אאא

מיועץ לרועץ

מה היה קורה אם ציפי לבני לא הייתה שועה לעצות האחיתופל של יועציה בסוכות תשס"ט, ומסכימה להגדיל בעוד מאה מיליון ש"ח את קצבאות הילדים

נכון להיום, ציפי לבני טרם הודיעה לאן פניה מועדות. האם לגידול נכדים וכתיבת זכרונות, האם לחבור למפלגת מרכז חברתית חדשה שתעשה את השטות לצרף אותה לשורותיה או לזכור את מה שאמר פעם מורה ורבה הפוליטי, אריאל שרון: לעולם אל תפרוש. תמיד תישאר על הגלגל וחכה שהוא יסתובב לצד הנכון. כל הפסח לפניה. אין לה סיבה למהר ולהחליט.

אם תנצל את הזמן שעומד לרשותה ותעמיק במחשבות (מה שהיא לא מרבה לעשות בדרך כלל), היא בוודאי תשאל את עצמה איך זה קרה. רק לפני חודשיים היא נבחרה על ידי השבועון היוקרתי 'ניוזוויק' כאחת מחמישים הנשים המשפיעות בעולם. במערכת הפוליטית היו שתפסו את הבטן מרוב צחוק ושאלו, בקול רם שכולם ישמעו, אם יש משהו שעורכי העיתון יודעים והם לא.

לבני דווקא האמינה בכך בכל ליבה. איזה נאום שהיא נתנה בטקס שנערך שבועיים לאחר מכן בוושינגטון לרגל הבחירה. כאילו הייתה שילוב של קונדוליסה רייס, הילרי קלינטון ואינדירה גנדי. רק הישראלים צרי המוח לא השכילו להבין איזה אוצר בלום של כישרונות והנהגה מתבזבז להם על ספסלי האופוזיציה.

על מאה מיליון ש"ח עלובים לא מקימים קואליציה, והולכים לבחירות? קל לתלות את התשובה בבוקיות של לבני. מה גם שבשנתיים שחלפו מאז, היא הספיקה להוכיח לכולם איפה היא עמדה בתור בזמן שחילקו את השכל

עם קצת כנות עצמית (מהסחורה הזאת דווקא יש לה בשפע) היא תוכל למצוא את התשובה בנאומיו של האיש שהנחית עליה את מכוות המוות האחרונה. מאז חול המועד סוכות תשס"ט מסתובב שאול מופז בחוגי בית ועצרות פנימיות ומספר איך שמטה הגב' לבני את ראשות הממשלה שכבר הייתה מונחת בכיסה בטיפשות שאין שנייה לה. חודש וחצי קודם לכן הודיע אהוד אולמרט על פרישתו הצפויה מראשות הממשלה בעקבות החקירות ומסקנות דו"ח וינוגרד. ללבני הוא הבטיח שיעכב את ההתפטרות עד שיעלה בידה להרכיב ממשלה חדשה בהרכב הקיים ובלי ללכת לבחירות. כל מרכיבי הקואליציה הסכימו. נשאר רק לסגור את נושא הכופתאות לחרדים.

"מה היה קורה אילו": הפרק הקודם>>>
פרק שלישי: הלילה הגורלי של תוכנית ההתנתקות

אלה לא הציבו דרישות בשמים. מיליארד שקל בפריסה לשלוש שנים לקצבאות הילדים שקוצצו באכזריות בשנת תשס"ג. לבני הסכימה לתשע מאות מיליון וגם זה בתנאי שלא הכל ילך לקצבאות אלא גם לתקציב הישיבות. שלא יגידו שהיא מחזירה את עטרת הקצבאות ליושנה.

על מאה מיליון ש"ח עלובים לא מקימים קואליציה והולכים לבחירות? קל לתלות את התשובה בבוקיות של לבני. מה גם שבשנתיים שחלפו מאז, היא הספיקה להוכיח לכולם איפה היא עמדה בתור בזמן שחילקו את השכל.

