אאא

על מנדל שוב, שמעתם? מנדל שוב היה מאוד מפורסם בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה. הוא נולד בהונגריה והיה פיקח וחריף באופן יוצא דופן. הוא יכול היה להיות רב גדול בישראל. אבל לא!

איך לא? משום שמידותיו הגרועות ואופיו הגאוותני הרסו אותו. הוא היה שחצן, טיפוס מלגלג, חטא הגאווה נגס בו באכזריות.

מעניש את כולם

הוא לא הצליח לקבל את המשרה הנחשקת, התמלא תחושות של מרמור וכעס עצום. הוא החליט להעניש את כ-ו-ל-ם!.

הוא התפקר, נטש דרך תורה ומצוות. ואט אט החלו להגיע הידיעות המעציבות על מנדל שוב אשר המיר את דתו.

בכישרונותיו הידועים נעשה כומר מצליח. התקדם עוד ועוד. עד שהיה לקרדינל מפורסם.

בהונגריה כמו בחלקים אחרים של אירופה גאתה האנטישמיות. רבים מבני הנוער הצטרפו לפלוגות צלב הקרס. פרעות ביהודים נחשבו לגילויים של גבורה אצלם. הם שרפו חנויות, בזזו את הרכוש, וביהודים עצמם ערכו פוגרומים נוראים. ומי מגבה את אותם רשעים? הקרדינל מנדל! - - -.

ששה מיליונים כבר לא חגגו את השחרור

הוא פרסם מאמרים רוויי שטנה על העם היהודי, ובהם הטיח ´הוכחות´ נגד הדת היהודית. אוהו! כמה צרות וגזרות התקבלו באותה תקופה בגלל מנדל ומעשיו. כמה פוגרומים נעשו תחת הכוונתו!.

השואה האיומה הכחידה את רבים מבני עמינו. יום יום נטבחו צדיקים ודמם של כשרים נשפך באין קובר. הגזענות הנאצית קנתה לה שביתה בכל אירופה.

העם היהודי נטבח באין קובר. שנים קשות ורעות שטלטלו את העולם כולו לתוך מרחץ של דמים.

השואה הסתיימה כששישה מיליונים מהעם היהודי כבר לא היו בשחרור הזה.

הרבי מסקולען מציל נפשות

יום אחד הופיע איש מיוסר בביתו של הרבי מסקולען זצוק"ל בחוץ לארץ. הרבי מסקולען, נודע כמי שפתח את ביתו לכל ניצולי השואה. בביתו הקט הסתובבו ילדי ניצולים. גם אנשים מבוגרים שדעתם נטרפה עליהם מרוב צער. הוא היה מעין חוף מבטחים לכל היתומים והאומללים. הרבי מסקולען, הקים מסגרות רבות ליתומים בארץ וגם בחו"ל. אותו איש מיוסר שהגיע עכשיו לביתו של הרבי בקושי יכול היה לפצות פיו. הוא נאנח ובכה חליפות. עד שלבסוף ניגש לרבי ואמר לו:

´אני, כך אמר בגמגום, אני מנדל שוב´..

בחשאי עזב את לשכתו המפוארת, את משרדו המצועצע, והגיע אל בית הרבי כשכולו מרוסק. "אנא, התחנן, יגיד לי הרבי איך לתקן את מעשי הרעים".

רבי אלימלך מליז´נסק כבר אמר: צדיק גדול יכול לאהוב רשע גדול. אמנם כן. הרבי מסקולען הוא צדיק גדול וקירב את מנדל באהבה והאיר לו פנים כמו לכל אורחיו.

בפעם אחת שאל הצדיק את מנדל: מנדל, אחרי שהשלכת את כל מצוות הדת היהודית, ונהיית כומר וקרדינל... למה לא שינית את שמך? למה נותרת עם שמך היהודי מנדל, ועם משפחתך הקודם ´שוב´?

הם עוד ישובו

עיני בעל התשובה מלאו דמעות, ואמר: "את האמת אומר לכם רבי. למרות הכל לא העזתי לשנות את שמי כי בתוך ליבי ידעתי תמיד ´שוב´ הרי רמז הוא כי שוב אשוב..."

מנדל זה הביע את חרטתו על מעשיו ולבסוף עלה ארצה ונקבר בבית העלמין בטבריה.

התורה אומרת שגם כאשר יהודי נעשה עובד עבודה זרה, בכל אופן "אחרי נמכר - גאולה תהיה לו, אחר מאחיו יגאלנו". כל יהודי צריך להשתדל לעשות טוב לאחיו. וגם מי שנראה שעבר את הקו האדום. אי אפשר לדעת מה יהיה בסופו. בוודאי עוד יתחרט.