אאא

אם גם אצלכם מקננת לעיתים המחשבה שילדיכם פשוט מבקשים להוציא אתכם מדעתכם ואתם נותרים חסרי אונים בשאלה איך ואם בכלל ניתן לשנות מציאות מורכבת זו, אז מאמר זה מיועד במיוחד עבורכם.

לא אחת אנו נתקלים ברחוב, בסופרמרקט, במסיבה ובעצם בכל מקום אפשרי, במחזה של הורים המתחננים על נפשם בפני ילדיהם, שיחזירו את מה שלקחו למקומו, שיפסיקו לעשות סצנות מביכות, שיקשיבו לדבריהם, שלא יתחצפו, שיפסיקו לצווח בקולי קולות אך לבסוף מה שקורה בפועל הוא שהילד ממאן לקיים את דברי הוריו הכעוסים (ואם הסצנה התרחשה בפומבי אז גם סמוקים מרוב בושה).

אכן גידול ילדים היא משימה מורכבת ולא פשוטה כלל ועיקר ונוסיף על כך את העובדה שאנו מגדלים דור חכם שכבר מגיל צעיר ביותר יודע בדיוק מה הוא רוצה ובעיקר מה הוא לא רוצה, דבר המוביל אינספור פעמים למסלול של הורים-ילדים בהתנגשות חזיתית. אם כן בכדי לרדת לשורש הבעיה אתחיל ואספר שבמהלך הכשרתי המקצועית החלטתי לחקור לעומקו ולרוחבו את אחד הנושאים הנלמדים – נושא התקשורת – הרבה מעבר לחקר של סטונדט מן המניין וליתר דיוק, החלטתי לפתוח במחקר מדעי, דבר שהוביל אותי לפתח שיטת טיפול חדשה ומדהימה העוסקת בעובדה שמעולם לא למדנו לדבר, דבר המוביל לעובדה עגומה עוד יותר -  שדברינו פשוט אינם נשמעים! ובמקום שנצליח להשפיע על האדם שעומד מולנו אנו פשוט מנהלים "שיח של חרשים", הכולל את תנועות הידיים הרגליים והבעות הפנים העוויתיות.

בכדי שנוכל לשוחח עם ילדינו, שעלינו המלאכה לעצבם ולחנכם עלינו ללמוד איך לעשות זאת נכון. האדם קרוי 'מדבר' לא בכדי, שכן עיקר כוחו ועוצמתו טמונה בדיבורו וכידוע, העולם כולו נברא באמצעות כוח הדיבור. יתרה מכך, כאשר מביאים בפנינו חז"ל כי "מוות וחיים ביד הלשון", באים לעוררנו בחשיבות חורצת הדינים שיש לדיבורינו. אומנם לצערנו הרב, כיום בשום מסגרת לא מלמדים את הדבר הבסיסי והחשוב ביותר לאדם, כאמור, לדבר נכון.

"תפסיקי לצרוח" אני מוצאת עצמי צורחת על ביתי הקטנה ורגע לאחר מכן שואלת את השאלה הרטורית-צינית "מעניין באמת ממי היא למדה לצרוח כך". ביתי הבכורה, יותר משאר ילדיי מראה לי בכל יום ויום מחדש בדיוק איך אני נראית ואיזה מצב רוח מעטר את יומי הנוכחי, שכן ככל שילד מסויים דומה להורה מסויים, אזי ימצא עצמו אותו הורה במאבק ניצח מול ילדו אהובו שהוא גם הראי שלו.

חינוך הילדים: אסור להתייאש

כל הורה חולם לגדל את ילדיו על הצד הטוב ביותר ולהעניק להם את כל אשר אך יוכל להעניק. ברם, הוא איננו לוקח בחשבון דבר אחד: הילד, בעיקר בשלבי חייו הראשוניים, לומד את כל פועלו מהוריו. לא מהשכנים, לא מהאחים, לא מהגן אלא מהוריו דווקא. זאת אומרת שמה שהילד באמת לוקח מהוריו היא דוגמא ומעשה לאופן בו אמור הוא לנהוג עם עצמו ומול סביבתו שכן את כל כוחו ואישורו שואב הוא מהם.