ובכל זאת, עשרים שנה היא בחיים הפוליטיים. ידעה לקפוץ בזמן הנכון על העגלה של שרון, והתברגה מספר פעמים במקומות גבוהים בפריימריז של הליכוד. מי שעבר את המסלול הזה צריך לדעת שממשלות בישראל קמות ונופלות על כיסאות ומדיניות חוץ וביטחון. על כסף תמיד הצליחו להתפשר.

הקופה הציבורית רחבת ידיים ואף אחד עוד לא הוציא שקל מכיסו עבור התחייבויות קואליציוניות. יש ויכוח על מאה מיליון? מגדילים את הפריסה לשלוש שנים ומסבירים לציבור שמחיר המלחמה שיביא בעקבותיו הימין תמיד יהיה פי מאה.

בשיחות סגורות עם עיתונאים חרדים הודתה לבני כי שגתה בקבלת יעוץ לא נכון. אמרו לי, כך סיפרה, שהחרדים יקבלו את הכסף ובסוף ילכו לסגור עם נתניהו. אלו שטויות.

ציפי לבני בליל ההפסד (צילום: פלאש 90)

את הכסף לא נותנים אף פעם במזומן אלא רק אחרי הקמת הממשלה. ובכלל, אם הייתה עושה קצת שיעורי בית היא הייתה למדה שיש שני דברים שההנהגה הרוחנית של ש"ס מאוד לא אוהבת לעשות. להקדים בחירות (עיין ערך ממשלת ברק, שש"ס סירבה להצעת נתניהו ללכת לבחירות כלליות בנוסף לבחירות לראשות הממשלה והסכימה רק לחלק האחרון) ולסמוך על בנימין נתניהו. עיין ערך נאום העז העיוורת המפורסם.

 

מי שהשקיע ולמד היה ראש מפלגה קטנה בת שנים עשר מנדטים. בזמן שלבני התקשקשה עם הנציגות החרדית על מאה מיליון יותר או פחות הוא שלח לזירה את יועצו המיוחד צביקה שלום. שלום ישב בבית מרן הגר"ע יוסף ארבע פעמים בתוך שבועיים והציע כל טוב שבעולם. את תיקי השיכון, הפנים והדתות ותוספות נאות לקצבאות הילדים.

זה לבד לא היה משכנע את מרן הגר"ע יוסף לקחת סיכון של בחירות כלליות ועוד עם נתניהו. אבל הכסילות של לבני לא הותירה לו ברירה. לא זו בלבד שסירבה לשלם את הכסף היא עוד הציבה להם אולטימטום עד מוצאי החג. בערב הושענא רבה התכנסה הנהגת ש"ס ברחוב הקבלן 45 ושלחה את לבני לכל הרוחות.

מה היה קורה אילו הפעילה לבני קצת אינטליגנציה פוליטית והייתה מוכנה לשלם את הסכום הקטן שנדרש? היא הייתה מקימה ממשלה בצ'יק צאק ועומדת בראשה עוד שנה ורבע, עד המועד החוקי של הבחירות הכלליות.

בזמן הזה היא הייתה מייבשת את נתניהו, מוחקת את מופז ולוקחת את הבחירות הבאות בהליכה. החרדים היו מרוויחים ארבע שנים של שקט בלי הסתה פרועה (זה לא סוד שהמחאה החברתית לובתה על ידי אויביו המושבעים של נתניהו בתקשורת) ומי יודע, אולי אפילו חוק טל היה זוכה להארכה.

לבני אולי הגיעה למסקנה הנכונה אך היעוץ האסטרטגי שקיבלה דחף אותה לחזור שוב ושוב על הטעות. היא הובילה את ההתנגדות להבטחת הכנסה לאברכים וכשלה. ליבתה את פרשת הדרת הנשים, ואת הכותרות קיבלו אחרים. אפילו שלי יחימוביץ, שאין לה יומרות להקים ממשלה וגם היא לוחמת ידועה לזכויות הנשים, זכרה שיש מחר ולא תקפה בשצף קצף שכזה.

