אאא

אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל. טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ.

וידועה הדרשה ש"היום" שבפסוק זה מתייחס ליום ראש השנה בו נתייצב כולנו, גדולים כקטנים, פשוטי העם ונכבדיו, לפני ה' אלוקינו.

ע"מ שאכן נזכה בדין, ייעדו חכמינו את התקופה הזו לתשובה ולסליחות, והימים הללו מיועדים ומסוגלים במיוחד לתשובה - דִּרְשׁוּ יְהוָה בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב. יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו וְיָשֹׁב אֶל-יְהוָה וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל-אֱלֹהֵינוּ כִּי-יַרְבֶּה לִסְלוֹח. (ישעיהו נה ו-ז ,וראה ר"ה יח ע"א).

ואכן בדברי חז"ל אנו מוצאים דברים מפליאים אודות עוצמתה וכוחה של התשובה, עד כדי שאמרו שבתשובה מאהבה זדונות נהפכים לזכויות (יומא פו ע"ב), ואפילו מי שכל ימיו היה שקוע בחטא יכול לקנות את עולמו בשעה אחת של תשובה אמיתית וכפי שמספרים חז"ל על רבי אלעזר בן דורדיא (ראה ע"ז יז ע"א ,ע"ש). הפליא להגדיר זאת הרמב"ם בהל' תשובה בבואו להגדיר את בעל התשובה (פרק ז הל' ו ו-ז):

אמש היה זה שנוי לפני המקום, משוקץ ומרוחק ותועבה; והיום הוא אהוב ונחמד, קרוב וידיד.

באנגלית יש משפט שאומר: אנשים אינם משתנים בין לילה - people dont change over night, ואילו כאן בכחה של התשובה יכול ה"משוקץ ומרוחק ותועבה" להפוך ל"אהוב ונחמד קרוב וידיד" והכל מ"אמש" ל"היום". [כמובן שהדברים אמורים במי ששב בתשובה כדבעי ,על כל פרטיה והלכותיה].

מה סוד כחה של התשובה

אלא שדווקא לאור הדברים, נפשך כמהה "לפצח" את סוד כוחה של התשובה, מה פשר העניין? איך יתכן שאפשר לתקן פגמים רוחניים רטרואקטיבית?

להבדיל, פרי שנרקב - אין לו תקנה. מדוע א"כ יש תקנה לנשמה ש"נרקבה"? כיצד יכולה הנשמה לחדש כנשר נעוריה, למחוק את העבר בצורה אבסולוטית עד כדי תיקון מוחלט של החטא והעלאתו לדרגת זכויות [בתשובה מאהבה וכנ"ל]?

ע"מ לפתוח צהר מסוים להבנת עולמה של התשובה נצטרך להגדיר טוב יותר את השפעת החטא על הנשמה, וכפי שמקובל בעולם הרפואה שתהליך הריפוי מתחיל באבחון מדויק של המחלה.

מאמר חז"ל מפורסם במס' סנהדרין (מד ע"א, ע"ש) מגלה את הדבר הבא:

ישראל אע"פ שחטא ישראל הוא

בפשטות מלמדים אותנו חז"ל שגם אחר החטא עדין מוגדר היהודי כיהודי, אלא שזה וודאי לא יתכן, מכיון שמעולם לא עלה על הדעת לומר שהחטא יפקיע את האדם מיהדותו חלילה. [ואכמ"ל בגדרי מומר וכדו'].

מה אם כן באים חז"ל ללמדנו במשפט הזה?

התשובה נעוצה בהבנת המשל שמביאה שם הגמרא: אמר ר' אבא היינו דאמרי אינשי, אסא דקאי ביני חילפי, אסא שמיה ואסא קרו ליה. ובתרגום: זה מה שנוהגים האנשים לומר על הדס (אסא) שגדל בין קוצים (חילפי-סרפדים) ששמו הדס וקורים לו הדס.

מקובלנו שהמשלים שמופיעים בחז"ל לא באים רק לשבר את האוזן, אלא אף להוסיף נופך והבנה בנמשל כך שהמשל הזה מאלפנו בינה בהבנת עומק המאמר הנ"ל.