אילוסטרציה (צילום: פלאש 90)

ניקח לדוגמא ילד ששומע את הוריו משוחחים רוב הזמן בנועם, ילמד הוא שדרך התקשורת היא על ידי שיחה נעימה ונינוחה אך אם ישמע אותם תדיר משוחחים בטונים גבוהים ובליווי של תנועות גוף, ילמד אף הוא את שפת הגוף וכיצד להגביר את הטון ולו רק בכדי לחוש שייך למקום ולמנהגיו. הילד שאיננו יודע להפריד בין התנהגות ראויה לבין התנהגות שאינה ראויה, מסגל לעצמו את החיקוי של הוריו כדרך חיים (וזכרו שבכל כלל יש יוצא מן הכלל).

כאשר באים אנו לגדל ולחנך את ילדינו חשוב שנבין שלולא נגדל ונחנך קודם לכן את עצמנו, ימשיכו לשקף לנו ילדינו בהתנהגותם את האופן בו אנו עצמנו נראים, אז האם על עצמנו נכעס באותו האופן בו נכעס עליהם?! התשובה לכך ברורה - על עצמנו נמצא וודאי נקודות זכות וסנגוריה ועל כן, עם עצמנו אנו בדרך כלל הרבה יותר סלחניים.

תרגיל לחינוך נכון

ואכן, מכיוון שכך, ככל שהילד דומה לנו יותר, כך הוא "דורך על יבלותינו" ומרגיז אותנו יותר שכן אף אחד לא מעוניין שיעמדו מולו עם מראה המשקפת את כל פגמיו וחסרונותיו עשרים וארבע שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע.

כאן המקום להבין שאף ילד לא מעוניין "לשגע" או לפגוע בהוריו כי אם להגיע אל ליבם בכל דרך אפשרית בין אם זה בהתנהגות מופתית ובין אם זה בהתנהגות שלילית שכפי שהזכרנו קודם לכן, הוא אינו יודע בשלבים הראשונים להבדיל בין הטוב לרע וכשכבר גדל התנהגותו הראשונית הופכת לקבועה וקשה לשינוי.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

כאן המקום לומר – אל ייאוש!! אומנם פתרון קל אין אך עם עבודה כנה ואמיתית כל דבר הוא בר תיקון שכן אם ההורים יחליטו להתבונן בעצמם ולבחון היכן שוגים הם, ללא האשמות עצמיות כי אם ממקום של שאיפה להתקדמות, מתוך מטרה לתקן את מידותיהם ודרכי התנהלותם יראו מיד את אותן הצלחות משתקפות בילדיהם שייווכחו לראות דוגמא חיה וקיימת לכך שכל מה שניתן לקלקל גם ניתן לתקן.

תרגיל ליישום: נסו להבחין כאשר דבר מה במשעי ילדיכם מרגיז אתכם, האם זה משום שהוא באמת עושה דבר בל יעבור או שמא כלל לא מובן לכם מדוע אתם כה מתרגזים? או האם בכלל הינכם עצבניים ללא כל קשר אליו?  נסו לנשום עמוק לפחות שלוש פעמים, בכל פעם שאתם חשים כעס עולה בכם ורק לאחר מכן דברו עם ילדיכם על הדברים בדרך נינוחה ולא ביקורתית.

שימו לב: בכדי להבחין בשינוי אמיתי, חשוב לתרגל על בסיס יומיומי ובכמה שיותר הזדמנויות בחיים השוטפים.

תרגילים נוספים ניתן למצוא בקלפים הטיפוליים  "בשניים" של חגית אמאייב.  

(הכותבת הינה יועצת נישואין ומשפחה בוגרת י.נ.ר, המתמחה בציבור החרדי ובבעלי תשובה.www.b-two.co.il)