אאא

יום רביעי בבוקר, ימים אחדים לפני ראש השנה. שוב התיקים ארוזים. זה עתה חזרתי ממסע לגרמניה, אבל היעד הפעם שונה לחלוטין, וכך גם התחושה: אל אומן, אל חוויה רוחנית מאין כמותה במחיצת עשרות אלפי מתפללים.

אחרי טיסה ונסיעה ממושכת אני שוב באומן. מנוחה? לא במקרה הזה. החברים גוררים אותי למקווה ולתפילה.

בכל שנה, בתקופה הזאת, משנה אומן את פניה. קחו למשל את השוק המקומי. אלמלא המוכרות המקומיות, היה ניתן לחשוב שמדובר ב"מחנה יהודה" הירושלמי. יהודים מכל הזמרים מסתערים על הדוכנים. דגים, פירות, ירקות, ואפילו פלטות לשבת מתוצרת מקומית. מכל הבא ליד.

והשבת עצמה? חוויה בלתי נשכחת. 'טיש' ענק אל תוך הלילה. אלפים משתתפים, בולעים בצמא כל מילה.

במוצ"ש, לאחר מלווה מלכה, אומן הולכת לישון. למה? 'בעוד שעתיים זכור ברית', אומרים יודעי דבר. וכך, למרות העייפות, אני נסחף עם הזרם הזורם הישר לציון הקדוש.

אנחנו מגיעים ל'קלויז' המיתולוגי המכונה 'מרכז ברסלב העולמי' שמכיל 6,000 מקומות ישיבה במתחם האשכנזי. הרב משה ביננשטוק פותח בסליחות, ומרטיט את לב כולם.

 תפילת ותיקין. התרת נדרים. מנוחה קצרה לקראת אחד ממעמדי השיא כאן: אמירת התיקון הכללי.

12 בצהרים. כל הציבור הענק, נחלי אדם, 30 אלף במספר, גודשים את כל הרחובות הסמוכים לציון. החזן מתחיל באמירת התיקון הכללי. זהו מחזה מרגש שאין כמותו. אנשי נטורי קרתא לצד נוער גבעות, ספרדים ואשכנזים, חסידים וליטאים, כל עם ישראל היה שם. כאיש אחד בלב אחד הם זעקו 'אבינו מלכנו אין לנו מלך אלה אתה', 'החזירנו בתשובה שלמה לפניך', 'הפר עצת אויבנו', ו'כתבנו בספר גאולה'.

ואז מגיע הוידוי המסורתי. כל אחד שוטח את רחשי ליבו אצל הצדיק. סמוך אליי עומד בחור שזעק מקירות ליבו: "חיללתי שבת, אכלתי מאכלים אסורים. אוי, סלח לי".

לא גדלתי בבית של חסידי ברסלב, אבל את ההתעוררות הגדולה יכול לחוש כל אחד. "מכבסה רוחנית", קוראים לזה פה. כשאתה יוצא מחוץ למבנה הציון, אתה מגלה המוני אנשים רוקדים בהתלהבות עצומה. בפנים יום כיפור, בחוץ פורים.

 (צילום: ברוך עזאגווי)

עושים שוק באומן. כמו במחנה יהודה (צילום: ישי כהן)

 

מניין בכל פינה

ראש השנה נכנס. כולם עטויים לבן. עשרות בתי הכנסת מתמלאים. המניין האשכנזי הגדול מכיל 6,000 איש. הספרדי, בקלויז ובציון, מונה רבבת מתפללים. מניין לעדת תימן מונה אלף איש בהיכל הפנימי. וזה עוד לא הכל: בכל מקום מניין נוסף - נוסח סאטמר, מרוקו, חב"ד, קרליבך, ויז'ניץ ואפילו מניין של 'חניכי הישיבות'.

פתיחת ההיכל בציון הקדוש נקנתה בסך ב-300 אלף ש"ח. החזן בציון רצה לפתוח ב'ברכו', אך לפתע הקהל פרץ בשירה אדירה שנמשכה כשעה.

אחרי התפילה רבבות עם ישראל צועדים לעבר מתחם 'שיינר'. המתחם נקרא על שמו של הגביר בעל החסד המפורסם שמידי שנה עורך את סעודות השבת והחג ל-25 אלף יהודים. הארגון מושלם. חדרי אוכל נקיים ומלאים בכל טוב. צוות ענק ניצח על ההכנות שנמשכו ארבעה חודשים, בניהולו של העסקן נתן אוחיון.

 (צילום: ברוך עזאגווי)

התיקון הכללי. כולם פה

 

בוקר ראש השנה, אני מתארח בביתו של הזמר ליאור נרקיס, ששמר את כל מצוות החג כהלכתם. תפילת שחרית נמשכה כחמש שעות. ובזמן שנרקיס שמר על קדושת החג, אמן ישראלי אחר עזב את הציון לעיר אחרת תוך שהוא מחלל את יום הדין. חבל.

ראש השנה מסתיים. כל הרחובות גדושים במתפללים שסיימו את תפילות ראש השנה, ומתארגנים לשיבה לישראל.

להתראות בשנה הבאה.