אאא

"עוד לא הגענו לסביבה נורמלית, וגם לא נראה שאנחנו מתקרבים לשם". כך אמרה היום (ג') נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג בנאום שנשאה בכנס השנתי של האגודה הישראלית לכלכלה בתל אביב. מה שמסתתר מאחורי משפט פסימי קצר זה של הנגידה הוא נושא שמעסיק לאחרונה בנקים מרכזיים ומוסדות כלכליים חשובים בעולם, אולם בארץ הוא עדיין לא זכה להד ציבורי.

מדובר במושג חדש בשם "New Normal", שמנסה לענות על השאלה האם עלינו להתרגל לחיות במציאות חדשה, שבה מה שמוגדר כנורמלי אינו בהכרח המצב הנורמלי שהכרנו בעבר. וכאשר הכלכלנים בעולם מדברים על המצב הנורמלי בעבר, הם מתכוונים בעיקר לשיעורי הצמיחה הגדולים יותר שנרשמו במדינות רבות, ובהן גם ישראל, לפני המשבר הגלובלי. המצב בעבר מתייחס גם לריביות הגבוהות יותר ששררו בשווקים, בניגוד לריביות האפסיות כיום.

מה שעולה מדבריה של הנגידה הוא שעל רקע מה שקורה בעולם, יהיה גם עלינו להתרגל לפעול עוד זמן רב במציאות של צמיחה נמוכה יותר. בישראל יש למציאות צפויה זו הסבר נוסף: לפחות עד שנת 2019 אמורה להירשם אצלנו ירידה משמעותית בשיעורי הגידול של האוכלוסייה בגילי העבודה (25–64), שתשפיע לרעה על שיעורי הצמיחה. וצמיחה נמוכה יותר מלווה תמיד גם בריביות נמוכות יותר.

תחזיתה של נגידת בנק ישראל פסימית יותר מההערכות שהשמיע בנושא זה קודמה בתפקיד, פרופ' סטנלי פישר. בכנס הקודם של האגודה הישראלית לכלכלה, בדיוק לפני שנה, אמר פישר כי הוא "מתגעגע לימים של טרם המשבר, בהם היינו נפגשים פעם בחודש לקבוע את הריבית ובכך מסיימים את תפקידנו לאותו חודש.... אני מאמין שבעוד כמה שנים, ואני מסרב לנקוב במספר מדויק, נחזור לסביבה נורמלית יותר".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בנאומה בכנס, התייחסה הנגידה פלוג גם לפעילות בנק ישראל בשוק מטבע החוץ, ושיגרה מסר חד וברור לכל אלה שקוראים לבנק ישראל להעלות הילוך במאבק שהוא מנהל להחלשת השקל. מנתונים שהציגה פלוג למשתתפי הכנס

עולה כי אחרי המשבר הגלובלי גברה ההכרה בעולם שמשטר של שער חליפין נייד עם התערבות מידי פעם במסחר, כפי שעושה בנק ישראל בשנים האחרונות, הוא משטר שעשוי להיות הטוב ביותר לתמיכה ביעדי המדיניות של הבנק המרכזי.

אלא שפלוג הדגישה כי זאת "בתנאי שלא מצהירים על רמה של שער חליפין שמהווה מטרה נוחה לספקולנטים". בכך התכוונה פלוג שבנק ישראל דוחה את הקריאות המופנות אליו לשלוף מהמגירה את מה שמכונה "נשק יום הדין" שלו. מדובר במהלך שבו יכריז בנק ישראל על "שער רצפה" לדולר מול השקל, ויודיע שבכל פעם שהמטבע האמריקאי יגיע אליו, הבנק ירכוש דולרים כדי למנוע התחזקות נוספת של השקל. ההסבר של פלוג להתנגדותה למהלך כזה היא שלמעשה מדובר בהמשך רכישות הדולרים, רק באופן שמזמין התקפות ספקולטיביות על המטבע המקומי.