אאא

היום, יום שלישי, פרשת בשלח.

יתכן ששמעתם על הסגולה השקרית לומר פרשת המן ביום זה. על פי אותה אגדה כדאי לומר היום פרשת המן, כי זה סגולה לפרנסה.

כיון שזו סגולה שקרית ולא מבוססת, לא נאריך בה, ובמקום זה נביא כמה פרטים על "הדבר האמיתי", אמירת פרשת המן בכל יום.


ישנה מעלה גדולה לומר פרשת המן בכל יום. הראשונים כתבו דברים מדהימים בשם הירושלמי, ש"כל האומר פרשת המן בכל יום מובטח לו שלא יתמעטו מזונותיו", ובנוסח אחר כתב רבינו בחיי: "מובטח לו שלא יבוא לעולם לידי חסרון מזונות". והתשב"ץ אף הוסיף וכתב "ואני ערב".

המעלה הגדולה של פרשת המן נובעת מזה שעל ידי האמירה נזכרים שכל המזונות באים מהקב"ה, והכל בהשגחה, ובלשון המשנה ברורה: אין ריבוי ההשתדלות מועיל מאומה. ומי שאומר פרשת המן ולא שם אל ליבו - מה הועיל?

איך אומרים? רבינו תם כתב שלא מספיק לומר פעם אחת אלא יש לומר פרשת המן שנים מקרא ואחד תרגום, אבל רוב הראשונים לא כתבו אלא לומר פעם אחת. ובספר סדר היום כתב שצריך לומר בנחת ובטעמים.

רמז לסגולה אפשר למצוא בספר יפה ללב, שכתב שיש בפרשת המן תפ"ו תיבות, כמנין פת"ו, שכל האומרה לא תחסר לו פת.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בסידורים המצויים, נדפסה פרשת המן בין ברכות השחר לקרבנות, ואכן יש דעות שזהו הזמן המתאים ביותר לומר פרשה זו בכל יום. אבל ראוי לדעת, שיש כמה שכתבו שהאר"י ז"ל שלא היה נוהג לומר פרשת המן, משום שפרשת המן אינה חלק מסדר התפילה, אלא יש לאומרה בזמן אחר.


אז מאיפה בכל אופן צצה לה הסגולה השקרית הלזו?

קודם כל, רוב הסגולות הנפוצות אינם אלא שקר. והשאלה למה אנשים נוטים להמציא סגולות היא שאלה קשה שאין לי עליה תשובה.

הסגולה הזו, כך מקובל בעולם, היא מרבי מנחם מנדל מרימנוב. אבל כנראה שאפילו הוא עצמו לא שמע על סגולה זו. בלוח השנה "דבר בעיתו" כתב שהוא עצמו שאל את יוצאי רימנוב, ואפילו הם לא שמעו על סגולה זו.

אלא שבספר "ילקוט מנחם", במהדורה החדשה, כתב בשם רבי שלמה יהודה וינברגר מפאיע שאמר בשם רבי שלום מסטרופקוב שאמר בשם רבי מנחם מנדל מרימנוב שסגולה לקרוא פרשת המן שנים מקרא ואחד תרגום ביום שלישי פרשת בשלח. לדעתי, על מקור כל כך שברירי, ובפרט שהוא מקור יחיד, אי אפשר לסמוך.