אאא

בישיבת הממשלה השבועית נפרדו השרים מהשר יוסי פלד שפרש לטובת משרה פרטית. בדברי הפרידה שלו, הוא דיבר על סיפורו האישי.

"נוצרו פה חברויות סביב השולחן הזה בלי שום קשר למפלגות. יש פה כמה חברים שחשוב לי גם לשמור איתם על קשר", פתח פלד, "תראו – אני רוצה להגיד את זה בקולי כדי למנוע פרשנויות והסברים, שמעתי שהיו מתיחויות ביני לבין ראש הממשלה;

"אני מכיר את ראש הממשלה: פעם ראשונה נפגשנו אני כאלוף פיקוד צפון, אתה השגריר באו"ם, באת לקבל הסבר על פיקוד הצפון; אחרי זה, זה היה בשנות התשעים, [ואחר כך] עד היותי שר פה בממשלה הזאת, והיו ימים של כעס - כן היו. אז מה? איפה שיש בני אדם, יש גם כעסים, מה קרה? אני רוצה להגיד בקולי בצורה מאוד מאוד ברורה שאני מכבד ומעריך אותך, אבל זה החלק הפחות חשוב. החלק היותר חשוב הוא שאני בוטח וסומך עליך – זה החלק היותר חשוב באמירה הזאת".

"מסרו אותי לנוצרים"

פלד התייחס לסיפור חייו. "כל אחד נושא איתו את מעגלי החיים שלו. גם לי יש כל מיני מעגלי חיים, ואולי קצת קשים ואולי קצת אכזריים. המעגל הראשון שלי זה – הייתי שותף לו אבל לא שאלו אותי - לקחו אותי בן חצי שנה, מסרו אותי למשפחה נוצרית. עד גיל תשע הייתי ילד נוצרי, לא ידעתי לא מיהודים ולא על יהודים.

"המעגל השני - הגעתי לארץ כילד, תלמיד, בקיבוץ נגבה. והגיע המעגל השלישי – התגייסתי לצבא. התכוונתי לשרת בצה"ל שלוש שנים ולחזור להיות רועה צאן בנגבה, אבל אז למדתי פעם ראשונה מה זה מנהיגות.

"קרא לי מפקד הגדוד שלי, ואמר לי: 'אני צריך אותך עוד חצי שנה'. וכל כך הערכתי אותו וכיבדתי אותו שלא העזתי להגיד לו 'לא', כי הוא לא היה רק מפקד – הוא חינך אותנו, הוא לימד אותנו יהדות, ציונות, הוא קרע אותנו מצפון, דרום, מזרח מערב בכל הארץ. אבל הוא מוטק'ה ציפורי - הוא המג"ד שלי ולא יכולתי להגיד לו 'לא'. וחצי שנה, בוקר אחד התעוררתי, הסתבר לי זה שהחצי שנה של מוטק'ה ציפורי הפכה ל-30 שנה. זה המעגל בעצם השלישי של חיי – 30 שנות שירות בצה"ל.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

"זה מקרי לגמרי, אבל אתם לא תמצאו נדמה לי עוד אף אחד שבכל תפקידי הפיקוד שלו מצא את עצמו במלחמה. אבל לא אני הייתי הגורם.

"כשהתמניתי למ"פ לחמתי את ששת הימים, וכשהייתי מג"ד לחמתי את מלחמת ההתשה שהיא היתה מלחמה נוראית – כל יום עם הרוגים ונפגעים, וכעבור זמן קצר מצאתי את עצמי מח"ט והנה פרצה מלחמת יום הכיפורים ואחר כך הייתי מפקד אוגדה במלחמת שלום הגליל. בכל תפקידי הפיקוד שלי יצא לי פשוט להילחם, וזה מקרי לגמרי. אבל כשקשרתי את זה להיסטוריה שלי, אז אמרתי שזה אולי בכל זאת לא כל כך מקרי".

המסר האישי 

עוד המשיך פלד: "והמעגל האחרון זה המעגל הפוליטי שבאופן פעיל בעצם התחיל בסוף מלחמת לבנון השנייה, הרבה פגישות עם ראש הממשלה. אני לא הייתי מעורב בצבא, למרות שהייתי מרבית הזמן בצפון, לא התקרבתי ליחידות הצבא, ניסיתי לעזור לאזרחים בנהריה ומטולה, צפת, מעלות, מרגליות כי היה מה לעזור שם לאזרחים. ושם קיבלתי את ההחלטה שבדמוקרטיה אם רוצים לשנות, זה דרך פוליטיקה, ואתה [ראש הממשלה] גורם מאוד מרכזי בזה שהצלחת להביא אותי להחלטה הזאת. 

אני רוצה להגיד לכם, בין היושבים בשולחן הזה לפעמים יש גם קצת ציניות, וגם זה טבעי. אבל למרות הציניות אני מרשה לעצמי להגיד לכם משהו מאוד אישי – כל פעם כשאני סוגר כזה מעגל חיים - המחשבה שלי תמיד נתונה לבן אדם מסוים שאני אף פעם לא פגשתי אותו, לא ראיתי אותו אבל תמיד אני חושב עליו, ואני מתכוון לאבא שלי. לא ראיתי אותו אף פעם. אני בטוח שהוא מלאך בשמיים ורכוב על ענן לבן, מסתכל על התינוק שהוא מסר לנוצרים. ואני מרשה לעצמי להגיד – יש לו קצת נחת, כנראה. אני מקווה שיש לו קצת נחת".