אאא

מאז השואה עם פטירת הרב שמואל שמעלקע קארניצער נכדו של הרב שמעון סופר, לא כיהן אף אדם בתפקיד רבה הראשי של העיר קראקוב בפולין, אולם החל מראשית שבוע הבא, הרב אליעזר גור אריה, חבר 'פורום רבנים הצעירים' של 'מרכז רבני אירופה', יימלא את התפקיד.

הרב שהוסמך לרבנות על ידי גדולי הרבנים מישראל ומאירופה, ייכנס אל התפקיד בטקס בהשתתפות רבנים מאירופה בהם הרב ירמיה כהן ראב"ד פאריז וחבר נשיאות רבני אירופה, הרב בנימין יאקובס הרב הראשי להולנד והרב יעקב דוד שמאהל דיין בבית דין 'שומרי הדת' באנטוורפן.

הכתרתו לרבה של קראקוב, תהווה דור המשך לרבנות. הרב גור אריה הוא בנו של הרב רבי יוחנן גור אריה, רבה הראשי לחולון וחתנו של הרב רבי מנחם מנדל גליצנשטיין רבה של המועצה המקומית מעלה אפרים. במשך שמונה שנים שימש הרב אריה כשליח חב"ד בקראקוב שבפולין.

קראקוב נחשבת לאחת מהקהילות היהודיות החשובות ביותר באירופה מאז תחילת המאה ה-14. בשנת 1495 גורשו היהודים מקרקוב לעיר החדשה שנבנתה סמוך לקרקוב ושמה קאז'ימייז' (בפי היהודים קוזמיר). במרוצת הזמן הפכה קאז'ימייז' לשכונתה של קרקוב ובשנת תרכ"ז (1867) הורשו היהודים לגור בכל חלקי העיר.

בחודש אלול תרצ"ט (ספטמבר 1939) כאשר כבשו הגרמנים את פולין, הם קבעו את קרקוב כעיר הבירה. עם כיבוש העיר, פתחו הנאצים ברדיפות שיטתיות של הקהילה היהודית בת אלף השנים, שמנתה לפני המלחמה כ-60 אלף נפש, כלומר כחמישית מתושבי העיר. על מנת לממש את תוכניתם ולעשות את קרקוב "יודנריין" (נקייה מיהודים), צימצמו הגרמנים את מספר היהודים בעיר עד למינימום.

לאחר מלחמת העולם השנייה נותר קומץ יהודים בלבד בעיר. ניצולים בודדים שבו לעיר מהמחנות לאחר השחרור, או ממקומות מסתור. בשנים תש"ז – תשי"א (1947-1951) היגרו רוב היהודים עקב גלי האנטישמיות. אחרי שנת תשכ"ח (1968) נשארו בקרקוב כמה עשרות יהודים בלבד.

לאחר נפילת השלטון הקומוניסטי בסוף המאה ה-20 השקיעו פרנסי העיר משאבים רבים בשחזור ושימור הרובע היהודי של העיר - קאזימייז', תוך הנצחת מורשתו היהודית. בתי הכנסת במקום שופצו ומהווים אתרי תיירות פופולריים, ובשכונה נפתחו מסעדות, בתי קפה וחנויות בעלי גוון יהודי.

בקרקוב שימשו וגרו רבנים גדולי עולם, בהם רבי משה איסרליש (הרמ"א). רבי יואל סירקיש בעל 'הבית חדש' (הב"ח), רבי גרשון שאול יום טוב ליפמן העלער בעל ה'תוספות יום טוב'. רבי נתן נטע שפירא בעל ה'מגלה עמוקות'.

בדורות האחרונים שימשו כרבנים בקראקוב גדולי עולם כדוגמת הגאון הגדול רבי שמעון סופר בנו של בעל החתם סופר, ולאחר מכן חתנו הגאון הגדול רב עקיבא קורניצר ובנו הגאון רבי יוסף נחמיה קורניצר.