צחוק הגורל הוא שמי שעמד לצידה של לבני וככל הנראה גרם לה ליפול באותה טעות עומד כעת לצידו של מופז. כן, זהו ליאור חורב. חבר בפורום החווה שהחליט לזרוק את ש"ס מהממשלה, יועצו המיוחד של ידידנו ניר ברקת והאסטרטג של לבני עד שהבין שאין ממנה תוחלת ותקווה. היום הוא מנהל המטה של שאול מופז ואיש הסוד שלו בחודשים האחרונים.

השפעתו של חורב כבר ניכרת בהקשחת היחס של מופז בנושא השירות הצבאי לחרדים. בהיותו רמטכ"ל ואחר כך שר ביטחון מעולם לא השמיע מופז ציוצים בנושא גיוס חרדים. לפי ההצהרות שלו בשבועות האחרונים נראה שזה הולך להיות המוטו שלו בבחירות הבאות. גיוס לכול וללא פשרות.

לצדו של מופז ניצב ח"כ יוחנן פלסנר (הזרוע הביצועית של שחר אילן מחדו"ש), שעמד בראש תת ועדה לבדיקת חוק טל והדו"ח שכתב עמד ביסוד החלטת בג"ץ לפסול את החוק.

יש בסביבתו של מופז יועצים אחרים כמו ממי פאר שחושבים אחרת. הם זוכרים את מה שלפעמים הפוליטיקאים שוכחים. אפשר לבנות ממשלה לקדנציה אחת בלי החרדים, אבל בסוף תמיד צריכים אותם. עיין ערך שרון בממשלה השנייה.

המפלגות החרדיות הן הדבר היציב ביותר בפוליטיקה הישראלית. מפא"י נעלמה, מפלגת העבודה חצי קבורה, הליכוד היטלטל מ-48 מנדטים לשנים עשר וקדימה היא בכלל תופעה חולפת. רק המפלגות החרדיות לא נעלמות. טווח המנדטים שלהן קבוע. בערך ט"ז מנדטים והן לא מקובעות לימין או לשמאל. מי שמוכן לשמור על הסטטוס קוו ולהניח להם לנפשם, הולכים איתו.

מופז מיטלטל כעת בין שתי הקצוות. יהיה חבל מאוד אם ייעוץ רע יגרום לו ליפול שוב על חרבו.

המסקנה:

בינה יתירה ניתנה באישה אך לא תמיד גם לפוליטיקה היא מתאימה.

גלגולה של מחאה

מה היה קורה אילו משפחת אלרוב מבני ברק לא היתה אוהבת לאכול קוטג'

במחאות הקיץ שניצניהן נראים עתה קרוב לוודאי שלא נראה בשורה הראשונה את יוזם מחאת הקוטג', איציק אלרוב. הוא אמנם פעיל בפורומים שונים ויש לו תכניות לחרמות נוספים אבל הכיוון החדש של המחאה ישאיר אותו בשוליים.

בקיץ תשע"ב המחאה תצעד לכיוון הפוליטי תחת הדגל של הפלת ממשלת נתניהו. על הדרך, ואולי גם כיעד מרכזי, היא תעסוק גם בחוק טל ובשנאת חרדים. זו המטרה המוצהרת של שאול מופז ואם היא תצלח, פנים חרדיות לא ייראו שם. לא נופתע אם בשלב מסוים ניאלץ גם להסתגר בבתים ולהציץ בבעתה דרך חרכי התריסים.

אבל אף אחד לא יקח מאלרוב את זכות הראשונים. הצעיר החייכן מבני ברק (במה זכינו, במה זכינו) היה האיש הנכון במקום הנכון בזמן הנכון. אם נחטא מעט לפרופורציות ההיסטוריות נדמה אותו לגברילו פרינציפ, האיש שהתנקש בחיי הדוכס פרדיננד בסרייבו בסיון תרע"ד וגרם לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.

האווירה באירופה ערב ההתנקשות היתה טעונה חומר נפץ של מתחים בין המעצמות וטירוף הגמוניות של שליטים עריצים. היה חסר רק הניצוץ והוא בא כאשר יד ההשגחה שינתה את מסלול הנסיעה של הדוכס לרחוב בו ישב האיש שחיפש מסעדה לארוחת צהרים. מבט חטוף, שתי יריות אקדח והעולם התלקח. אם הוא לא היה שם – הניצוץ היה מגיע מזירה אחרת של אירופה המוטרפת.

