אאא

הגל הפמיניסטי שנחשב עד היום לגל חילוני בינלאומי, הולך וחודר יותר ויותר למגזר החרדי. זה התחיל בנשים חרדיות שמחו על עצם המשך קייומם של קווי המהדרין, המשיך בהתבטאויות מחאה נגד אי הצבתן של נשים ברשימות החרדיות לכנסת, וכעת, לראשונה נראה כי נשים חרדיות מחליטות לעשות צעדים ממשיים ומנסות להשתלב בעשייה הציבורית. 

לפחות שתי נשים חרדיות תתמודדנה במסגרת הבחירות הקרובות לרשויות המקומיות, מועמדת נוספת, נמצאת בסימן שאלה, והיא צפויה להסיר את המועמדות תוך ימים ספורים. לעומתה, שתי הנשים האחרות דבקות בעקשנות במירוץ, ומבטיחות כי שום דבר לא יסיר אותן ממנו.

במקביל, נודע ל'כיכר השבת', כי אישה חרדית נוספת המתגוררת בעיר חרדית מוכרת, צפויה להכריז בימים הקרובים על התמודדותה למועצת העיר. 

"לא פמיניזם, רצון לסייע"

הראשונה היא אסתר והב, אישה חרדית מטבריה, מהנדסת כימיה בעברה, ואם לשני ילדים, והב טוענת כי היא לא מונעת מרגשות פמיניסטיים, אלא מרצון לעזור לתושבי העיר טבריה. 

 (צילום: )
"זה לא סוג של פמיניזם", אסתר והב  (צילום: אהרן והב)
הגדלה

כשהיא מצויידת בברכתו של הרב דוד אבוחצירא, היא מבקשת להיכנס למועצת העיר טבריה, ולסייע לתושבים בעיר.

לא קיבלת הערות בסגנון "מה פתאום אישה?"  

"קיבלתי פסק הלכה לפני ההתמודדות, ואמרו לי שאני כן יכולה להתמודד", מסבירה והב בשיחה ל'כיכר השבת', ואומרת כי היא לא רואה בתהליך סוג של פמיניזם העובר על נשים חרדיות: "זה לא סוג של פמיניזם, אני חושבת שבורא עולם ברא אותנו בצורה שלכל אחד יש את התפקיד שלו בעולם הזה, לאישה וגם לגבר, ואני לא מסתכלת על זה כאילו שרק גבר יכול לעשות את העבודה הזה, זו עבודה כמו כל העבודות", היא מסבירה שלדעתה, גם אישה חרדית יכולה לכהן כשליחת ציבור במועצת העיר.

"אני חושבת שיש לי כוחות, דיברתי עם אנשים שאני מכירה מכמה וכמה קהילות בעיר של עולים מרוסיה ומארה"ב, אבל אני לא מדברת רק לציבור של עולים חדשים, אני פונה לכל העיר, לצברים ותיקים וחדשים, לכולם יש את אותן בעיות בעיר".

קיבלת איומים?

"לא קיבלתי שום איום", היא מספרת, אבל מבינה את המורכבות והבעייתיות לפנות למגזר החרדי הגברי: "זה לא מקובל, אז אני מדברת דרך נשים, אני לא יכולה ללכת לבית הכנסת, לעלות לבמה ולדבר עם הציבור, גם אם הם ירצו לשמוע – אני לא אלך, אז אני מדברת אל הגברים דרך הנשים".

היא מספרת שאת הרעיון לדבר דרך הנשים, היא שאבה דווקא מהרבנים: "כשאני הולכת לרב, אני מדברת דרך הרבנית, לא כל הרבנים מקבלים את האישה, אבל לאישה יש הזדמנות ואפשרות לדבר עם הרבנית, והרבנית מדברת בשבילה עם הרב. גם אני עושה את אותו הדבר; אני יכולה לדבר עם הנשים, והנשים תשכנענה את הגברים לתמוך בי".

מה אומרים במשפחה?

"המשפחה הייתה בהלם, הם הופתעו, אבל כולם נותנים לי מילה טובה ותומכים בי, הם מעריכים את האומץ".

היא מספרת על תושבים בעיר שמחזקים את ידיה במסגרת המירוץ, אבל לא מתעלמת מכך שישנם לא מעט תושבים שלא אוהבים את המהלך: "אני חושבת שלא כל הגברים מקבלים את זה, אבל גם לא מדברים על זה, לפחות לא איתי".

"סליחה?, ואם אישה יותר מוכשרת מגבר?"

המתמודדת השנייה, היא רות קוליאן, אישה חרדית שמוכרת בעיקר מהמחאה החברתית בה הייתה פעילה בולטת. היא רצה למועצת העיר פתח תקווה ומבהירה כי שום דבר לא יזיז אותה מדרכה.

