אאא

פרנץ הראשון קיסר אוסטריה (בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19) היה באופן כללי נוח ביחסו ליהודים, אולם קשר מיוחד היה לו עם רבי מרדכי (המהר"ם) בנעט מהעיר אב"ד ניקלשבורג.

מדוע זכה המהר"ם בנעט ליחס חיובי מהקיסר? את התשובה לכך נותן ד"ר ראובן פרבר במכתב בספר "פאר מרדכי" על תולדות חיי המהר"ם (עמ´ 189). מתברר כי הקיסר רצה להינשא בשלישית לאחר מות אשתו. אולם מאחר והמיועדת היתה דודניתו, אסרה עליו הכנסיה הנוצרית נישואין אלה משום קרבתו המשפחתית אליה.

המהר"ם בנעט נרתם אז לעזרתו של הקיסר כאשר חיבר תזכיר מפורט ובו הוכיח בעמקות ובחריפות שלפי תורת היהודים אין בנישואין אלו משום איסור ערוה, ולפיכך אין להחמיר בדבר גם לפי חוקי הכנסיה הנוצרית ויש להתירם. המהר"ם הגיש את התזכיר לקיסר וזה העבירו לידי האפיפיור שבעקבותיו ביטל את האיסור והקיסר הורשה להינשא.

בעקבות כך זכה המהר"ם בנעט לתואר אצולה ולכבוד רב מבית המלוכה: בכל פעם שהיה נכנס אל ארמון המלוכה התקבל המהר"ם במשמר כבוד שניגן לכבודו והציג את נשקו.

המהר"ם בנעט היה מגאוני הדור, עמד בקשר הדוק עם גדולי התורה בזמנו כגון ה"נודע ביהודה" ה"חתם סופר", הגאון רבי עקיבא איגר, ועוד. עיקר פעילותו היתה בעיר ניקלשבורג, בה כיהן כאב"ד וכראש ישיבה, וכן כיהן כרב מחוז מורביה (כיום חלק מצ´כיה). חיבר כמה ספרים בהלכה ואגדה. נפטר בשנת תקפ"ט (1829).