(צילום: פלאש 90)

גם בהקבלה הישראלית הצנועה של המחאה החברתית הפיצוץ נגרם בגלל התסכול של מאות האלפים שלא גומרים את החודש. צריכת הקוטג' של משפחת אלרוב היתה רק הניצוץ המקרי. וגם על זה ראוי איציק אלרוב לכל מילה של תודה.

למרות ההסתאבות הפוליטית שהחלה לפשות בשבועות האחרונים של מחאת הקיץ שעבר, ולמרות שהיא לובתה על ידי קבוצת התקשורת של 'ידיעות אחרונות' שנשבעה להפיל את נתניהו בגלל הקמת 'ישראל היום', אין ספק שהפן הראשוני היה כן ואמיתי.

ההמון יצא לרחובות בגלל ההתייקרות הבלתי פוסקת של מחירי המזון ועלויות הדיור. בגלל העלויות העצומות של אחזקה וחינוך ילדים בגיל הרך (הידעתם כי ללא הנחה של מעוטי יכולת התשלום לילד אחד במעון הוא כשלושת אלפים ש"ח לחודש?), ובעיקר בגלל התחושה שקומץ קטן של מתעשרים וטייקונים שודד את הקופה. לשכבות החלשות הנאבקות על פת לחם וגם לכמה פובליציסטים בפרוטה במחננו, היה קשה להבין מדוע יצאו לרחובות אנשי היי טק שמשתכרים כחמישה עשר אלף לחודש בתלונה שהם לא גומרים את החודש. הגיע הזמן שנבין שמי שעובד שתים עשרה שעות ביממה כדי להשתכר טוב מגיע לו גם לחיות טוב.

גם במחאות הקיץ הקרוב, חרף הטרמפ שעומדים לתפוס עליהן שאול מופז וחבריו מקדימה (אגב, אם נתניהו לא יאבד כרגיל את העשתונות הוא יוכל להתמודד עם ההפגנות דווקא בגלל הצבע הפוליטי שלהן. ההצלחה של מחאת הקיץ שעבר נבעה, בין היתר, בגלל שנתפסה ככלל ישראלית), הרקע יהיה אמיתי וצודק.

בתכל'ס שום דבר לא קרה. נתניהו הקים את ועדת טרכטנברג, שהגישה דו"ח עב כרס, אבל לכיס של האזרח הממוצע עדיין שום דבר לא הגיע. כל מי שהעמיס עגלה באחת מרשתות השיווק לקראת הפסח לא יצא עם חשבון נמוך מזה של השנה שעברה. ההפך, סקרי צרכנות גילו כי הסל עוד זינק בחמישה עשר אחוזים.

הכיס הצרכני סופג בימים אלו מכות נוספות ובמיוחד בתחומים בהם פועלת המדינה כרגולטורית: דלק, מים, חשמל, גז ותחבורה. ואיפה כל ההבטחות הגדולות על שיפור במצב הדיור? מחירי הדירות החדשות אמנם ירדו בכמה אחוזים אבל עוד ירידה מסוג זה ואבדנו. המחירים ירדו כי סטנלי פישר (הלוביסט של הבנקאים ומי שאחראי ישירות להמשך שוד העמלות ומרווחי הריבית המטורפים) חנק את הרוכשים עם הגבלות על תנאי המשכנתאות ואת הקבלנים בהיקף האשראי.

האחרונים יושבים על מלאי הקרקעות ולא בונים והראשונים ממשיכים לגור בשכירות. התוצאה היא זינוק בדמי השכירות בכל רחבי הארץ. אם זוכרים כי דפני ליף וחבריה עברו לאוהלים כי בעלי הבתים הקפיצו את דמי השכירות שלהם לא קשה לצפות בהתלהטות ההפגנות כאשר יצטרפו אליהן אלפי זוגות צעירים חנוקים נוספים. אוי. כמה מצער שאי אפשר לגור בשיווקים ומכרזים אלא רק במבני בטון עם גג וקירות.