קוליאן, נשואה ואם לארבעה, מספרת בשיחה ל'כיכר השבת' כי דווקא במקרה שלה כן התקבלו פניות מגברים חרדים שלא אהבו את ההתמודדות שלה כאישה חרדית למועצה, אבל היא לא מייחסת לאמירות נגדה הרבה חשיבות: "אז מה, שיגידו".

"באו אלי אנשים, אמרו לי שהאישה היא "שר הפנים", והגבר הוא "שר החוץ", אמרתי להם, סליחה?, ואם אישה יותר מוכשרת מגבר?".

את לא מפחדת?

"ממש לא מפחדת" אומרת קוליאן, "יש אמירות, יש עקיצות, מנסים גם להעליב אותי בזה שאני אישה ומטבע הדברים גם אם לילדים, אז שואלים 'ומי יהיה עם הילדים שלך כל היום?', אבל אני לא מתייחסת, אני הולכת ואני יודעת ובטוחה בצדקת דרכי".

 (צילום: )
"זה 30% פמיניזם, השאר אכזבה" רות קוליאן
הגדלה

את מקבלת תמיכה מחרדים?

"יש גם חרדים שתומכים בי, אבל יש הרבה חרדים שמפחדים לדבר", במהלך השיחה, היא מספרת על גורם חרדי בכיר המועסק בעירייה שעודד אותה על ההחלטה להתמודד, אולם חשש לעשות זאת בפומבי.

על עצם התופעה בה נשים חרדיות לא רבות, אבל עדיין בצעד ראשוני והיסטורי - מתמודדות לרשויות המקומיות, היא אומרת: "אני מאמינה שזו התעוררות, זה 30-40% פמיניזם, ו-60-70% אכזבה של הציבור החרדי מהמערכת הקיימת".

כאישה ממוצא מזרחי, שאלנו אותה מה יקרה במידה ומנהיגה הרוחני של ש"ס הרב עובדיה יוסף יבקש ממנה לפרוש מהמירוץ, קוליאן משיבה ביראת כבוד: "אני אשכנע אותו שאני כן צריכה לרוץ", לאחר כדקה בה היא מספרת על תחושת הכבוד שלה לרב עובדיה כמנהיג דתי עצום, היא אומרת חד משמעית כי שום דבר לא יגרום לה לרדת מהמירוץ.

לסיום, היא חוזרת לנושא האיומים עליה ועל בני משפחתה, שאולי יגברו בהמשך הדרך, ואומרת: "פעם אמר לי מישהו ש"יפגעו לך בשידוכים של הילדים", אז עניתי לו שאני, כאישה חרדית, מפחדת רק מהקדוש ברוך הוא, לא מאף אחד אחר".

"אנשים יכולים לאיים ולאיים, אני בטוחה בצדקת דרכי, ומה שיקרה לא הם יקבעו, רק הקב"ה ייקבע".

"אם אישה טובה בתחום - היא צריכה להיות שם"

העיתונאית שיפי חריטן, מבינה את הנשים שמתמודדות ברשויות השונות, אולם סבורה כי צעד שכזה לא אמור להגיע ממקום פמיניסטי, אלא רק במצב בו אישה באמת יכולה לתרום ו"להזיז דברים".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

"נשים חרדיות מעולם לא חשבו שהן יכולות להתמודד על תפקידים כאלה, כי התרגלנו שגברים עושים אותם. כמו חברי מועצה, כמו להיות בעירייה או בממשלה, זה פשוט לא היה במודעות שלהן" אומרת חריטן.  

 (צילום אילוסטרציה: מאיר אלפסי)
אישה מגיעה ממקום יותר מבין לצרכים של נשים (צילום אילוסטרציה: מאיר אלפסי)
הגדלה

לדבריה, היום, כשנוצרה מודעות חרדית בנושאים שונים, הנשים הבינו כי יש להן מה לתרום, שיש להם כוח לשנות דברים. "בסך הכל אני חושבת שבן אדם צריך לשמש בתפקיד שהוא מתאים לו, לא משנה אם הוא גבר או אישה,  ואני לא באה ממקום פמיניסטי, אני לא חושבת שנשים צריכות להיות בעירייה או במועצה כי צריך מקום גם לנשים, אני חושבת שאם יש אישה שהיא טובה בזה היא צריכה להיות שם, כדי להזיז את מה שצריך".

"למשל הנציגים החרדיים בממשלה, הם דואגים לישיבות ולאברכים, כי באופן אוטומטי  זה יותר קרוב אליהם, אבל אם זו הייתה אישה, היא הייתה דואגת יותר לנשים, לתנאי ההעסקה שלהן, לצהרונים ולנושאים שקרובים לליבן של נשים".   

"אני חושבת שאישה באה ממקום יותר פתוח ויותר מבין בצרכים של נשים, צרכים שנציגים גברים לא תמיד יכולים לספק אותם, אז יכול להיות שהגיע הזמן שתהיינה יותר נשים במקומות הלאה, ויינתן מענה לעוד צרכים בחברה שלנו". 

בהכנת הידיעה השתתפה שושי מילר