אאא

במאמר שמפרסמת הגב' הרצוג באתר האינטרנט של ידיעות אחרונות, מבקשת הרצוג לחנון את בניזרי "בשל פועלו האמיץ למען החלשים".

הרצוג שמספרת כי הכירה את בניזרי בתפקידו כשר רווחה, אומרת כי התנהלותו של השר מול הפקידות הבכירה במשרד הייתה מעשה אמיץ.

וכך כותבת הרצוג במאמרה: "אהדתי לבניזרי נשענת לא רק על תחושת חוסר המידתיות בעונש וביחס הקשוח במיוחד כלפיו. זכיתי להכירו בהיותו שר רווחה, אז העז להקים את "הוועדה לבדיקת דרכי התנהלותן של ועדות ההחלטה" בראשות המשפטן ד"ר ישראל צבי גילת והעובד הסוציאלי שמעון תג'ורי. הוועדה הגישה לאחר שנת עבודה מאומצת את מסקנותיה ביחס לליקויי התנהלותה של פקידות הסעד בסוגיות של הוצאת ילדים מהבית והגישה המלצות לשינויים במדיניות. החשובה בהן: הקמת גוף ביקורת שיהווה כתובת להורים על החלטות והתנהלות הפוגעות בילדים ובמשפחותיהם".

"זכיתי להיות חברה בוועדה זו וכך לחוות את עצמת האיבה של הפקידות הבכירה ואת שלל תכסיסיה למנוע את הקמת הוועדה, ולאחר שכשלה בכך – לפרק אותה ולעשות דה-לגיטימציה להחלטותיה ולחבריה, ולאחר שכשלה גם בכך – הצליחה לגנוז את המלצותיה עם בואו של זבולון אורלב כשר הרווחה".

מעבר לכך, מתייחסת הרצוג לחוסר המידתיות שבהחלטת בית המשפט. לדבריה "אילו היתה החלטת בית המשפט העליון על ההחלטה להחמיר בעונשו של בניזרי פרופורציונלית ביחס לעונשו של השר אברהם הירשזון, שפשעו היה חמור פי כמה מזה של בניזרי, אך הוא קיבל עונש דומה (חמש שנות מאסר בפועל בהשוואה לארבע וחצי לבניזרי), ניתן היה להאמין שמדובר בענישה "חינוכית", של העברת מסר לציבור ולמנהיגיו".

הפסקה החריפה ביותר בדבריה מתייחסת לאפלייתו של בניזרי על רקע עדתי. "החנינה שניתנה לח"כ לשעבר נעמי בלומנטל, אשכנזית וחילונית וממעמד סוציו-אקונומי איתן, יכולה לספק הוכחה נוספת למסקנות אלה". מסקנות שכאמור קובעות כי ענישת מזרחיים וחרדים חמורה יותר מאשכנזים וחילונים.