ההפגנות יהיו אפוא סוערות ועוצמת הנזק לציבור החרדי עלולה להיות בהתאם. וזה מה שמרגיז בכל הסיפור. כי מהזווית החרדית נטו המחאה החברתית כשלעצמה אמורה הייתה להיות ברכה. אם ההייטקיסטים של צפון תל אביב לא גומרים את החודש עם ט"ו אלפי שקלים, מה תגיד משפחת בוזגלו ממאה שערים עם י"ח ילדיה.

נתניהו הקים את ועדת טרכטנברג, שהגישה דו"ח עב כרס, אבל לכיס של האזרח הממוצע עדיין שום דבר לא הגיע. כל מי שהעמיס עגלה באחת מרשתות השיווק לקראת הפסח לא יצא עם חשבון נמוך מזה של השנה שעברה

אבל מה עשה השטן, שעינו צרה כידוע בטובתן של ישראל? בראש הוועדה לצדק חברתי – לחש באוזניו של נתניהו – יש להעמיד פרופסור ממגדל השן שקוראים לו מנואל טרכטנברג. טרכטנברג הנ"ל הבין מהר מאוד שהיענות אמיתית לדרישות המוחים פירושה הוצאה של עשרות מיליארדי שקלים. הוא גם ידע שבדיור אין פתרונות קסם. גם אם הממשלה היתה מוציאה מחר מאות אלפי דונמים בחינם הרי שהביורוקרטיה של התכנון בישראל לא תוציא אותם לבניה לפני עוד חמש שנים.

הפתרון של טרכטנברג היה למצוא צידוק אחר למחאה. לא אוזלת היד של הממשלה שמינתה אותו (ושופכת חמשה עשר מיליארד שקל לשנה למועצה להשכלה גבוהה שהוא עומד בראשה) אלא החרדים. אחד מחברי הוועדה שח לנו ברגע של גילוי לב כי שבעים אחוז מדיוני הוועדה הוקדשו לחרדים. איך מוציאים עליהם כמה שפחות כסף ואיך מוציאים אותם לעבודה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

הרעיון המבריק של טרכטנברג היה להסיט את המחאה לכיוון החרדי באמצעות הדרישה של מיצוי כושר השתכרות. למה אין דיור בר השגה ומכרזי המחיר למשתכן משיגים מחירים מטורפים? לא בגלל הסירוב של האוצר להכניס יד לכיסו אלא בגלל ההתנגדות של אטיאס לקריטריונים חדשים. אין פרק אחד בדו"ח שזה לא נמצא בו. אפילו ביום לימודים ארוך הוא המליץ לתת אותו רק למשפחות שבהן שני ההורים עובדים. להשלמת התמונה העגומה יש להזכיר כי הטרנד של זכויות מעמד הביניים הוא גם העומד בבסיס של פסילת חוק טל. יעויין בדברי השופטים.

נקודת האור החרדית היחידה היא שמשהו מהמחאה החברתית חדר גם למחננו הסגור. מלמדים ומורות בודקים את תלושי המשכורת שלהם ומעזים להתלונן. הורים מתארגנים כדי להפחית את שכר הלימוד היקר. מעסיקים חוששים לשלם פחות משכר מינימום ולגנוב את כספי קרנות ההשתלמות. גם חברי הכנסת החרדים הוסיפו דיסקט לראש. לא רק דאגה (חשובה כשלעצמה) לתקציבי המוסדות אלא גם לרווחת האזרח הקטן.

הנה כי כן לראשונה בתולדות המדינה הועברו השנה כספים למוסדות חינוך לזכויות המורים והיה מי שדאג שהם יגיעו באמת ליעדם. למי תודה, למי ברכה? רק לפחד הפוליטיקאים החרדים מהריקושטים של ההפגנות והמחאה.

המסקנה:
מהפכות גדולות עשויות לצמוח מתוך קופסת גבינה קטנה. 

"מה היה קורה אילו": הפרויקט של יעקב ריבלין >>>
פרק שלישי: הלילה הגורלי של תוכנית ההתנתקות