אאא

אחרי פטירת שלמה המלך, התכוננו כולם לטקס ההכתרה של רחבעם. אבל קרה משהו לא צפוי: העם הגיש תביעה חד משמעית להנחה במיסים: "אצל שלמה היו מיסים כה גבוהים. כי הוא בנה את בית המקדש. אבל עכשיו? אנו דורשים ממך להתחשב בנו ולהעניק הנחות גדולות". רחבעם הופתע ביותר. "אענה תשובה תוך שלושה ימים", הבטיח.

עצת היועצים הזקנים

רחבעם ניגש ליועציו של אביו. יועצים זקנים אשר מלאים חכמה ונסיון חיים עשיר, שישבו אצל שלמה המלך וראו כיצד הוא מנהל את המשברים העולמיים.

פנה רחבעם ושאלם: "מה לענות לעם בעוד שלושת ימים?"

מיד ניתחו את המצב לאשורו: "לב העם לא איתך בשלימות. הם באו עם תביעות? הם יכולים למרוד בך", רחבעם נדהם מניתוח המצב. והם המשיכו:

אתה מוכרח להיענות לדרישות בדרך של כבוד וענווה. ואדרבא תן להם עוד הטבות. תפתיע אותם בהתחשבות יתר, ובעזר ד´ במשך הזמן תבחין איך הם נעשים נאמנים לך כל ימי מלכותך".

מלוכה אינה דמוקרטיה

עצה זו, לא כבשה את לבו של המועמד הטבעי למלוכה. חשב: הם כנראה זקנים מדי, הם שבעי מלחמות ופוליטיקות ולכן מציעים הצעות של כניעה.

הוא פנה ליועצים הצעירים, החברים שלו. ואלו? לא הבינו כי יש מי שמסית את העם (ירבעם) ולכן אמרו לו: "תודיע שאתה מסרב לכל הדרישות!! מנהיגות ותקיפות הן תכונות של מלך. ומלוכה אינה דמוקרטיה"...

עצה זו קסמה לרחבעם. ביום השלישי, כשבאו העם לשמוע את תשובתו ענה להם שהוא לא מתכוון לוותר וכל דרישותיו במיסים יאוכפו בצורה מוחצת.

התאכזבו העם קשות. ביקשו לנהל משא ומתן, אבל הוא לא הסכים לשום פשרה.

כעסו העם ואמרו: "אם מתכוון אתה להכביד עולך עלינו אחרי שביקשנו התחשבות, בשביל מה אנו צריכים אותך למלך?"

הפסיד את ההכתרה

וכך, ללא הכתרה וללא הוד, עזבו העם את רחבעם. רחבעם הבין את הטעות, ורצה לתקן את אשר קלקל ולשגר לעם את העצה של הזקנים. אבל היה זה מאוחר מדי. כך נחצתה מלכות בית דוד והוקמה מלכות ישראל בידי ירבעם.

אמרו חז"ל: סתירת זקנים - בנין, בנין צעירים - סתירה. כאשר הזקנים מייעצים לסתור, הרי שבסופו של דבר מהענין הזה ייצא בנין יציב וקיים לעד. כי הזקנים מחשבים לא רק את הרגע העכשווי אלא גם את כל העתיד. ומבנין הצעירים אשר נראה כעצת קסם, הרי זהו מבט רגעי אשר לא יודע לצפות את העתיד – בנין צעירים - סתירה! לבסוף הכל עלול ליפול...

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

הכנפים של היונה

נאמר במדרש (ויק"ר יא) נמשלו ישראל לעוף, מה עוף הזה אינו פורח בלא כנפים – כך ישראל אינם יכולים לעשות דבר בלא הזקנים.

הזקן שומע את הרעיון המסעיר של הצעיר ולפתע שואל: האם יש לך ערבויות? האם אתה מכיר מישהו שניסה והצליח? תיקח לך עזרה את פלוני...אבל הצעיר חושב לעצמו ´אני יכול לעשות הכל לבד, ולמצא כל פתרון´. לפעמים נראה שהכנפים מסמלות את היוזמות הצעירות והחדשניות, את הרעיונות המסעירים והלא שגרתים.

כנפים הם שם נרדף למעוף ולחציית קווים. אבל המדרש כאן אומר שהכנפים של עם ישראל אלו הזקנים!! מה שיוכל להביא אותנו למרחק הנכון והעתידי - אלו הזקנים.

עכשיו הזמן להקשיב

אחרי חג הפסח, בה חלה התקרבות בין הדורות, צריכים לשמר את הרעיון של "זקניך ויאמרו לך". יש לזקנים מה ללמד אותנו בקשר לעתידנו. ולוואי ונדע להקשיב