אאא

הגיע הצדיק משפיטובקה לארץ ישראל ביחד עם עשרות מחסידיו. שהה כאן כמה ששהה. ואחר זמן חשב להפליג שוב לביתו.

בדרכו אל הנמל, חזר בו. לפתע החליט כי הוא נשאר בארץ הקודש עוד זמן מה.

החסידים התפלאו ביותר. האנייה כבר עגנה בחוף. הכרטיסים נרכשו ושולמו. ולמה מתעכב הרבי? ועד מתי נישאר כאן? שאלו בתמיהה.

והרבי לא ענה. חלף שבוע חלפו שבועיים. הרבי שוב עושה דרכו אל הנמל, ושוב באמצע הדרך, מבטל את הנסיעה.

פנים שוחקות

חלק מהחסידים לא יכלו להשאר עוד והפליגו לבדם בחזרה לחו"ל. וחלק נשארו. בינתיים הגיעו עוד חסידים כדי לשהות עם האדמו"ר.

יותר מחודש חלף עד שהרבי יצא סוף סוף לדרכו. הסיבה העלומה לעיכוב המסע לא נודעה זמן רב. רק לאחר זמן, סיפר כי בדרכו לנמל, נשקפה לו דמותו וראה כי פניו הכחישו מעט בתקופת שהותו כאן. שכן המצב בארץ ישראל לא פשוט היה. חששתי, כך סיפר שמראה פני יוציא את דיבת הארץ רעה חלילה. שמא יאמרו כי קשה להתגורר בארץ הקדושה והנתונים בה מלאי סכנות. לפיכך נותרתי כאן עוד זמן כדי לאושש את מראה פניהם של השבים מהארץ המובטחת.

זה היחס האוהב והאמיתי לארץ ישראל. רבי שמשון זכה אחר כך לעלות שוב לארץ, ולקבוע בה את בית מדרשו.

נגד מי אתה?

סיפר יהודי שביקר בארץ ישראל, ואחר חזר לפולין עד כמה קשים תנאי החיים בארץ. אנשים רעבים ללחם. הגויים מהלכים עליהם אימים... אך, נאנח בצער.

בהגיעו אל הרבי מבעלז זצוק"ל עמד וסיפר אף לו את העדות המצמררת הזו. הזדעזע הרבי ואמר: האם כמרגלים אתם? מוציאים את דיבת הארץ רעה? תוכחתו של הרבי זעזעה אותו. הבין שחטא בחטא כבד. ניסה למצוא הסבר וטעם לדברים שאמר ולכן שב ואמר לרבי זיע"א: כל מה שאמרתי אינו על הגויים אשר מתגוררים בארץ הקדושה.

נו, מחה הרבי נמרצות! ועל מה דיברו המרגלים??? - - -

אהבת הארץ היא הכרת הטוב.

אכן כן, אהבת הארץ היא חלק מהמדרגה האמיתית של לדעת להודות על המתנות הטובות שד´ נתן לנו. הלקח האמיתי מן המרגלים הוא לזכור להגיד תודה על כל מה שיש לנו. לבלתי נהיה שפלים כל כך וחסרי הכרת הטוב.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

אשר אתה עתיד לעשות

רבי ברוך ממז´יבוז´ נכדו של הבעל שם טוב הקדוש, היה בעל בכי. פעם אמר כי כך הם צאצאי דוד המלך, שנפשם יוצאת עד כלות. בליל שבת קודש עמד ואמר: מודה אני לפניך על כל החסד אשר עשית עמדי, והתרגש ושמח ביותר. כולו אומר תודה. והנה בהמשך כשאמר: ואשר אתה עתיד לעשות עמי ועם כל בני ביתי – פרץ בבכי...

שאלוהו תלמידיו: בכי זה, למה הוא? השיב להם. היודעים אתם מפני מה מודים אנו מראש על כל הטובות? למה לא נחכה שייעשו לנו חסדים ואז נודה?

באמת למה? הם שאלו.

מתי נרקוד ברחובות?

השיב להם מפני שקיים חשש גדול שמא לא נדע בשעת מעשה להודות. שמא לא נכיר בגודל הניסים והחסדים ועל זה אני בוכה. איך נהיה שפלים כל כך ולא נכיר בחסדי ד´?

חטא המרגלים הוא המסר האמיתי שלנו שלא לזלזל בטובתו של מקום. להסתובב מלאי הכרת טוב ושמחה על כל מה שיש לנו. וכבר אמר יהודי חכם: אם היינו שמחים ממה שיש לנו, כמו שאנחנו עצובים ממה שאין לנו, הרי שמזמן היינו רוקדים ברחובות.