלבשי פאה נכרית". אוי לו לבחור הזה! אין לו יראת שמים, הוא רשע! חוטא ומחטיא!

כמה פעמים באו אצלי לשאול אותי מה לעשות עם בחור כזה, אמרתי: אסור לקחת אותו, זה רשע! אין לו יראת שמים, תורתו לא שווה כלום! זהו כמו דואג האדומי שכל מעשיו היו מושחתים, איפה היראת שמים?

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

צריך כל אחד ואחד להזהר, לא יתן את בתו לאיש כזה מושחת שדורש שתלבש דוקא פאה. זה לא אברך ישיבה, זה אברך רשע! צריך לגרש אותו! יחפש לו אברך טוב שידע את האמת, יסכים על מטפחת ראש, על כובע.

סוף ציטוט מדבריו של מרן שליט"א, כמובא בספר המרתק מעדני המלך ח"א.

תרשו לי להיפרד ממכם בשתי מילים נועזות, שאינם ממני אלא חשבון פשוט של אחד ועוד אחד, ואם יש למישהו השגה אשמח לדעת.

ידועים הם דבריו הנוקבים של הגאון ר´ חיים מוולאז´ין (נפש החיים שער א´ פרק ד´) כי יהודי המהרהר הרהורי עבירה מטמא את מוחו יותר מהטומאה שטימא טיטוס בהכניסו אשה פרוצה לקודש הקודשים וחטא עמה שם!

תחשבו לבד, אם האיש המהרהר נמשל לאותו טיטוס מתועב שהעז לחלל את בית קדשנו ותפארתנו, ודאי שאותה אשה שגרמה לאיש לבוא לידי כך גרמה לעצמה להידמות ח"ו לאותה אחת שעמה עשה טיטוס את מעשהו הנפשע!

האם כדאי להיכנס לקטגוריה הזוועתית הזו, רק בשביל דמיון???

רוצים גם לכתוב כתבה משלכם ולפרסם אותה בכיכר השבת? הרשמו לאתר ושלחו לנו את הכתבה לתוכן גולשים.