אאא

הסיפורים אודות עשרת השבטים והחיפושים אחריהם רבים. חלקם מוסמכים, חלקם בדויים. אנו כאן רוצים להביא את חלקו של רבי ישראל משקלוב, שהיום הוא יום פטירתו, בחיפוש אחר עשרת השבטים.

הגאון רבי ישראל משקלוב נודע כאחד מתלמידיו הבולטים של הגאון מוילנא. בסביבות שנת תק"ע (1810) הגיע בראש שיירת עולים מתלמידי הגר"א לארץ ישראל. שיירה זו שמנתה כ-150 איש הצטרפה לישוב הקטן שהוקם זה עתה על ידי תלמידי הגאון בארץ. רבי ישראל היה ממבססי הישוב של ה"פרושים" בצפת ולאחר מכן בירושלים. בארץ כתב גם את חיבורו הידוע על הלכות ארץ ישראל – "פאת השולחן".

בר"ח חשוון תקצ"א (1830) כתב רבי ישראל איגרת המיועדת לעשרת השבטים. הוא חתם עליה ראשון, ואחריו חתמו ראשי ישוב הפרושים בירושלים, בטבריה ובצפת. הם בחרו שליח נאמן מתוכם – את רבי ברוך ב"ר שמואל מפינסק, שעלה לארץ ישראל בשנת תקע"ט (1819), הוא היה אדם אמיץ, בעל נסיון, שולט בכמה שפות ואף יודע את חכמת הרפואה. תלמידי הגר"א ציידו את רבי ברוך בספרי קודש שמן הסתם לא הגיעו אל עשרת השבטים, וכן בסיפורים אודות הגר"א ובחיבוריו.

רבי ברוך יצא לדרך, הוא עזב את צפת והלך לדמשק, עבר בארם צובא, כורדיסטן, מוצול, בצרה, ועוד. בסופו של דבר הגיע לעדן שבתימן ומשם המשיך לצנעא. משם רצה ללכת למדבר חיידאן לחפש את עשרת השבטים, אך מסיבה כלשהיא הדבר לא עלה בידו. הוא חזר לצנעא, ונעשה רופאו הפרטים של אימאם תימן אל מהדי. לבסוף נרצח על ידי האימאם ביום ח´ שבט תקצ"ד (1834).

האגרת שנכתבה כאמור על ידי רבי ישראל משקלוב, ויועדה אל בני עשרת השבטים, שרדה ונדפסה בספר "אגרות א"י" לאברהם יערי (אגרת נג). רבי ישראל פותח את האגרת בדברי ברכה וכבוד למלכם של עשרת השבטים - "מלך ישראל", ומספרת על עלית יהודי אשכנז לארץ אשר "...מסרו נפשם ויעזבו ארץ מולדתם ובית אבותם ויסעו דרך ימים ומדבריות". בהמשך כותב רבי ישראל כי הגיע אליהם השמועה אודות עשרת השבטים אשר "הוד מלכות ישראל נגה עליהם", ומתארת את עול הגלות הקשה בשאר ארצות הגולה. בחלקה השני מספרת האגרת את התפתחות התורה שבע"פ מזמן המשנה ועד הגאון מוילנא, ומזכירה את הצרות שעבר עם ישראל במהלך הדורות.

לבסוף מבקשים תלמידי הגר"א מבני עשרת השבטים ארבעה דברים: א. שיתפללו על אחיהם בני ישראל. ב. שישלחו לארץ ישראל חכמים סמוכים, כדי לסמוך כאן חכמים אחרים ולחדש על ידי כך את הסמיכה "אשר תחילת הגאולה תלוי בזה". ג. שישלחו כסף לארץ ישראל בתור תמיכה בישוב המתפתח. ד. שישלחו תשובה ברורה על כל השאלות ב"שפה ברורה בלשון הקודש".