אאא

חרדים מהמלחמה: במהלך ימי הלחימה במבצע צוק איתן, הדיווחים שזכו להבלטה בתקשורת עסקו בבני אדם שנפגעו בגופם. לעומת זאת, 471 נפגעי החרדה זכו למעט אזכורים. למרות שהמצב קשה מבחינה נפשית שנגרם להם, מלווה אותם למשך תקופה ארוכה.

רופאים ואנשי הצלה שטיפלו בנפגעי חרדה במהלך המבצע אומרים ל"כיכר השבת" כי בניגוד לאלו שפונו לבתי החולים לאחר שנפצעו פיזית, ועם שחרורם הביתה שבים לשגרת חייהם, נפגעי החרדה עלולים לקחת את שקרה לכל חייהם.

מזל, אם לשבעה ילדים, וסבתא לשניים, תושבת הדרום, מספרת על הרגעים בהם בנה נפגע חרדה לאחר נפילת רקטה, "היו לו תסמינים קשים, בהם קוצר נשימה וכאבים בחזה. הוא רעד בידיים. מיד הזמנו את מד"א והם טיפלו בו". לדבריה, "הרגעים הראשונים היו קשים כי אנחנו לא ידענו האם הוא נפגע פיזית. זו מן פגיעה שאתה עצמך מתבלבל ולא מבין מה גרם לה".

 (צילום אילוסטרציה: shutterstock)
"רוצים שהוא יחזור להקרין אור ושמחה כמו בעבר" (צילום אילוסטרציה: shutterstock)
הגדלה

אחרי יומיים בבית החולים, בנה שוחרר לביתו, אך החרדה עדיין לא עזבה אותו. "היינו צריכים לתת לו כדורי הרגעה בכדי שהוא יחזור לעצמו", היא נזכרת. "כל רעש של מטוס, ויש כאן הרבה רעשים כאלה, מקפיצים אותו וגורמים לו לאי נוחות. לפעמים זה גורם לו לחזור לאותם רגעים שהוא פונה לבית החולים".

"אנחנו חוששים שהוא יסבול כל חייו", היא אומרת. "אנחנו באמת לא יודעים מה לעשות ומקווים שהמצב רק יילך וישתפר ושהוא יחזור להיות כמו שהיה קודם, שמח ואוהב ומקרין אור לסביבה".

לא בכל מצב חרדה צריך לקבל טיפול פסיכיאטרי

בין הרופאים שטיפלו בבתי החולים ברחבי הארץ בנפגעים, היו גם אחים ואחיות ממחלקת הפסיכיאטריה, שאמורים לטפל בהם במידה והם נפגעי חרדה. קודם הגעתם אל בית החולים, הנפגעים מטופלים על ידי אנשי הצלה שמעניקים להם סיוע רפואי ראשוני שלעתים חשוב לא פחות מהטיפול עצמו בבית החולים על-ידי המומחים ככל שיהיו.

מנהל אגף הרפואה במד"א, מגן ד"ר רפי סטרוגו אומר כי "אחד הדברים החשובים ביותר הוא לשלול פגיעות פיזיות או החמרה של מחלה קיימת באדם המזוהה כנפגע חרדה. בהכשרות הצוותים, אנו עוסקים רבות באבחון סימפטומים אצל נפגעי חרדה ומעניקים לצוותים את ההכשרה הנדרשת לטיפול בסיסי בשטח, ולאבחון מעמיק יותר שיאפשר לזהות מצבים קשים הדורשים טיפול מקצועי בהמשך".

פרופסור עומר בונה, מנהל המחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים הדסה עין-כרם בירושלים, מסביר בשיחה עם "כיכר השבת" על דרכי הטיפול: "הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לוודא שהאדם באמת נפגע חרדה ולא נפגע פיזי. דבר שני, תגובת חרדה מסוימת היא לגיטימית ולא בכל מצב של חרדה צריך לטפל בדרך פסיכולוגית או פסיכיאטרית".

 (צילום אילוסטרציה: shutterstock)
צריך להסביר לחולה שלא מדובר במצב חריג. פרופ' עומר בונה (צילום: באדיבות המצלם)  
הגדלה

פרופסור בונה אומר כי החלק החשוב בטיפול הוא דווקא הדו-שיח עם החולה שבו צריך לפעמים להסביר שמצבו לא חריג. "אני חושב שאולי החלק הכי חשוב הוא לאשר לחולה שמותר להיות בפחד ולהיות חרד. צריך להסביר לו שהוא עבר משהו ויכול להיות שזה החלק הגדול בטיפול. לתת את האישור שמה שהוא מרגיש זה בגדר הנורמה ולא משהו חריג".

לדבריו, במצבי חרדה מוטב שיהיו סביב הפצוע כמה שיותר אנשים קרובים וחלילה להשאירו לבד בחדר. "אם הגענו למסקנה שהחרדה שלו מוגזמת או שזה מפריע לו, יש לזה שני מרכיבים. הראשון הוא הפסיכולוגי-רגשי שזה אומר שצריך לנסות לדבר איתו ולא להשאיר אותו עם המחשבות והתחושות שלו. שיספר על הרגשותיו. כדאי שיהיו בסביבה כמה שיותר אנשים שהוא מכיר וסומך עליהם. בניגוד למצבים אחרים, זה מצב שמותר לגעת באדם. לחבק ולתת לו הרבה חום ואהבה".