והוא, שחז"ל מלמדים אותנו כאן אודות עוצמתה של הנשמה היהודית, גם אם אדם הזדהם והתלכלך ברפש החטא, הוא לעולם לא יפגום בנשמתו, נשמתו תישאר נקיה וזכה לעולם. לעולם תישאר בקרבו ובעומק הויתו נקודה פנימית טהורה לחלוטין, וכמו "בגד שדוחה כתמים" כך - להבדיל - הנשמה אינה מושפעת מהחטאים.

מה בכל אופן גורמים החטאים? הם מסובבים ומקיפים את הנשמה, כביכול. הם חוצצים בין האדם לאור נשמתו, הם יוצרים כעין מחיצה וחייץ בין האדם לאור נשמתו, כמו ארמון מפואר שמוקף בגדרי תיל, כך - להבדיל - הנשמה מוקפת מחיצות, כביכול.

וזהו עומק המשל והמאמר הנ"ל, כשם שהקוצים המקיפים את ההדס אינם פוגמים בהדס עצמו, ההדס הוא אותו הדס, ריחו לא נמר ומראהו לא השתנה, והוא אפי' קרוי הדס, שמו הדס, וכל תכונותיו בו, הקוצים - מקשים את הגישה אל ההדס, אך הם אינם משנים את מהותו.

ישראל אע"פ שחטא ישראל הוא, ומפרש רש"י (שם): עדיין שם קדושתם עליהם. גם אם יערים האדם על נשמתו ערימות של אשפה רוחנית - ה' ירחם - עדיין "שם קדושתו עליו", וכנ"ל.

יסוד זה מופיע בספרים רבים ושורשו בדברי חז"ל הללו, ועוד [ואכמ"ל כי רבים הם, נציין רק כדוגמה את דבריו הידועים של הרמב"ם בסופ"ב מהל' גירושין אודות "כופין אותו עד שיאמר רוצה אני".ודו"ק].

הנקודה היהודית

והדברים הללו נכוחים וגלויים לכל מי שרק פוקח את עיניו. צאו וראו, בתקופה זו, כמה יהודים ממלאים את בתי הכנסת, אם באמירת סליחות ובתפילות הימים הנוראים ועוד - ביניהם גם יהודים רבים שלצערינו עדין אינם מדקדקים על קלה כבחמורה - האם אין הדבר מלמד על "כי לא ידח ממנו נדח"?!

כשאתה נחשף לאנשים בעת צרה ל"ע, בבתי חולים וכדו' - ה"י - ואתה רואה כיצד הם קוראים פרקי תהלים, בדביקות, ובאמונה טהורה ותמימה, האם אין הדבר מלמד על נשמה יהודית שחיה ופועמת בקרבם?!

בשנים האחרונות התפרסמו שירים יהודיים רבים, גם על ידי יוצרים שאינם דתיים, והנה אתה רואה, כיצד כל העם מתחבר לטקסטים הללו, למרות שהם לא בהכרח מבינים את משמעות המלים. האם אנשים מבינים את משמעות התפלה של "אנא בכח" [כדוגמה]? ולמרות זאת, אתה רואה את החיבור המופלא, למילות הקודש הללו.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

אין זאת אלא שנשמת קודש קיימת בכולנו, בכל עת ובכל מצב, וכאמור החטאים מקיפים ומסובבים אותה, אך אין הם פוגמים בה עצמה.

נשמה אינה "נרקבת" לעולם

זוהי עוצמת כחה של הנשמה היהודית ,וכהגדרתו המופלאה של רבי אלימלך מליז'ענסק:

"אין נשמה מזוהמת; יש רק נשמה שזוהמה הצטברה עליה. אין גוף טהור; יש רק גוף שהאדם טיהרו וזיככו".

יסוד זה פותח צהר נפלא להבנת עולמה של התשובה ,ואת השלמת הדברים נפרסם אי"ה במאמר הבא שיתפרסם בשבוע הבא לפני ראש השנה.