"תגובה כזאת היא מוכרת ורוב הסיכויים שהוא יילך וירגע עם השעות. צריך לנסות ולהרגיע אותו ולהגיד לו שיחשוב על דברים נעימים שגורמים לו לתחושות טובת", אומר מנהל המחלקה הפסיכיאטרית. "צריך לפעמים לעשות טכניקות של הרפיה; או בעזרת נשימה או בעזרת איזשהו מעבר על תחושות גופניות או בצורה של דמיון מודרך". 

 (צילום אילוסטרציה: shutterstock)
כשחמאס איים בירי, חלה עלייה במקרי החרדה (צילום: פלאש90)
הגדלה

פרופסור בונה אומר כי "אם רואים שכל הדברים האלה לא מספיקים או אם האדם מתלונן על-זה שהוא לא רגוע ולא יכול לשבת במקום או לא יכול לישון, לפעמים צריך לתת כדורי הרגעה או כדורי שינה, אבל לא מגיעים להבחנה של בעיה נפשית ביום-יומיים הראשונים משום שזה טווח זמן שתגובות החרדה נחשבות לנורמטיביות".

חרדה אצל בעלי צרכים מיוחדים

הפסיכיאטר ד"ר אילן רבינוביץ מסביר ל"כיכר השבת" כי במצבים בהם חמאס הודיע על מועד שיגורי רקטות כחלק מאיומיו, נגרמו מקרי חרדה בקרב רבים מהאזרחים המתגוררים בטווח הטילים: "תחושת חוסר האונים הזו גורמת להאדרת הלחץ כמו כדור שלג במדרון ככל שהדקות נוקפות ומחוגי השעון מתקרבים לשעה 21:00. צריך לעשות משהו, אי אפשר להיות פאסיבים ולהמתין להחלטת החמאס, כמו צאן מובל".

החרדה, כך לדבריו, עלולה לגרום למצבים לא נעימים. בפנינו הוא מפרט את רובם. "מופר האיזון במוח, במערכת העצבים המרכזית של החלק האוטונומי. המערכת הסימפטתית שיועדה למצבי הישרדות תופסת פיקוד, FIGHT AND FLIGHT. (מונח מתחום הפיזיולוגיה והפסיכולוגיה המציין תבנית של שינויים גופניים - צ"ג) הביטוי הסימפטומטי יהיה מגוון: תחושת אי נוחות, בלבול, קושי להתרכז בדוברים המלומדים על המרקע".

"אי שקט ותזוזה ממקום למקום, פה יבש, לחץ בחזה, דפיקות לב מואצות, קוצר נשימה, ריצות מרובות לשירותים, רעד, גל קור או חום, חוסר שיווי משקל. בעיות שינה. בעיות תאבון. חוסר עניין והנאה. מצב רוח ירוד מלווה בעננה מעל הראש. קושי לתפקד בשלל המצבים הנדרשים. כל אלו הם תוצאה של חרדה במודע, כשאצל ה"גבר-גבר הקולי" יכול הגוף לדבר בשמו והסימפטומים מראים על המתרחש באמת בתת מודע". הוסיף רבינוביץ.

ד"ר רבינוביץ אומר כי בבתים של אנשים בעלי בעלי צרכים מיוחדים (כפי שבביתו שלו), המצב אף קשה שבעתיים ממצבן של משפחות רגילות. "קשה שבעתיים המצב שהבית מכיל נזקקים ואנשים בעלי צרכים מיוחדים. כאבא לשני ילדים אוטיסטים בתפקוד נמוך האפשרות להתנייד עמם למקלט או לממ"ד הפרטי הביתי לא אפשרית ואינה מציאותית. מה שמגביר את הדילמה, הקונפליקט והמצוקה, מה עושים?".

"כאיש מקצוע לא ניתן לי אלא להמליץ לדבר על התחושות ולא להדחיק, להסתיר ולשחק אותה גיבורים. הדיבור יוצר קתרזיס מקל ותחושת סולידריות והבנה שהלחץ והחרדה הם נורמטיביים", הוא אומר באשר לטיפול בנפגעי החרדה. "שנית, שיעשה כל אחד מה שטוב לו ומה שמרגיע אותו". 

 (צילום אילוסטרציה: shutterstock)
 לדבר על התחושות ולא להדחיק ולשחק אותה גיבורים (צילום אילוסטרציה: shutterstock)
הגדלה

"במידה ועדין יש סימפטומים שתוארו לעיל בעוצמה מג'ורית או מצב רגרסיבי אצל הילד, אל תהססו ואל תדחו, פנו מיידית לקולגות המצוינים שלי לעזרה. חרדה לא מטופלת, לא נעלמת אלא מתגברת ועלולה להוביל לדיכאון קליני מג'ורי". הוסיף הד"ר.